אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לקראת סגר ב': העסקים הגדולים התעצמו, החלשים בקרב הישרדות צילום: שאול גולן

ניתוח כלכליסט

לקראת סגר ב': העסקים הגדולים התעצמו, החלשים בקרב הישרדות

החברות הגדולות בענפי המסחר, התיירות והאנרגיה מגיעות לסגר השני מחוזקות לאחר צעדי התייעלות ופיטורי עובדים. סיכויי ההישרדות הגבוהים שלהן ממחישים שמשבר הקורונה פוגע בשיא עוצמתו בעצמאים ובעסקים הבינוניים והקטנים - והם אלה שזקוקים לסיוע

16.09.2020, 06:56 | כתבי כלכליסט

בדרך לסגר השני ענפים רבים במשק נמצאים ברמת אי ודאות כלכלית שהולכת וגדלה. עם החשש לזינוק מחודש במספר המובטלים, לצד הצניחה בתוצר, המשבר הכלכלי המעמיק צפוי להכביד קשות על העסקים והעצמאים. החברות הציבוריות לא ישבו בחיבוק ידיים לנוכח משבר הקורונה ולא בחלו באמצעים כדי להיערך ללא נודע. הוצאת עובדים מאסיבית לחופשה ללא תשלום, דחיית תשלומים לספקים, אי תשלום דמי שכירות, מיחזור חובות בנקאיים וגיוס חוב חדש, אלו הכלים המרכזיים שבהם נעשה שימוש כדי להתמודד עם משבר הקורונה. מהלכים אלו הגדילו את יתרות המזומנים של החברות ושיפרו את היכולת שלהן להתמודד עם המשבר בטווח הקצר. במשבר הקורונה אנחנו עדים לתופעה שבה החברות החזקות מתחזקות ואילו החלשות נחלשות. סביר להניח שהאתגר האמיתי הוא של אותה חנות שנמצאת בין פוקס לקסטרו, ומאבק ההישרדות הוא של העסקים הקטנים ושל העצמאים. "כלכליסט" בחן את שורת הענפים המובילים ואת מידת פגיעותם ויכולת השרידות שלהם במשבר - מענף המלונאות המסתמן כעת כפגיע ביותר, ועד ענפי האופנה והקניונים.

קראו עוד בכלכליסט

הראל ויזל, מנכ"ל פוקס (מימין) ודוד פתאל, יו"ר מלונות פתאל. המלונאים ספגו את המכה הקשה ביותר, צילומים: דימה טליאנסקי, עומר מסינגר הראל ויזל, מנכ"ל פוקס (מימין) ודוד פתאל, יו"ר מלונות פתאל. המלונאים ספגו את המכה הקשה ביותר | צילומים: דימה טליאנסקי, עומר מסינגר הראל ויזל, מנכ"ל פוקס (מימין) ודוד פתאל, יו"ר מלונות פתאל. המלונאים ספגו את המכה הקשה ביותר, צילומים: דימה טליאנסקי, עומר מסינגר

מלונאות: מחכים לאחרי החגים

תחום המלונאות נפגע ככל הנראה בצורה החריפה ביותר בין התחומים העסקיים כתוצאה מהטלת הסגר בחודשים מרץ ואפריל. המלונות נאלצו לסגור את דלתותיהם והציבור היה מנוע מלהגיע ולנפוש בהם. מעבר למגבלת התנועה במהלך חג הפסח, היו מגבלות משמעותיות על הפעלת בתי המלון וכמובן הסנטימנט השלילי שגרם לציבור לוותר מלכתחילה על הרעיון של חופשה.

ההכנסות של שלוש רשתות בתי המלון העיקריות שנסחרות בבורסה של תל אביב, רשת פתאל, מלונות דן ורשת ישרוטל, נפלו ברבעון השני בשיעור דרמטי של 86% והסתכמו ב־326 מיליון שקל, לעומת 2.31 מיליארד שקל ברבעון השני המקביל, בגלל הסגירה היזומה של בתי מלון, הוצאה לחל"ת של חלק משמעותי מהעובדים והצניחה הדרמטית בתפוסה.

ההחלטה על הסגר השני מוצאת את בתי המלון לאחר תקופה של התאוששות. חודש אוגוסט היה מוצלח מאוד בפעילותם בארץ. באילת נרשמו עליות בביקושים ובשיעורי התפוסה. הציבור, שלא יכול עדיין לנסוע בחופשיות לנופש בחו"ל, פקד את העיר בהמוניו על אף מגבלות התו הסגול. המגבלות החדשות שיוטלו צפויות להוביל לביטולים ולשיבושים בתפוסת המלונות בתקופת החגים, שהיא תקופת עומס לבתי המלון, ולכן צפויה פגיעה מחודשת בפעילותם.

ההתמודדות של בתי המלון צפויה להיות במספר אפיקים. הפעם נראה שיפעילו לחצים כבדים יותר על הממשלה לפצות אותם על הפגיעה. מעבר לכך, לאחר החגים ועם ההקלות העתידיות שיגיעו, בתי המלון יהיו ערוכים יותר מבעבר. הם למדו היטב על בשרם את ההנחיות להתמודדות עם הקורונה ולכן יוכלו להציע מבצעים ולנסות לשפר את אחוזי התפוסה בחודשים האחרונים של 2020. ההורים שיבקשו להתאושש מימי הבידוד הממושכים ללא בתי ספר, אולי יפתיעו וירככו את היקף הפגיעה הכלכלי של הסגר הקרוב.

נתוני המחזור של שלוש רשתות המלונאות כוללים את נתוני רשת פתאל שחלק משמעותי מפעילותה הוא מחו"ל. כלומר השפעת הסגר השני מוגבלת יותר, כל עוד המגבלות נוגעות לישראל בלבד. לרשת 219 מלונות מתוכם 48 בישראל. נכון לחודש אוגוסט, 157 ממלונות הרשת היו פעילים והיא המשיכה לפתוח בהדרגה מלונות שנסגרו בשלהי הגל הראשון. סגר שני באירופה, אם יתרחש, יהיה בבחינת חדשות שליליות הרבה יותר לרשת פתאל. סערת הברקים הזאת עלולה להיות קדימון לסערה נוספת גדולה יותר. 

אופנה: הרשתות הגדולות התחזקו

שוק האופנה נמצא במשבר מתמשך עוד טרום הקורונה. רבות מהשחקניות בו הן קטנות ובינוניות שחלקן נקלעו לבעיות תזרים כבר בתחילת המשבר. ביום שנסגרו החנויות יצאו עשרות אלפי עובדי ענף האופנה לחל"ת ומאות עובדים טרם שבו למקום עבודתם. סגר שני בתוך חצי שנה צפוי לטלטל עוד יותר את הענף הרעוע, שמהווה את עיקר תמהיל העסקים בקניונים.

לעומתן, חברות האופנה הציבוריות פוקס, קסטרו וגולף נערכו והצטיידו במזומנים לקראת הסגר השני שמתרגש עלינו. קסטרו מכרה נכס בבת ים ששיפר את התזרים שלה, גולף סגרה חנויות מדממות ופיטרה כ־300 עובדים, ופוקס – האיתנה פיננסית - נכנסת לסגר שמחה וצוהלת תוך שהיא מדווחת אתמול על חתימה על זיכיון נוסף לרשת בינלאומית, ונכנסת לתחום רשתות הסטוק עם המותג היווני JUMBO. פוקס תפתח 8-10 חנויות של המותג בגודל עצום של 9,000 עד 10,000 מ"ר. החברה דיווחה כי עלות ההשקעה והשקעות בהון החוזר עומדת על 15-18 מיליון שקל לחנות. פוקס אף שדרגה מיקומים של חנויות בקניונים שהיא פועלת בהם וניצלה את התקופה הנוחה לחתימה על חוזי שכירות חדשים ובתנאי סחר נוחים.

פוקס, קסטרו וגולף, שגם אם נפגעו בסגר הראשון בשורת ההכנסות, ביצעו צעדי התייעלות מהירים, ובעזרת הקלות בשכר דירה מבעלי הנכסים, הצליחו לסיים את הרהעון השני של 2020 עם רווחים ועלייה בפדיונות החנויות הזהות של בין 5.6% במקרה של גולף ועד 26% בפוקס. אך גם אותן הסגר השני תופס בעיתוי בעייתי שיגרום לאובדן הכנסות גדול. חגי תשרי מהווים חלק משמעותי מהכנסות ענף האופנה, שכן חודש זה מאופיין ברכישות מוגברות. בנוסף, בחול המועד סוכות משפחות מבלות יחד ומבצעות קניות כחלק מהבילוי המשפחתי. בענף האופנה קיוו כי יפצו בחגי תשרי על אובדן ההכנסות של פורים ופסח, אך התבדו. החברות סבלו בסגר הראשון מבעיות לוגיסטיות באתרי הסחר שגרמו להן אובדן הכנסות, אך נראה כי הפעם הן ערוכות עם סחורה רבה שהזמינו לחגי תשרי והפיקו לקחים מהסגר הקודם. ההערכה היא כי שלוש החברות ישרדו גם את הסגר השני.

קניונים: למדו להתייעל

חברות הקניונים מגיעות לסגר השני למודות הקרבות של הגל הראשון. עזריאלי, מליסרון וביג רשמו ירידה בהכנסות ברבעון השני, שהייתה פחות דרמטית ממה שניתן היה לשער ועמדה על 37% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

במהלך הרבעון השני הסתכמו ההכנסות המצרפיות של שלושת החברות בכ־700 מיליון שקל, לעומת 1.11 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הסגר השני צפוי לפגוע במפעילי הקניונים, שכן הוא יגביל את תנועת הקונים ויוביל לסגירת חלק מהחנויות. עם זאת, חלק מהפעילויות בקניונים חסינות בפני הסגר: רשתות המזון, הפארם והאופטיקה הוחרגו ולכן יישארו פתוחות.

מעבר לכך הקניונים מגיעים למודי קרבות גם מול הרשתות הגדולות. אחרי הרבעון השני, כולם יכלו לקרוא את הדו"חות של השוכרים הגדולים ולראות שבחלק מהמקרים אפילו נרשמו רווחים נאים, לנוכח הצמצום החד בהוצאות התפעוליות והוצאת העובדים לחל"ת.

חברות הקניונים מגיעות לסגר השני מפוכחות יותר. ארגז הכלים שלהן רחב יותר והניסיון בסגר הראשון יסייע לצמצום הפגיעה הצפויה. עם זאת, אכן צפויה פגיעה משמעותית בפעילותן שכן בתקופת החגים, בימים כתיקונים, הישראלים נמצאים בדרכים, יוצאים לקנות מתנות לקראת ארוחות החג ומבלים את חול המועד הקניונים.

לקניונים זרוע אונליין חלשה יחסית שאינה מהווה תחליף משמעותי לפעילות החנויות. אופציית המשלוחים פחות רלוונטית עבורם. מנגד, הקניונים יידעו כיצד להתמודד במהירות עם היציאה מהסגר.

קבוצת עזריאלי כבר פחות מוטת קניונים מבעבר הודות למהלך, שהחל הרבה לפני פרוץ המגיפה, לשינוי תמהיל הפעילות. עזריאלי, שמפעילה 18 קניונים על פני 350 אלף מ"ר, מחזיקה גם במשרדים בשטח של 548 אלף מ"ר, בתי דיון מוגן ומשרדים בחו"ל. הקניונים, בשווי של 12.8 מיליארד שקל, מהווים רק 36% מנכסי הקבוצה, נכון לסוף הרבעון השני. 

סופרמרקטים: המרוויחים הגדולים

בעוד עולם המסחר מנסה לעכל את ההשלכות הקשות של הכניסה לסגר מלא בפעם השנייה, קמעונאי המזון מסמנים את 2020 כאחת השנים החזקות אי פעם. ביטול החופשות ונסיעות העסקים לחו״ל, הותירו מאות אלפי ישראלים נוספים במדינה, ובהיעדר פעילות הסעדה ותיירות פנים, צריכת מזון בבית הפכה לאלטרנטיבה המרכזית. על רקע זה, העומס שבמילא נרשם ברשתות המזון ערב חגי תשרי, מתעצם השנה והמכירות צומחות בשיעור גבוה מבשנים קודמות.

את הסגר הקודם פגשו קמעונאי המזון בהפתעה. הם זיהו בתחילת חודש מרץ עלייה בהיקפי הקניות, אך לא שיערו בנפשם ולא נערכו להסתערות שנרשמה במחצית השנייה של החודש עם סגירת מערכת החינוך שלאחריה נכנסה ישראל לסגר מלא. התורים שלא פסקו גם במהלך סופי השבוע, העגלות העמוסות והמדפים הריקים תידלקו את החרדות ממחסור במזון ומכירות שוק מוצרי הצריכה (מזון, משקאות, טואלטיקה וניקיון), זינקו באותו חודש ב־40%.

בפרק הזמן שחלף הפיקו שני הצדדים לקחים מהגל הראשון והם ערוכים יותר לגל הנוכחי. הצרכנים מבינים שלא צפוי מחסור במזון ושרשתות המזון ימשיכו לפעול גם בסגר. הקמעונאים גייסו עוד אלפי עובדים ותגברו את המשלוחים ושעות הפעילות של החנויות בכדי לצמצם את התורים וזמני ההמתנה לשירות. על רקע זה, לא נרשמו השבוע עומסים קיצוניים ברשתות, אך הקמעונאים מזהים עלייה משמעותית במכירות, שתאפשר להם להציג תוצאות טובות גם ברבעון השלישי. 

קניון שומם בסגר הראשון. גם הפעם יתנו הנחות בשכירות?, צילום: שאול גולן קניון שומם בסגר הראשון. גם הפעם יתנו הנחות בשכירות? | צילום: שאול גולן קניון שומם בסגר הראשון. גם הפעם יתנו הנחות בשכירות?, צילום: שאול גולן

דלק ואנרגיה: מכה משולשת

מבחינת משק הדלקים סגר הוא מכה קשה. מנכ"ל מכון האנרגיה יוסי אריה מעריך שסגר שני ברציפות, דומה לזה שנרשם בפסח, יגרום נזק משמעותי לשוק. "זו עלולה להיזכר כאחת השנים הקשות של הענף. מבדיקת "כלכליסט" עולה שכבר לפני כשבוע נרשמו סימנים של ירידה של בפעולות בקמעונאות במתחמי התדלוק בשיעור של 5%–6%, בעקבות הטלת עוצר על 40 ערים ורשויות. סגר מלא יוביל לשינוי תוכניות הפעילות של כלל הענף למחצית השנייה של השנה, כאשר מתחמי התדלוק של החברות השונות בדרך לספוג מכה משולשת.

הראשונה, ההכרזה עליהן כשירות חיוני תגרום לכך שחברות הדלק לא יכלו לסגור את התחנות והן ימשיכו להתנהל עם אותן הוצאות תפעוליות, לרבות ארנונה, חשמל וכוח אדם. המכה השנייה תהיה הסגר עצמו, בוודאי בתקופת החגים שנחשבת לתקופת טיולים ותנועה רבה בכבישי המדינה. בחלק מהחברות מעריכים שיוציאו מאות עובדים לחל"ת, אולם לעת עתה מחכים לראות את היקף הפגיעה לפני שישלחו עובדים הביתה. בדור אלון סירבו להתייחס למצב. בפז מסרו שאם יהיה סגר הוא ישפיע על הפעילות, "אך החברה אינה יכולה לצפות את גודל ההשפעה היות ואין ודאות לגבי אורכו".

המכה השלישית אינה קשורה לסגר. בחודש האחרון נרשמה צניחה במחירי הנפט בעולם, ומחיר החבית (מסוג ברנט) צלל מ־48 ל־39 דולר. הירידה במחיר הנפט תקבל ביטוי גם ברישום הפסדי מלאי של חברות הדלק. מדובר במכה לא רק עבור חברות הדלק אלא גם עבור בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד.

הסגר החדש מגיע לענף בתזמון בעייתי, אבל לפז ודלק הוא מגיע בצומת דרכים עסקית. דלק ישראל עומדת החודש בפני השלמת עסקת המכירה של דלק ישראל לגורם חדש (קרן ארבל או רמי לוי), והסגר יעמיד בפני הקונה נכס שלא ברור מתי יוכל לחזור לתפקוד מלא. לגבי פז, המציאות עלולה לאתגר את המכירה של בית הזיקוק שלה עם משתנים חדשים שלא הוכרו.

תקשורת: אובדן הכנסות מתיירות

סגר הוא דווקא הזדמנות טובה עבור חברות התקשורת, שכן הצרכנים מגבירים בתקופה זו את צריכת שירותי האינטרנט, הסלולר והטלוויזיה. בסגר הקודם החברות דיווחו על עלייה של עשרות אחוזים בשימושים ועל בקשות לחיבורים חדשים. סגירת מרכזי הקניות אמנם פגעה בהכנסות החברות מציוד קצה כמו סמארטפונים, אך פעילות האונליין חיפתה על כך.

הפגיעה הגדולה של החברות מגיעה מאובדן הכנסות משירותי נדידה ותיירות פנים מאז סגירת השמיים בחודש מרץ. תקופת החגים היא העמוסה ביותר מבחינה זו, ולאחר שגם את חג הפסח החברות פספסו, הפגיעה צפויה להיות גבוהה. ההכנסה השנתית של החברות הגדולות משירותי חו"ל נעה בין 100 ל־200 מיליון שקל, כאשר משרד התקשורת העריך כי היקף הפגיעה הענפי השנתי צפוי לעמוד על 700 מיליון שקל. פגיעה זו מגיעה על רקע השקעות כבדות שהחברות נדרשות להן בתשתיות דור 5 וסיבים אופטיים.בסגר הקודם הוציאו החברות אלפי עובדים לחל"ת, אך הפעם לאור התנגשות הסגר עם חופשות החגים מעריכים בחברות כי לא יידרשו לכך כלל או שיוציאו מספר מצוצמם של עובדים. בחברות התקשורת אומרים כי דו"חות המחצית השנייה יבטאו טוב יותר את הפגיעה מאשר דו"חות המחצית הראשונה. עם זאת, בכירי החברות נותרים אופטימיים ומעריכים כי ניתן יהיה לחפות על האובדן כל עוד הוא לא יימשך מעבר ל־2020.

בהכנת הכתבה השתתפו: יניב רחימי, חזי שטרנליכט, אורנה יפת, ליאור גוטמן, נורית קדוש ואביאור אבו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות