אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הורדת דירוג האשראי תעלה למשק 15-10 מיליארד שקל צילום: עמית שאבי

הורדת דירוג האשראי תעלה למשק 15-10 מיליארד שקל

ד''ר עדו קאליר, מומחה למימון בקריה האקדמית אונו, טוען כי כבר היום שוק ההון מעריך את הסיכון של ישראל כגבוה משמעותית ביחס לקבוצת המדינות שאליה היא שייכת. המצב יחמיר כאשר סוכנויות הדירוג יעדכנו את דירוגה בהתאם לגירעון התופח

16.09.2020, 08:06 | אדריאן פילוט

בין 10 ל־15 מיליארד שקל זה תג מחיר היעדר תקציב מדינה ומדיניות מאקרו־כלכלית שחושב על ידי ד''ר עדו קאליר, ראש ההתמחות במימון ושוק ההון בקריה האקדמית אונו.

קאליר בדק את התשואות של אג"ח ממשלתיות ל־10 שנים (מדורגות) ואת התשואות של אותן איגרות חוב בשבוע האחרון וחילק אותן לקבוצות. קבוצת האג"ח המדורגות גבוה (+AA ו־AAA) נסחרות בממוצע בתשואה של 0.16% (עם טווח של +- 0.1%); כאשר קבוצת הדירוג הטובה (AA ו־AA-) הכוללת כעת גם את ישראל - נסחרות בממוצע בתשואה של כ־0.53% עם טווח די נרחב של -0.2% עד פלוס 0.5% (כלומר עם תשואה שנעה בין 0.3% ל־1%).

קראו עוד בכלכליסט

מימין: ד"ר עידו קאליר ושר האוצר ישראל כץ, צילום: אייל טואג אלכס קולומויסקי מימין: ד"ר עידו קאליר ושר האוצר ישראל כץ | צילום: אייל טואג אלכס קולומויסקי מימין: ד"ר עידו קאליר ושר האוצר ישראל כץ, צילום: אייל טואג אלכס קולומויסקי

"ישראל נסחרת ב־0.73% - כלומר כבר כיום שוק ההון "'חושב' שהיא יותר מסוכנת מהממוצע בקבוצה שלה. ובאופן משמעותי" אומר קאליר ל"כלכליסט" ותוהה "מה יקרה אם או כאשר אחת מ־3 חברות הדירוג תוריד את הדירוג של ישראל, כמו שלכאורה כבר היה צריך לקרות?"

לפי הניתוח של קאליר, אם דירוג האשראי יורד דרגה אחת, מ־AA- ל־A+, המשמעות היא שהתשואה תעלה בכ־0.4% (בטווח של 0.3% ל־0.5%)-מעבר לתשואה הנוכחית. המשמעות המעשית היא כי על אותו חוב, ישראל תצטרך לשלם יותר ריבית.

נזכיר כאן את התחלופה: ריבית גבוהה יותר על אותו חוב משמעותה היא כי נתח גדול יותר של תקציב המדינה יהיה חייב להיות מיועד לשירות החוב ופחות לתרופות, מנשימים, כיתות לימוד ובתי חולים.

אלא שקאליר לא פוסל על הסף את התרחיש בו החברות המדרגות – S&P, מודיס' ופיץ' - מורידות בטווח הקצר שתי דרגות, תרחיש שאותו הוא מכנה "סביר לחלוטין". במקרה כזה התשואה תעלה בממוצע ב־0.7% (טווח של 0.5% עד 0.9%) מעבר לתשואה נוכחית.

פחות כסף לרווחה

המשמעות של עליות כאלו בתשואות בעקבות הפחתת דירוג נאמדת בין 10 מיליארד ל־15 מיליארד שקל שממשלת ישראל תצטרך לשלם בגין אותו חוב – כסף שלא יוכל להיות בשימוש לצרכים הרבים של אזרחי ישראל שמתמודדים מול מגיפה ומול אבטלה שאחרי הסגר עלולה לטפס שוב למיליון מובטלים. "זהו תג המחיר של העובדה שאין תקציב", מסביר קאליר.

איך הוא הגיע למספר הזה? קאליר אומר כי ברבעון האחרון הנפיק משרד האוצר חוב בהיקף של 45 מיליארד שקל בערך, "פי 3 מאשר בשנה הקודמת, המהווים כ־10 מיליארד שקל יותר כל חודש לעומת אשתקד באותו רבעון. אם קצב ההנפקה הזה יימשך- ויש לקאליר סיבות טובות לחשוב מדוע כך יקרה שכן הממשלה ממשיכה להגדיל את הגירעון ואין עוצר- מדובר על 120 מיליארד ש"ח נוספים של חוב בשנה. 

סכנה לקפיצה פתאומית

קאליר טוען כי בקצב ההוצאה הנוכחית בגלל הקורונה – ועל סמך הצהרות האוצר - מימון לנזקי הקורונה, בעלות של כ־220 מיליארד שקל, יעלה לא פחות מ־100 ואולי גם 150 מיליארד שקל של חוב נוסף. "כחצי אחוז בשנה על חוב של כ־100 מיליארד לפחות, זה 500 מליון לשנה, ואם החוב הוא ל־20 שנה, אנחנו מדברים על עלות נוספת של 10 עד 15 מיליארד ש"ח לפחות".

"אם יוריד דירוג האשראי של ישראל, לא בהכרח יקרה משהו באופן מיידי. אבל שווקים פיננסיים לא מתנהגים בצורה לינארית, ואם בשווקים תתקבע תחושה שההתנהלות התקציבית אצלנו לא אחראית, הקפיצה בתשואות עלולה להיות פתאומית ובזמן שלא נוכל לצפות אותו מראש. מכניזם כזה עלול להפעיל מדיניות מרסנת מוקדם מהרצוי" אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון בראיון ל"כלכליסט" לפני כשבועיים.

נכון לרגע זה, חברות דירוג אשראי הפגינו המון סבלנות כלפי המדינות. למרות שאלה נכנסו לגירעונות עתק והזניקו את החוב, פעולות הדירוג התרכזו במקרים קיצוניים. כך למשל חברת S&P הורידה דירוג ל־19 מדינות בינהין ארגנטינה אקוודור (הפסיקו לשלם חלק מהחוב), יחד עם מקסיקו, דרום אפריקה, קוסטה ריקה, בוליביה ולבנון - יחד עם עוד כמה מדינות מהעולם השלישי. 

אופק דירוג עגום

ובכל זאת, עשרות מדינות כבר "חטפו" הורדת תחזית דירוג (נכנסו לבדיקה). המשמעות היא שהחברה מזהירה את המדינה כי גבר הסיכוי של הורדת דירוג בטווח הבינוני (שנתיים הקרובות) למדינות עם דירוג גבוה מזה של ישראל כגון אוסטרליה, אך גם למדינות עם דירוג דומה כגון יפן, בחריין, כווית, סלובקיה וצ'ילה.

במודיס' דווח כי מתוך 83 מהלכים הקשורים לדירוג מדינות, 40 החלטות קשורות לקורונה שהשפיעו על כ־30 מדינות - חלקן הארי בעלות דירוג נמוך משמעותית מזה של ישראל למעט כוויית וזה קשור בעיקר לירידה במחירי הנפט.

פיץ', המדרגת שהתבררה כקשוחה ביותר, ביצעו 36 הפחתות דירוג ועוד 44 הפחתות תחזיות דירוג. היא חתכה את הדירוג המושלם של קנדה, וגם של שתי כלכלות ענק עם חוב עתק ודירוג בעייתי: איטליה ומקסיקו, עוד באפריל.

החודש, החברה חתכה את תחזית הדירוג של ארה"ב - לשלילית. בינתיים, לא שמענו על אותן חברות דירוג כאן בארץ, אך המשך המשבר הפוליטי החריף, הזינוק החד במספר הנדבקים בקורונה והפיכתה של ישראל לשיאנית העולם בהדבקה לנפש והסגר השני - עלולים לטרוף את הקלפים.

תגיות