אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החזון הכלכלי של האמירויות לא בהכרח תואם את תוכניות הישראלים צילום: שאטרסטוק, תומריקו

החזון הכלכלי של האמירויות לא בהכרח תואם את תוכניות הישראלים

האמירתים רוצים שישראל תהפוך אותם לסטארט אפ ניישן לאט ובסבלנות, ומחילים חובת לימוד עברית בבתי הספר. הישראלים רוצים השקעות מהירות ורואים בעיקר את הכסף הגדול מהנפט ואת העושר שניכר גם בסיור חטוף של 48 שעות

15.09.2020, 22:45 | סופי שולמן, דובאי

האמירתים רוצים להסתער על השלום. עד כמה? רק השבוע אושר כאן חוק שמחיל חובת לימוד עברית בבתי הספר. המדינה הקטנה מהמפרץ, שלא הייתה קיימת לפני קצת יותר מארבעים שנה והיום מתפארת במגדל הגבוה בעולם, בקניונים עם מגלשות סקי, בנמלי ענק ובחברות תעופה מהטובות בעולם - רוצה לעלות כיתה.

לא עוד נפט, בנקים ומגדלים: השלב הבא במימוש החזון של "האב המייסד", כפי שמכונה כאן אביו של יורש העצר מוחמד בן זיאד, הוא הקפצת הכלכלה של האמירויות לרמה אחרת. הם מייחלים לרגע בו ייגמרו חביות הנפט - וגם מתכוננים אליו מבעוד מועד. באיחוד האמירויות רוצים להניח כעת, לאט ובסבלנות, תשתית למה שיהפוך אותם לסטארט אפ ניישן. זה עשוי להישמע מופרך, אבל מצד שני, בקו החוף שמרוצף היום בגורדי שחקים עם תאורה במגוון צבעים ואפקטים, לא היה חשמל בשנות השישים.

קראו עוד בכלכליסט

דובאי. האמירתים רוצים להסתער על השלום, צילום: סופי שולמן דובאי. האמירתים רוצים להסתער על השלום | צילום: סופי שולמן דובאי. האמירתים רוצים להסתער על השלום, צילום: סופי שולמן

בינתיים כולם אופטימיים, וכל מפגש בין הישראלים לאמירתים מלווה בתחושת מעמד היסטורי והבנת הפוטנציאל הגלום בהסכם השלום הראשון בתולדות ישראל שעשויות להיות לו משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. הסקרנות אדירה, ונדמה שהאמירתים התכוננו קצת יותר ובאו מוכנים יותר למעמד; והם יודעים בדיוק מה הם צריכים מאיתנו.

כאן עלולה להיות התנגשות בין החזון של האמירתים להשקעות סבלניות ואטיות לאורך זמן לתוכניות של הישראלים להשקעות מהירות. הישראלים רואים בעיקר את הכסף הגדול מהנפט ואת העושר שניכר גם בסיור חטוף של 48 שעות; אלא שהמזרח התיכון החדש הוא עדיין המזרח התיכון - ואף אחד בדובאי או אבו דאבי לא רוצה לצאת פראייר. מה שמעניין את אנשי העסקים המקומיים - ואגב, אסור לשכוח שכמעט כל אחד מהם קשור בדרך זו או אחרת לממשלה, וגם אם לא, הוא לא יעשה דבר ללא ברכתה - הם שני דברים, ואלה לא בהכרח אלו שהישראלים חושבים עליהם.

הראשון הוא רצון שישראל תקים מפעלים חכמים בשטחי המסחר החופשי ("free zone") הרבים שקיימים באיחוד, ובעיקר בדובאי. הם לא בהכרח רוצים לקנות טכנולוגיה ישראלית בפורמט של המוצר הסופי, אלא להשקיע בחברות וליהנות מהפירות לאורך זמן. השני הוא להוות שער לסחר ישראלי עתידי עם מדינות שהיו פחות נגישות עבורם בעבר, כמו הודו או פקיסטן. ענף הלוגיסטיקה של האמירויות כבר מהווה כמעט 12% מהתוצר שלה, והדבר ניכר במרבדי ענק של מחסנים לוגיסטיים לאורך המדבר. חברות ענק מאירופה פועלות באמירויות כבר שנים, ובדרך משדה התעופה לדובאי אפשר לראות גם מחסני ענק של אמזון שנבנים במהירות.

בתקופה הקרובה הצדדים ייכנסו לירח דבש. נשמע על הסכמים לשיתוף פעולה חדשות לבקרים, אך המבחן האמיתי יהיה ביכולת הצדדים לבוא לתוך מערכת היחסים שנולדה ללא התראה בגישה שיוויונית, תוך הכרה בעוצמות אחד של השני, ובלי לנסות להפיק רווח מהיר שיוביל לפגיעה באמון ונסיגה טרם מימוש הפוטנציאל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות