"תע"א העבירה 155 מיליון דולר לשתי חברות ששמן נקשר להלבנת הון"

חשיפת "שומרים" ואורי בלאו: הדלפת ענק של מסמכים בנקאים מגלה כי בין 2012 ל-2014 העבירה התעשייה האווירית לפחות כ-155 מיליון דולר לשתי חברות ששמן נקשר להלבנות הון בהיקף אדיר עבור השלטון האזרבייג'ני וכן לחקירת שוחד שמתנהלת נגד פוליטיקאי אירופי. הרקע לביצוע התשלומים הללו אינו ברור. הסיפור נחשף כחלק מהדלפת ענק של מסמכים בנקאיים שהגיעה לארגון העיתונאים החוקרים הבינלאומי (ICIJ).

תחקיר שומרים המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, מגלה כי הכספים הועברו סמוך לאחר שתע"א חתמה עם אזרבייג'ן על אחד החוזים הגדולים בתולדותיה, אלא שגורם שמכיר מקרוב את פרטי העסקה טוען שככל הידוע היא לא כללה שום סיכום על תשלום לגורם ביניים כלשהו. התעשייה האווירית, שהיא חברה ממשלתית, בחרה שלא לפזר את הערפל סביב מהות התשלומים, ולא השיבה לשאלות על הרקע להעברתם. תגובתה לכתבה הסתכמה באמירה לקונית לפיה "התעשייה האווירית הינה חברה ממשלתית המקפידה לפעול על פי הוראות הדין. כחברה ביטחונית, ובהתאם למדיניות החברה, היא אינה מתייחסת ואינה מגיבה למידע בדבר עסקיה למעט כמתחייב על פי דין."

העברות הכספים נחשפו ביותר מ-10 דוחות שחיברו פקידי דויטשה בנק ושהועברו לאגף המודיעין הפיננסי במשרד האוצר האמריקאי (Financial Crimes Enforcement Network, המוכר בארה"ב בראשי התיבות שלו, FinCen). מדובר בגוף האחראי על איתור פעילויות פיננסיות לא חוקית, ובכלל זאת הלבנות הון והעברות כספים למטרות טרור. הדוחות הללו, ואלפי דוחות נוספים מבנקים בכל רחבי העולם, הודלפו לאתר BuzzFeed, שחלק אותם עם ארגון העיתונאים החוקרים הבינלאומי (ICIJ) ודרכו עם 108 כלי תקשורת ברחבי העולם וכ-400 עיתונאים, וביניהם "שומרים".

חשוב לציין כי אין בעצם העברת דוח "פעילות חשודה" לרשויות האמריקאיות כדי להצביע על כך שבוצעה פעולה לא חוקית. התנועות המוזכרות בדוח יכולות בהחלט להיות חלק מפעילות עסקית לגיטימית לחלוטין, שרק במקרה התנהלה בדפוס שנראה לבנק חשוד.

המוטב המסתורי חוסינוב

רשימת הגופים והבנקים המוזכרים בדוחות דויטשה בנק העוסקים בתע"א ארוכה. היא כוללת בנקים ישראלים וזרים דרכם עברו כספים מלקוחות כמו אלאיטליה, התעשייה האווירית ההודית, חברת התעופה של רואנדה, חברת התעופה האתיופית, חברת התעופה Rossiya הרוסית, משטרת קניה ואחרים. הדוחות כוללים גם רשימה ארוכה של גופים להם העבירה התעשייה האווירית כספים כמו משרד הביטחון, חברות אווירונאוטיקה ברחבי העולם ועוד. מבין מקבלי הכספים בולטות שתי חברות שאינן עולות בקנה אחד עם הפרופיל של ספקים אחרים של התעשייה האווירית: Jetfield Networks ו- Larkstone.

Jetfield נוסדה בשנת 2009 בניו זילנד. בתחילת 2012 היא העבירה את פעילותה לאיי מרשל והפכה ל"יורשת החוקית" של Jetfield הניו זילנדית. רק אז החלה, על פי מסמכי בנק פנימיים שהגיעו לידי העיתון האיטלקי L’Espresso, לעסוק במתן שירותי ייעוץ. עד אז, על פי אותם מסמכים, דיווחה החברה לבנקים כי היא עוסקת במסחר, בין השאר של ציוד בניה. המוטב של החברה הוא אדם בשם Javid Huseynov, אזרי יליד 1961. חוסיניוב הוא גם המוטב של חברת Larkstone, שפועלת מאסטוניה.

מסמכי ההעברה של Jetfield לאיי מרשל נחתמו בתחילת פברואר 2012 וכמעט במקביל התפרסמו בתקשורת הישראלית והבינלאומית דיווחים על חוזה הענק שנחתם בין התעשייה האווירית לאזרבייג'ן. העיסקה הזאת נחתמה בהמשך למערכת יחסים קרובה ומסועפת בין המדינות שלרוב נשארת הרחק מהעין הציבורית. ישראל קונה מאזרבייג'ן נפט ומוכרת לה נשק וציוד חקלאי. על פי פרסומים זרים, ישראל מייחסת לאזרבייג'ן חשיבות אסטרגית משמעותית בשל הגבול הארוך שלה עם איראן.

הפרות זכויות אדם המתרחשות במדינה אינן עומדות כמכשול בפני מערכת היחסים הזאת. הדוח האחרון של הארגון האמריקאי Freedom House, המדרג את מדינות העולם על פי רמת הדמוקרטיה וזכויות האדם בהן, קבע כי "הכוח באזרבייג'ן נותר מרוכז בידיו של השליט האוטוריטי אילהם אלייב, המשמש כנשיא מאז שנת 2003, ובידי בני משפחתו המורחבת. השחיתות פושה והאופוזיציה מוחלשת בעקבות שנים של רדיפה. הרשויות פעלו בשנים האחרונות בתקיפות נגד זכויות אזרח וכמעט לא הותירו מקום לקולות עצמאיים או לאקטיביסטים". גם סנקציות על מכירת נשק שהוטלו על המדינה על ידי מדינות באיחוד האירופאי בשנת 1992, על רקע הסכסוך עם שכנתה, ארמניה, לא מפריעות לסחר הישראלי הער עם המדינה.

המגעים על העסקה החלו כשנה וחצי-שנתיים לפני כן, ומשיחות עם גורמים שונים בתע"א עולה כי רק מתי מעט בחברה היו מעורבים בהם. אספקת המוצרים החלה כשנתיים לאחר החתימה ונמשכה כחמש שנים לפחות.

על פי הדיווחים בתקשורת הישראלית והבינלאומית, העסקה כללה מכירה של מזל"טים, מערכות הגנה מפני טילים ועוד. מבחינת האזרים מדובר היה בעסקה בסדר גודל יוצא דופן - שוויה היה יותר ממחצית כלל תקציב המדינה לצרכי ביטחון באותה השנה, שעמד על כ-3.2 מיליארד דולר. גם עבור התעשייה האווירית היתה זו עסקה בהיקף כמעט חסר תקדים, תוצר של מה שהגדיר אחד המרואיינים לכתבה כ"ירח דבש" שהחל בסביבות 2007 עם הרפובליקה השיעית.

העברות "ללא מטרה מסחרית ברורה"

 

"הדו"ח הזה מוגש," נפתח אחד המסמכים ששלחו אנשי דויטשה בנק לרשויות האמריקאיות, "כיוון שהתעשייה האווירית מעורבת בייצור נשק, שהינה תעשייה בסיכון גבוה (מבחינת הלבנת הון. א' ב')". בהמשך כולל הדוח נתונים על מספר העברות כספים גדולות, בסכומים עגולים, ומציין כי הן נעשו "ללא מטרה מסחרית ברורה". על פי דויטשה בנק, ההסבר שניתן על ידי תע"א להעברה היה שסכומי העתק שולמו עבור "שירותי ניהול וייעוץ" שסיפקו שתי החברות. נחזור לזה בהמשך.

העברות הכספים ל־Jetfield החלו ביוני 2012, חודשים ספורים לאחר חתימת עסקת הענק, עם העברה של קרוב ל-30 מיליון דולר. באוקטובר אותה שנה הועברו 6 מיליון נוספים וההעברות נמשכו שוב ושוב בחודשים הבאים. ניתוח הדיווחים של דויטשה בנק לרשויות האמריקאיות מעלה כי עד לשנת 2014 הועברו לחברה יותר מ -116 מיליון דולר. במקביל הועברו באותה תקופה ל־Larkstone כ-39 מיליון דולר. במקרה אחד מצוין כי כשמונה מיליון דולר הועבר על ידי תע"א ל־Jetfield לטובת רכישת להבים למסוקים. "דויטשה בנק לא יכול היה לאשר עצמאית עצמאית את מטרת העברת הכספים," מציין הדוח.

העברות הכספים לשתי החברות מעוררות סימני שאלה בעיקר בשל מידע שהתגלה לגביהן בשנים שלאחר מכן. מסמכי בנק דנסקה הדני שהודלפו ב-2017 (ושנחזור אליהם מייד), והיו הבסיס לסדרת תחקירים של ארגון העיתונאים החוקרים OCCRP שנשאה את הכותרת 'מכבסת הכספים של אזרבייג'ן', חשפו כי 2.5 מיליארד יורו הוזרמו לכאורה דרך חברות בעלות קשרים הדוקים לשלטון האזרי אל ארבע חברות שנרשמו באנגליה, ודרכן הולבנו. Jetfield, לפי התחקיר, היתה אחת ממזרימות הכספים - 109 מיליון דולר הועברו דרכה. גם Larkstone היתה חלק מהמערך הזה. הכספים, שזרמו אל מחוץ לאזרבייג'ן בין השנים 2012 ל-2014, שימשו בין השאר לצורך קניית מוצרי יוקרה לאנשי שלטון באזרבייג'ן, אבל גם למתן שוחד. כך למשל, לפי התחקיר, יותר משני מיליון יורו שהוצאו מאזרבייג'ן, חלקם דרך Jetfield, הגיעו לכאורה בשנת 2012 לחשבון הבנק של פוליטיקאי איטלקי בשם לוקה וולונטה (Luca Volontè).

