פארק מבואות הגלבוע מביא את ההיי-טק לצפון

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

פארק מבואות הגלבוע, הניצב לצד כביש 675 (כביש התענך) וזוהה במשך שנים עם מפעלי התעשייה שבו, ניצב בפני מתיחת פנים של ממש. בשנה שעברה, בהחלטה משותפת למועצה אזורית הגלבוע, הרשות לפיתוח הנגב והגליל והיזמים במקום, הוחלט על הסבת חלק מהמתחם לטובת פארק עסקים המשלב מסחר, משרדים ותעשיה מתקדמת, ומספק לראשונה אכסניה גם לחברות היי-טק וביו-טק.

 

החזון למיתוגו של הפארק כמתחם העסקים וההיי-טק החדש של הצפון, נהנה מרוח גבית של המדינה מתוקף היותו "אזור עדיפות לאומית", מה שמקנה לו מגוון הטבות, ובהן מסלולי תמיכה ביזמים, מענקים להקמת עסק, מס חברות מופחת וסיוע במימון תקציבי מסחר ופיתוח.

"מבואות הגלבוע במתכונתו המשודרגת נותן בשורה אמיתית לסביבה שנמצאת בצמיחה והתפתחות", קובע עובד נור, ראש מועצה אזורית הגלבוע. "הפארק יספק פתרונות היקפיים במגוון תחומים ויפתח את דלתותיו לענפים חדשים שעד כה לא קיבלו ביטוי בגלבוע. העובדה שמדובר באזור עדיפות לאומית מספקת עוד טריגר לחברות להעתיק לכאן את פעילותן".

לדברי נור, יישובי המועצה נמצאים כיום בהליכי הרחבה וקולטים תושבים חדשים רבים: "כדי שאלו לא יידרשו לנסוע מדי יום לחיפה או לתל אביב, נדרשת המועצה לספק להם מענה תעסוקתי ראוי - ופארק העסקים נכנס בדיוק לוואקום הזה. בסוף פיתוחו נזכה בגלבוע לתמהיל איכותי ביותר של מוקדי תעסוקה חדשים, שנוצר בעקבות איתור הצרכים התעסוקתיים באזורנו. מעבר לכך, חשוב לנו לספק לקהילה גם מוקדי פנאי ובילוי, כשגם בהיבט הזה יש למבואות הגלבוע ערך מוסף".

ואמנם, בניגוד ללא מעט מתחמים הפעילים רק בין הבוקר לערב ובשעות החשיכה ננטשים, הרי שמבואות הגלבוע מבקש להציע מגוון אפשרויות בילוי וקניות מסביב לשעון, כולל בסופי השבוע. כך למשל, עתיד לפעול במקום שוק איכרים, ולצידו גם שלל מסעדות, בתי קפה וחנויות.

כבר כעת ההתעניינות מצד חברות להגיע ולפעול במתחם המתרחב לא מאכזבת. סנונית ראשונה למאזן הכוחות החדש באזור סיפק לא מזמן קימברלי קלארק, תאגיד הענק הבינלאומי שבחר להגיע למבואות הגלבוע ולהקים בו מפעל חדש בעלות של מאות מיליוני שקלים.

תוכנית מרשל לגלבוע

מאחורי היוזמה לגבש לפארק קונספט עדכני, עומדת חברת לי מרשל יזמות נדל"ן, שגם ידעה לרתום את הגורמים הרלוונטיים ליישום המהלך. "זיהינו צורך חיוני בהקמת מרכז עסקים והיי-טק שיפעל במתכונת של עירוב שימושים וימשוך לגלבוע חברות ויזמים, ולא רק מהסביבה הקרובה", מסביר שי ניסים, מייסד ומנכ"ל החברה. "לא ייתכן שברדיוס של קילומטרים אי-אפשר לשתות קפה כמו שצריך, שלא לדבר על לערוך פגישת עסקים. עד כה ענף המשרדים בגלבוע כלל לא היה קיים, ואנחנו באים לשנות את זה. ראינו מה עשה פארק התעשיות המתקדמות ליקנעם, ואנחנו בטוחים שגם בגלבוע אפשר לייצר אפקט משמעותי לא פחות.

"כאשר היזמים, המועצה והרשות לפיתוח הנגב והגליל רואים עין בעין ועובדים בשיתוף פעולה, קל להתניע יוזמות ולקדם תהליכים, ודאי כשגם בנק פועלים תומך, מלווה ומסייע", מוסיף ניסים. "לחברת לי מרשל יש הרבה מה לתרום לגלבוע, ואנחנו בטוחים שיחד איתנו פארק העסקים ימנף את הסביבה כולה".

בכניסה לפארק מקימה לי מרשל את שער הגלבוע - מתחם בשטח של כ-10 דונם הכולל את המבנה הגבוה באזור עם שלוש קומות משרדים בשטח של 12 אלף מ"ר וקומת מסחר בשטח של 2,800 מ"ר, לצד חנות נוחות בשטח של 154 מ"ר, תחנת דלק בשטח של 3,500 מ"ר וכן חניון תת-קרקעי לכ-200 כלי רכב. אטרקציה מרכזית במתחם יהווה הרופטופ, מפלס הגג רחב הידיים, שיציע תצפית לסביבה הירוקה והפסטורלית, כשכבר כעת מתנהל משא ומתן עם מסעדות שף השואפות להתמקם בו. 

בפרויקט חובשת לי מרשל גם את כובע היזם וגם את כובע הקבלן המבצע, כשבשטח עצמו כבר החלו העבודות לקראת האכלוס העתיד להתרחש בשנה הבאה. "הרציונל הוא להתאים לכל שוכר חליפה בהתאם לצרכיו ולתקציבו", מפרט ניסים. "מחברות שזקוקות למשרדי יוקרה בשטחים גדולים, ואפילו לקומה שלמה, ועד לעסקים שנזקקים למשרד בשטחים צנועים יותר.

"אנו מציעים בנוסף גם חדרי ישיבות, חללי עבודה משודרגים ושירותי משרד, וברף הגבוה ביותר - בדיוק כמו במתחמי העסקים המובילים בישראל - ובמחירים גמישים בהרבה. קהל היעד מורכב בעיקר מבעלי מקצועות חופשיים, חברות היי-טק וביו-טק בינוניות וקטנות, חברות פארם וסטארט-אפיסטים".

מבחינתה של לי מרשל, בהגעה לגלבוע יש גם מסר חברתי: "באזור הזה קיים כור היתוך אמיתי. מעבר ל-33 יישובי המועצה הכוללים כ-32 אלף תושבים, במעגל הרחב יותר ישנה אוכלוסייה של כ-120 אלף מבני המגזר הערבי, שזקוקים גם הם לשירותים שמציע המתחם שלנו".

מי שמיהר ליישר קו עם הדברים ולשריין לעצמו מקום בשער הגלבוע הוא ריווחי תיקווי, תושב כפר מוקיבלה שבמועצה והבעלים של בית המאפה טאבון העמק. "לצד הסניף המקורי בכפר, בדקתי במשך תקופה גם אפשרויות להתרחב", הוא מספר. "כשראיתי את התוכניות לפארק העסקים, הבנתי שזה המקום להגיע אליו.

"אנחנו פתוחים בסך הכל כמה שבועות, אבל כבר יש פה תנועה ערה של קונים, שאני מודה שהפתיעה אפילו אותי. יש לי גם סופרמרקט בכפר, ואני שוקל עכשיו לפתוח לצידו סניף גם במבואות הגלבוע. המתחם הזה גדל בקצב מהיר, ואני מאמין שנראה בו עוד ועוד בעלי עסקים".

על פרשת דרכים

גם בכל הנוגע לפן התחבורתי נהנה מבואות הגלבוע מיתרונות לא מבוטלים, בזכות קרבתו לצירי תנועה ראשיים דוגמת צומת מגידו, מחלף עירון בכביש 6 וכביש הסרגל. "מבואות הגלבוע נמצא בצומת דרכים אסטרטגי, בסמיכות לנקודת מפגש בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, כשבשנים הבאות צפויה השקעה נרחבת בתשתיות התחבורה באזור", מדגיש ראש המועצה נור. "בכביש 675 עצמו חולפים מדי יום כ-20 אלף רכבים, ויש כוונה להרחיבו לארבעה מסלולים – שניים לכל כיוון. קיימת נכונות גם לחדש את תוואי המסילה מעפולה לג'נין, מה שיוביל לתנועה ערה עוד יותר של משאיות ומכוניות, וכמובן למעבר סחורות בנפח גבוה. בראייה עתידית, החשיבות של פארק העסקים מקבלת משנה תוקף".

"אנחנו מקדמים כעת את שיווק שלב ב', כשאל 600 הדונמים הקיימים, יתווספו עוד 800 דונמים, שלמעשה יותר מיכפילו את שטח המתחם", מסכם נור. "התוכנית נמצאת כעת בדיונים לפני הפקדה בוועדה המחוזית, ואנחנו מאוד אופטימיים באשר לאישורה. יחד עם חברת לי מרשל שהובילה את שינוי אופי המתחם, והיזמים באזור, אנחנו מאחדים כוחות כדי להמשיך ולפתח את הפארק. בשנים הבאות אני סבור כי מבואות הגלבוע יהיה העוגן הכלכלי המרכזי של הגלבוע, וינקז אליו את הפעילות העסקית של המועצה ושל המרחב כולו".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן>>