קבינט הקורונה החליט על סגר מלא מיום שישי, יתאפשרו הפגנות ותפילות מצומצמות

קבינט הקורונה החליט כי סגר מלא יוטל ביום שישי ויימשך עד מוצאי שמחת תורה. העסקים ייסגרו למעט מפעלים ושירותים חיוניים ויתאפשרו הפגנות ותפילות בקפסולות של 20 בני אדם. הממשלה תתכנס בשעה 22:30 כדי להצביע על הטלת הסגר המלא ותכריע בסוגיית סגירת נתב"ג. עלות הסגר: 35 מיליארד שקל.

ההחלטה התקבלה בקבינט חלופי - בשיחה שהתקיימה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ, שר הפנים אריה דרעי ושר החוץ גבי אשכנזי. שרי קבינט הקורונה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא עודכנו בפרטים בזמן ההחלטה.

לפי ההחלטה, בתי הכנסת ייפתחו ביום כיפור בלבד לפי המתווה שאושר עוד קודם בקבינט הקורונה. שר הפנים אריה דרעי היה זה שיזם את פתיחת בתי הכנסת ביום כיפור. הוא סבר שקיום תפילות באוויר הפתוח היא גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה ותהיה בלתי-ניתנת לאכיפה. הוא אמר שביום כיפור צפוי להיות חם מאוד בעוד שבבתי הכנסת יש מזגנים. השרים החליטו להתגמש על הצעתו של דרעי לאור העובדה שמדובר ביום קדוש לדת, וכן לטובת מבוגרים ובעלי תפקידים בתפילה שיתקשו לקיים אותה בחוץ. גם גנץ הציע בצהריים להחריג את בתי הכנסת ביום כיפור.

נתניהו: "המצב קשה. יש עלייה תלולה"

קבינט הקורונה דן היום שעות ארוכות בהידוק הסגר, ברקע מספרי הנדבקים הגבוהים שאותרו היום. בפני השרים עמדו שתי אפשרויות: הכרזה על מצב חירום שבמסגרתו תיאסר יציאה מהבית, או הטלת הגבלות חמורות על המשק וגיבוש מתווים מצומצמים להפגנות ותפילות. מוקד הדיון סבב סביב סגירת המשק, שלפי הערכות באוצר עלולה לגרום הפסדים קשים.

במסגרת מצב החירום שהוצע, יוטל סגר כמעט הרמטי. מלבד איסור יציאה מהבית, לא יתאפשר לצאת לעבודה למעט בעבודות חיוניות והמשק ייסגר כליל. מנגד, באפשרות של ההגבלות החמורות, ייתכן שמספר העובדים במשק יצומצמם ב-50% ומספר העובדים במגזר הציבורי יצומצם ל-30%. לצד זאת, הוצע שתוגבל התחבורה הציבורית ונתב"ג ייסגר לטיסות יוצאות.

בנימין נתניהו | צילום: אי אף פי

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון כי "אנחנו הולכים לסגר מלא בלאו הכי בגלל התחלואה, ולכן עדיף עכשיו, בחגים, במחיר כלכלי נמוך ולא אחרי החגים במחיר כלכלי גבוה". בסרטון שפרסם הוא אמר: "המצב קשה. יש עלייה תלולה. אנחנו צריכים לקבל החלטות. הן קשות. צריך להבין שיש פה סכנה לחיים ולכן אין ברירה. נקבל את ההחלטות הקשות ונציל חיים".

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, הציע להטיל "סגר חכם", שיאפשר להטיל מגבלות ברורות על פעולות שונות שיתאפשרו במסגרת המתווה. גרוטו אמר שהוא כאיש רפואה מעדיף אמנם סגר מלא, "אבל בגלל הנזק למשק – שיהיה סגר חכם", כלשונו. מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אמרה כי "סגר מלא מוריד פטיש על המגזר העסקי. כבר היום יש 1.1 מיליון איש שלא מגיעים למקומות העובדה שלהם. לפי הבדיקות שלנו, התנועה בכבישים ירדה בשליש". 

אבי ניסנקורן, שר המשפטים | צילום: משרד המשפטים

השרים ניסנקורן ואשכנזי הביעו התנגדות נחרצת להטלת סגר מלא על המשק, שעלול לפגוע בו אנושות, ואמרו שאי אפשר להשתמש בו לטובת הפסקת ההפגנות. "אני שומע את הגורמים המקצועיים במערכת הבריאות שאומרים שאין שום סיבה לסגר כללי", אמר אשכנזי בדיון. "אני רוצה להבין למה ממליצים כאן על סגר מלא אם ככה. סגר מלא זו פגיעה אנושה למשק. אתם גוזרים גזירת מוות על אנשי העסקים. אי אפשר שההמלצות יהיו בניגוד להמלצות אנשי המקצוע בגלל שיקולים פוליטיים. סגר מלא הוא מוצא אחרון ולא כפתרון להפגנות".

בכחול לבן בכל מקרה מעוניינים בצמצום ההפגנות, בהתאם להצעת גורמי המקצוע - המשטרה ומשרד הבריאות. 

מחסום משטרתי | צילום: רויטרס

רוב העיסוק של שרי הקבינט בדיון הופנה בתחילת הדיון דווקא להפגנות מול מעון ראש הממשלה בבלפור, ולא להידוק הסגר ולתחלואה הנרחבת. לפי נתוני משרד הבריאות מהערב, תוך יום וחצי אובחנו כ-11 אלף נדבקים חדשים. שרי כחול לבן ובהם גבי אשכנזי ואבי ניסנקורן התעמתו עם נתניהו על דרישתו למנוע את קיום ההפגנות, בעוד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר שאי אפשר לאסור את ההפגנות, אם לא יוטל סגר מלא.

ראש הממשלה העלה בדיון הצעה להתחיל בסגר כבר ממחר ולהטיל אותו עד יום שני, ורק אז לקבל החלטה לגבי ההמשך. השרים ניסנקורן ואשכנזי הטיחו בו: "אתה רק רוצה למנוע את ההפגנות נגדך". ניסנקורן הוסיף להטיח בנתניהו: "זו בושה שבמקום להתעסק בציבור אנחנו עוסקים בהפגנות".

בהמשך, לפי משתתפים בישיבה, קבע נתניהו כי "אם נטיל סגר כללי - נרצה גם את היכולת להגביל את ההפגנות. אני רוצה לקדם חקיקה שגם כשאין סגר מלא אפשר לפגוע בזכות ההפגנה". השר ניסנקורן השיב: "אני מתנגד", וראש הממשלה אמר לו: "תתנגד. אתם לא קובעים. תנו לממשלה להחליט". ניסנקורן והשר עמיר פרץ השיבו שהממשלה היא פריטטית. "אמון הציבור נפגע בגלל ההפגנות", אמר להם סגן השר יואב קיש, אולם שר הכלכלה פרץ השיב לו: "האמון נפגע בגלל החלטות שונות כל יומיים".

הכלכלנית הראשית באוצר, שירה מרגלית, אמרה בדיון כי הנזק שייגרם למשק בסגר המוצע הוא 35 מיליארד שקל - ואם יוארך לחודש יגיע ל-50 מיליארד שקל. "באף מקום בעולם לא עשו סגר כזה", ציינה.

קרוב לתחילת הדיון, השר ניסנקורן פנה לראש הממשלה נתניהו ואמר שהסכים להטיל סגר מוחלט כדי להוריד את התחלואה. "עכשיו אתם חוזרים בכם ובפועל רוצים לקבל החלטה שתאסור רק על קיום הפגנות בבלפור", אמר לו ניסנקורן. "זה יהיה מהלך לא הגיוני ולא דמוקרטי והוא גם לא נכון עבורך. צריך ללכת עם גורמי המקצוע ולא לסטות".

נתניהו השיב לניסנקורן: "אם נאפשר להתרחק מהבית לטובת הפגנות, אנשים יוכלו לצאת לחוף הים ולהגיד שהם מפגינים. מי אמר שצריך להרחיק כדי להפגין? שיפגינו מתחת לבית".

זמן קצר לאחר מכן פרסם נתניהו הודעה שבה תקף את חברי כחול לבן: "ההמלצה של כל הגורמים המקצועיים הייתה להפסיק כל התקהלות - הפגנות ותפילות בחללים סגורים. אני תומך באופן מלא בזכות להפגין, אבל כל שבוע אזרחי ישראל רואים איך הם נדרשים לחגוג את החג לבד, איך הם נדרשים לעמוד בהנחיות הבריאות, ומנגד איך מפגינים מתקהלים בהמוניהם נגד כל כלל בריאותי". לדברי ראש הממשלה, "היום נפטרו 31 איש מהקורונה. אני נלחם על החיים של אזרחי ישראל. בזמן הזה יש מי עושים פוליטיקה קטנה. אנחנו במלחמה".

שר הביטחון בני גנץ שנמצא בדרכו חזרה מוושינגטון כינס התייעצות עם חברי הקבינט ממפלגתו, כחול לבן, והנחה אותם לזמן את אנשי המקצועות הרפואיים כדי לשמוע את עמדתם ולוודא שהם מביעים אותה בצורה פתוחה בקבינט הקורונה, כלשונו. "תתעקשו על טובת האזרחים בבריאות ובעצירת התחלואה תוך איזון", אמר גנץ לשרי מפלגתו. "אל תתמקדו בסוגיית ההפגנות. עצרו את הדיון מיד".

מי שלא הופיע לדיון הקבינט הוא שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי, שנטש דיון מקדים בנושא התפילות. הוא קיים התייעצויות עם חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס ועם רבנים אחרים, והציג להם את נתוני התחלואה. דרעי ביקש מהם להנחות אותו בכל הנוגע לבתי הכנסת, ובכלל. בין היתר ביקר השר דרעי בביתו של הרב שלום כהן.