האיש היה נציג איטליה ב Parliamentary Assembly of the Council of Europe) PACE), גוף רשמי של האיחוד האירופי העוקב בין השאר אחרי הפרות זכויות אדם ושמירה על מוסדות דמורקרטיים. על פי החשד של משטרת איטליה בתמורה לתשלומים הוא פעל, לכאורה, כדי לרכך דוחות של המועצה האירופאית על הפרות זכויות אדם באזרבייג'ן. החקירה, שנפתחה כבר ב-2015, עדיין מתנהלת.

סימני השאלה רק מתחזקים מחומרים שנחשפו בחקירה חובקת עולם שנערכת בסניף האסטוני של בנק דנסקה הדני, שלפי החשד שימש כמרכז להלבנת כספים בהיקף שהגיע לכ-200 מיליארד דולר. שתי החברות הללו ניהלו בסניף הזה את חשבונותיהן ותכתובת מיילים פנימית של הבנק, שנחשפה במסגרת החקירה, עוסקת ביחסיהן עם התעשייה האווירית.

Oksana Lindmets, אחת מעובדות הבנק וחשודה בפרשה, מפרטת במייל פנימי כי בינואר 2012 נערכה פגישה עם jetfield בבאקו. החברה, היא כותבת, היא חלק ממערך של מספר חברות הכולל בתוכו גם את Larkstone, ועוסקת ב"שיווק, מחקר, ייעוץ חוקי, כלכלי ומיסויי וכן במציאת שותפים (...)". הלקוחות העיקריים, מוסיפה לינדמטס, "הן חברות בינלאומיות הרוצות להציע את שירותיהן וטובין אחרים למשרדי ממשלה שונים באזרבייג'אן (משרד הביטחון, משרד התקשורת, וכיו"ב)".

לינדמטס מציינת במייל פנימי בבנק כי החברה כבר חתמה חוזים עם התעשייה האווירית. במייל מצוין בפירוש כי Jetfield אינה עוסקת ברכישה או במכירת ציוד, וכי היא תספק שירותי ייעוץ וניהול משרד עבור התעשייה האווירית, מציאת שותפים מקומיים וכיו"ב. Jetfield, על פי המייל, תקבל דמי תיווך של 9.9

אחוז מהיקף העסקאות

לינדמטס מציינת במייל (שנשלח ביוני 2012, מספר חודשים אחרי חתימת עסקת הענק של תע"א עם אזרבייג'ן) כי החברה כבר חתמה חוזים עם התעשייה האווירית. במייל מצוין בפירוש כי Jetfield אינה עוסקת ברכישה או במכירת ציוד, וכי היא תספק שירותי ייעוץ וניהול משרד עבור התעשייה האווירית, מציאת שותפים מקומיים וכיו"ב. Jetfield, על פי המייל, תקבל דמי תיווך של 9.9 אחוז מהיקף העסקאות.

מייל אחר, שעוסק ב Larkstone, נשלח בפברואר 2013 ועניינו העברה של 11.5 מיליון דולר מתע"א לחברה. זהו חוזה שונה מהרגיל, כותבת לינדמטס, שכן הוא אינו עוסק בשירותי ייעוץ. Larkstone, על פי המייל, תקנה עבור התעשייה האווירית משאיות וגנרטור שיועברו לאזרבייג'ן. במייל שלישי מצויין כי Larkstone עשוייה להיות מעורבת בבניית בסיס אימון באזרבייג'ן כנציגת התע"א.

עסקאות של התעשייה האווירית צריכות לקבל את אישור דירקטריון החברה וכן אישור מאגף סיב"ט במשרד הביטחון. גורמים לשעבר בתע"א הסבירו כי הכללים באשר לתשלומי עמלות נוקשים מאוד, וכך גם בדיקת הנאותות שעוברות חברות העובדות עם התעשייה האווירית. הכללים הללו, אמר בכיר לשעבר בתע"א ל"שומרים", נשמרים ביתר שאת מאז שישראל נכנסה ל OECD, לפני למעלה מעשור. השמות Jetfield, Larkstone או חוסנייב, לא היו, על פניו, מוכרים לאיש מהם.