אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תוצאות פעילות חקלאית הסותרת את חוק ההתיישבות צילום: יח"צ

תוצאות פעילות חקלאית הסותרת את חוק ההתיישבות

מה הסיכון הקיים כאשר פועלים ב"הסכמה" באופן המפר את חוק ההתיישבות?. האם "לאי החוקיות" של ההסכם יש השפעה על זכותו של אחד הצדדים לתבוע את הצד השני במקרה של מחלוקת ביניהם?

16.09.2020, 10:19 | איילת רייך מיכאלי

 מוגש מטעם DUN'S 100

קיבוצים, מושבים, חברי אגודות וחקלאים אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהמתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 בכל הקשור לקרקע החקלאית הנמצאת ברשותם. חוק ההתיישבות אוסר על עשיית שימוש חורג בקרקע חקלאית, היינו הקניית זכות בקרקע ובמים למי שאינו המחזיק בקרקע, וקובע כי מי שעושה כן צפוי להפקעת שטחו על ידי הרשות המוסמכת. הקניית זכויות בקרקע, יצירת שותפות, הקניית זכות מגורים ועוד, מוגדרים בחוק ההתיישבות כ"שימוש חורג" ויתאפשרו רק לאחר קבלת היתר מהרשות המוסמכת או משר החקלאות.

במסגרת ליווי משפטי של עשרות חקלאים לצורך הסדרת או יצירת התקשרויות בהתאם למתחייב מחוק ההתיישבות בתחומים מגוונים: קנאביס רפואי, מטעים, גד"שים, רפתות ענף הלול ועוד מצאתי כי את הסיכון הקיים למפרים את החוק הם מבינים, אולם מה הסיכון הקיים למי מהם שעה שהם "בהסכמה" פועלים באופן המפר את החוק אינו מספיק ברור. המקרה השכיח הינו כאשר בעל הזכויות בקרקע החקלאית מאפשר לצד ג' להשתמש בקרקע החקלאית, בדרך כלל תמורת תשלום, בין חודשי ובין חד פעמי. האם "לאי החוקיות" של ההסכם יש השפעה על זכותו של אחד הצדדים לתבוע את הצד השני במקרה של מחלוקת ביניהם? בשים לב לכך שהצד שהתקשר עם בעל הזכויות בקרקע החקלאית משקיע כספים רבים ותשומות לצורך הפעילות החקלאית, השאלה מקבלת משנה תוקף. טול מקרה בו תתקבל דרישה לפינוי הקרקע מהרשות המוסמכת או מקרה של מחלוקת בין הצדדים במסגרתה יבקש בעל הזכויות בקרקע החקלאית כי השימוש בקרקע יפסק והשאלה הופכת רלוונטית מתמיד.

ממש לאחרונה ניתן פסק דין* העוסק בסוגיה ע"י כבוד השופטת ברכה לחמן בבית משפט השלום בטבריה אשר שופך אור על הסוגייה המורכת והרלוונטית לחקלאים רבים..

באותו עניין הגיש התובע תביעה לפינוי הנתבעים ממקרקעין המצויים במושב בצפון, בטענה שהזכויות בהם הן של התובע בלבד. התביעה הוגשה לאחר שהתובע קיבל מכתב התראה בגין הפרת חוק ההתיישבות ביחס למקרקעין, התראה שיכולה להביא להפקעת זכותו במקרקעין, אם לא יפעל לפינוי הנתבעים.

הנתבעים טענו מצידם כי רכשו את הזכויות במקרקעין מהורי התובע, בעלי הזכויות בנחלה בטרם זו הועברה לתובע, בידיעה מלאה של התובע, אשר חתם על כתב אישור לפיו קרא את הסכם המכר ומסכים לתוכנו, ומאז הם נוהגים מנהג בעלים במקרקעין אל מול עיניהם הפקוחות של התובע והוריו.

כמו כן הגישו הנתבעים תביעה שכנגד במסגרתה דרשו מהתובע והוריו פיצוי בסך של למעלה ממיליון ש"ח בגין השבת הסכום ששולם על ידם עבור רכישת המקרקעין ופיצוי בגין שווי המקרקעין, לרבות אובדן הכנסה ממטע פקאנים פעיל שנטוע על השטח.

במסגרת ההליך הוגשה גם עמדת מדינת ישראל לסוגיות שבמחלוקות.

עמדת המדינה ניתנה על ידי הרשות המוסמכת אשר טענה כי התובע והאגודה מבצעים במקרקעין שימוש חורג כהגדרתו בחוק, הקניית זכות בקרקע ומים. עקב השימוש החורג, נשלח לתובע ולאגודה מכתב התראה לחדול מהשימוש החורג תוך 30 ימים, בטרם נקיטת הליכים משפטיים שיכולים להביא להפקעת הזכויות במקרקעין. על פי הודעת המדינה, לא ננקטו הליכים משפטיים כנגד התובע והאגודה, הואיל והתובע נקט בהליך משפטי זה להביא לסיום השימוש החורג.

עו"ד איילת רייך מיכאלי, צילום: יח"צ עו"ד איילת רייך מיכאלי | צילום: יח"צ עו"ד איילת רייך מיכאלי, צילום: יח"צ

בפסק דינו קובע בית המשפט כי אכן נערך ונחתם הסכם בין הנתבעים והורי התובע בקשר למקרקעין. במסגרת הסכם זה העבירו הורי התובע לנתבעים את כל זכויותיהם במקרקעין לרבות המחוברים למקרקעין ואת החזקה במקרקעין, בתמורה לסכום אשר שולם במעמד החתימה על ההסכם. כמו כן, העבירו הורי התובעים לנתבעים את מלוא זכויות המים הצמודות למקרקעין. עם זאת, לאור הגשת התביעה הודיעו הנתבעים על הסכמתם לביטול ההסכם והעברת החזקה במקרקעין לידי האגודה.

מכאן עובר בית המשפט לדון בתביעה שכנגד שהגישו הנתבעים כנגד התובע. לעניין תביעה זו טען התובע כי היות וההסכם עליו חתמו הצדדים אינו חוקי הרי שהוא "בטל מעיקרו" וממילא יש לדחות את תביעת הנתבעים לפיצוי בגין פינוי המקרקעין.

בית המשפט קובע כי אמנם הוראות חוק ההתיישבות אינן מאפשרות את קיום ההסכם. חוק ההתיישבות קובע באופן מפורש וברור, איסור על העברה או הקנייה של כל זכות שיש למחזיק בקרקע או בחלק ממנה. מכאן, אין כל התלבטות בקביעה, שההסכם הוא הסכם בלתי חוקי בעצם כריתתו ובבחינת תוכנו. משכך, דינו של ההסכם – בטלות, וזאת על לפי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, הקובע: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל". עם זאת, ממשיך בית המשפט וקובע כי על פי הוראת סעיף 31 המפנה להוראת סעיף 21 לחוק החוזים, קמה חובת השבה הדדית לאחר ביטול ההסכם מחמת היותו בלתי חוקי.

בעניין זה, הנתבעים השיבו את החזקה במקרקעין לידי האגודה ובכך מילאו חובתם להשיב את מה שקיבלו על פי ההסכם. לכן, על הנתבעים שכנגד, היינו התובע והוריו, להשיב את מלוא התמורה ששולמה להם מכוח ההסכם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום, הוא מועד חתימת ההסכם ועד מועד התשלום בפועל, ובסך הכל סך של 347,827 ₪.

יחד עם זאת, בית המשפט ממשיך וקובע כי לא עומדת לתובעים שכנגד הזכות לפיצויים בגין אובדן הרווחים הצפויים מהמטע, שהרי עסקינן בחוזה פסול לא חוקי, ועל כן משאין מדובר בחוזה חוקי אין זכאות לפיצויים בגין אובדן ההכנסות.

עם זאת, נוכח כך כי התובע מבקש לקיים את מטע הפקאנים, קמה זכותם של הנתבעים לקבל לידם את שווי השקעתם במחוברים, או את שווי המחוברים בעת הפינוי, אשר מוערך בסך של 285,000 ₪. כמו כן מחייב בית המשפט את התובע והוריו בהוצאות משפט.

אין ספק, איפוא, כי האינטרס להסדרת או יצירת התקשרויות בהתאם למתחייב מהוראות חוק ההתיישבות אינו רק אינטרס של המחזיק בקרקע החקלאית, כי אם של שני הצדדים ויפה שעה אחת קודם.

* ת"א (שלום טב') 39241-02-17 גיא ירמק נ' משה וינשטיין (פורסם בנבו, 21.08.2020)

המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים בהליך.

"איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL  ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות