אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלמ"ס בסיכום ביניים עגום של הקורונה: אף אחד לא טס, 6.4% מהעובדים בחל"ת צילום: רויטרס

הלמ"ס בסיכום ביניים עגום של הקורונה: אף אחד לא טס, 6.4% מהעובדים בחל"ת

רגע לפני הכניסה לסגר ב' מפרסמת הלמ"ס סיכום ביניים של השלכות המשבר: ענף התעופה וענף המלונאות נפגעו בצורה קשה; חמישית מהעסקים מדווחים שלא יוכלו להמשיך לפעול יותר מ-3 חודשים נוספים תחת התנאים הנוכחיים במשק; חמישית מהעובדים בחל"ת לא מעוניינים לשוב לעבודתם; נתוני החשבונות הלאומיים: התוצר המקומי הגולמי ירד ברבעון השני ב-29% בחישוב שנתי

16.09.2020, 13:00 | דורון ברויטמן

משבר הקורונה הוא לא רק משבר רפואי או כלכלי, אלא גם משבר חברתי בעל השלכות על כל היבט בחיי היום יום. רגע לפני הכניסה לסגר ב', הלמ"ס מפרסמת היום (ד') סיכום ביניים של ההשלכות החברתיות והכלכליות של המשבר ממרץ עד אוגוסט, והתמונה העולה ממנו אינה חיוביות במיוחד.

מהדו"ח עולה כי הענפים שהושפעו בצורה החזקה ביותר מהמשבר הם ענף התעופה וענף המלונאות. כך, בחודש אפריל מספר הישראלים שיצאו מהמדינה הגיע לשפל של כל הזמנים ועמד על 3,000 בני אדם; בחודשים אפריל-יוני נרשמו כ-57 אלף יציאות לחו"ל בלבד, לעומת יותר משני מיליון יציאות בתקופה המקבילה אשתקד. באוגוסט נרשמו 57.7 אלף יציאות לעומת 1.24 מיליון בשנה הקודמת. ירידה דרמטית, כאמור, נרשמה גם במספר כניסות המבקרים: בחודשים אפריל-אוגוסט נרשמו רק 35.6 אלף כניסות של מבקרים, לעומת 1.9 מיליון בתקופה המקבילה ב-2019.

קראו עוד בכלכליסט

נתב"ג שומם, צילום: רויטרס נתב"ג שומם | צילום: רויטרס נתב"ג שומם, צילום: רויטרס

משבר הקורונה הביא לירידות דרמטיות בנתוני הלינות במלונות בחודש מרץ ולפעילות כמעט אפסית בחודשים אפריל-מאי. בחודשים יוני-יולי נרשמה התאוששות הדרגתית בלינות הישראלים ובתפוסת החדרים, כאשר היקף האחרונה נע בחודשים אלו בין 21% ל-35% (לעומת 78% בשנה החולפת).

הרבה נעדרים זמנית מהעבודה

השפעות נגיף הקורונה על שוק התעסוקה בישראל באו לידי ביטוי בעיקר בהיעדרות זמנית מעבודה בשל סגירה של חלק ממקומות העבודה, ובחוסר יכולת לחפש עבודה במצב החדש. בסוף מרץ המגבלות שהוטלו גרמו להיעדרות זמנית מהעבודה של מועסקים רבים (חופשה ללא תשלום, חופשה בתשלום ועוד); באפריל גדל היקף התופעה בעקבות ההחמרה במגבלות וחג הפסח. עם ההקלה במגבלות במאי ירד גם מספר הנעדרים זמנית בעבודה, אך במקביל החלה עלייה בשיעור הבלתי מועסקים.

נכון לאוגוסט, שיעור הבלתי מועסקים עומד על 5.4% מכוח העבודה; אחוז הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020, בתוספת המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם בכל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה והבלתי מועסקים – עומד על 11.2%. בחודש אוגוסט 2020 היו כ-58.7 אלף משרות פנויות, לעומת 53.1 בחודש יולי. כמות המשרות הפנויות באוגוסט 2020 משקפת ירידה של 41% לעומת אוגוסט 2019 (99,836 אלף משרות פנויות). 

הפגנת מחאה בת"א, בשל המשבר הכלכלי, צילום: מוטי קמחי הפגנת מחאה בת"א, בשל המשבר הכלכלי | צילום: מוטי קמחי הפגנת מחאה בת"א, בשל המשבר הכלכלי, צילום: מוטי קמחי

כחצי שנה לאחר פרוץ המשבר, 6.4% מהעובדים עדיין נמצאים בחל"ת. בענף שירותי המלונאות ובענפי שירותי מזון ומשקאות (הכולל מסעדות ודוכני מזון) נרשמו שיעורי חל"ת גבוהים במיוחד - כ-20% וכ-19%, בהתאמה. כ-11.5% מסך העובדים פוטרו מאז תחילת משבר הקורונה, ומדובר בעלייה של 3.9% לעומת הנתון שנרשם בחודש הקודם (7.6%). במקביל גייסו החברות 4.9% עובדים חדשים, שבין היתר החליפו עובדים שפוטרו. 19% מהעובדים השוהים בחל"ת אינם מעוניינים לשוב לעבודתם.

19% מהעסקים מדווחים שלא יוכלו להמשיך לפעול מעבר לשלושה חודשים נוספים תחת התנאים הנוכחיים במשק. 78.5% מהעסקים מדווחים על פגיעה מתונה של עד 25% בפדיון של חודש אוגוסט (כולל כ-24% מהעסקים שדיווחו שלא הייתה פגיעה בפדיון שלהם). זהו שיפור משמעותי לעומת מידת הפגיעה בפדיון של חודש יולי, בו 44.1% מהעסקים דיווחו על פגיעה מתונה של עד 25% בפדיון (ו-18% דיווחו שלא תהיה פגיעה כלל בפדיון). כ-70% מהעסקים בענף שירותי המזון והמשקאות ובענף המלונאות קיבלו סיוע ממשלתי.

כמה נקודות חיוביות

בתוך כל הכאוס שנוצר ניתן למצוא מספר נקודות חיוביות. נכון לסוף יולי לא ניתן ללא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל, למרות העלייה במספר הנפטרים מקורונה ובחלקם מתוך סך הנפטרים. בחודשים הראשונים של השנה התמותה הייתה נמוכה במיוחד, אך מתחילת המגפה ובמיוחד בחודשים אפריל עד יולי, היקף התמותה דומה לשנים קודמות. כך, מאז תחילת השנה מתו בישראל 27,550 תושבים, בדומה לשנת 2019, כאשר התמותה מהקורונה מהווה 3% בלבד מסך הנפטרים. יש לציין כי התמותה מהנגיף בישראל נמוכה יחסית לשאר העולם.

כמו כן, בחודש יולי 2020 חלה ירידה של 25.1% במספר הנפגעים בתאונות דרכים לעומת יולי 2019, ובמספר ההרוגים חלה ירידה של 6.1%. במספר התאונות הקטלניות ביולי 2020 חלה עלייה של 3.6% לעומת יולי שעבר.

בחודשים ינואר-יולי מספר העברות כלפי חיי אדם עמד על 665, לעומת 478 בתקופה המקבילה אשתקד. יחד עם זאת, מספר התיקים שנפתחו במשטרת ישראל ירד לעומת השנה הקודמת ב8.6%, והוא עומד על 164,568.

למרות המשבר הקשה וסגירת השמיים בחודשים ינואר-יולי 2020 הגיעו לארץ 9,956 עולים חדשים.

השוואת תמ"ג מדינות ה-OECD

התוצר המקומי הגולמי ירד ב-29% בחישוב שנתי

מנתוני החשבונות הלאומיים שפורסמו היום עולה כי התוצר המקומי הגולמי ירד ברבעון השני ב-29% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, וב-8.2% בחישוב רבעוני. ירידה זו מצטרפת לירידה של 6.8% ברבעון הראשון של שנת 2020. למרות ירידה המשמעותית בתמ"ג, ישראל נמצאת במקום ה-8 מבין 19 מדינות OECD בהיקף הירידה (ככל שהירידה גדולה יותר כך המדינה נמצאת במקום נמוך יותר, ד.ב).

ההוצאה לצריכה פרטית שנפגעה בצורה המשמעותית ביותר ממשבר הקורונה ירדה ב-44.3% ברבעון השני של שנת 2020 (13.6% בחישוב רבעוני), בהמשך לירידה של 23.8% (6.6% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-45.2% (14% בחישוב רבעוני). הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השני של 2020 משקפת ירידה של 45.1%. ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-26% (5.9% בחישוב רבעוני) ברבעון השני של שנת 2020. בסך הכול במחצית הראשונה של השנה ירדה הצריכה הציבורית ב 1.4% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת.

ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-9.3%, כאשר הקניות נטו עלו ב 81.1% בחישוב שנתי (16.0% בחישוב רבעוני) ומשקפת בין היתר את ההוצאות החריגות של הממשלה עבור הצטיידות רפואית.

התוצר העסקי בניכוי תוצר שירותי הדיור ותוצר המגזר הציבורי ירד ברבעון השני של שנת 2020 ב-33.7% (9.8% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 8.0% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2020. במחצית הראשונה של השנה ירד התוצר העסקי ב-12.0% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019. יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השני של השנה ב-39.5% בחישוב שנתי (11.8% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 18.6% ברבעון הקודם.

סך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-27.8% בחישוב שנתי (7.8% בחשוב רבעוני) ברבעון השני. יצוא השירותים ירד ב-27.4% בחישוב שנתי (7.7% בחישוב רבעוני) ומשקף את הפסקת יצוא שירותי התיירות שנגרמה בשל משבר הקורונה. לעומת זאת, יצוא השירותים האחרים (הכולל יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכד') עלה ב-4.9% בחישוב שנתי.

במחצית הראשונה של שנת 2020 ירדה ההשקעה בנכסים קבועים ב-15.9% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019. כתוצאה ממשבר הקורונה, ברבעון השני של השנה חלה ירידה בשעות העבודה בענף הבינוי שגרמה לירידה משמעותית בהשקעות בבניה. ההשקעות בבניה למגורים ירדו ב40.3% בחישוב שנתי (12.1% בחישוב רבעוני). ההשקעות בבניה לא למגורים ירדו ב- 6.7% בלבד כאשר ההשקעה במבנים שלא למגורים ירדה אבל ההשקעה בתשתיות במשק עלתה בצורה משמעותית בעקבות ההחלטה על האצת קצב העבודה בפרויקטים לאומיים. ההשקעות ברכישת כלי תחבורה יבשתיים ירדו ב 93.4% (49.4% בחישוב רבעוני) בהמשך לירידה ברבעון הראשון של השנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות