ראיון כלכליסט
פרופ' דוד אנגלברג: "כל המומחים שמתראיינים על הקורונה זורים חול אקדמי בעיני הציבור"
אנגלברג, מומחה לביוכימיה מהאוניברסיטה העברית, עוקץ את עמיתיו: "כשלתי כי לא כמו רבים מחברי, לא הצלחתי לאתר שיקוי קסמים ידעוני, ההופך בִּן לילה אדם למומחה בתחום חדש". לדבריו יש נזק עקיף לאותם פרסומים כי "לעתים קרובות השרלטנים הללו, בגלל הפרסום בתקשורת, זוכים לנתחים לא ראויים מעוגה תקציבית"
קראתי לאחרונה ראיון בענייני הקורונה עם פרופסור שמוגדר בידי המראיין כ"פיזיקאי המתמחה בקטסטרופות, אבל כאלה שמתרחשות במתכות". מיד נזכרתי בשני חברים. הראשון ד"ר א.ח. שעשה דוקטורט על טקסי חיזור בין ציפורים, והפך לימים ליועץ זוגיות לבני אדם. אמיתי לגמרי, כמו שאומר אלי יצפאן בדמות אייל לחמן ב'בובה של לילה'. השני, ידידי פרופ' דוד אנגלברג, מומחה לביוכימיה מהפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית לירושלים.
וכך כתב לי פרופ' אנגלברג לפני מספר חודשים: "עוסק אני במדע, אלא שאינני וירולוג, אפידמיולוג, או מומחה בבריאות הציבור ולכן חשבתי שלא אוכל לתרום לאבחון או לטיפול במגיפה שפושה בנו. רק כעת מתחוור לי עד כמה כשלתי. שלא כמו רבים מחברי, לא הצלחתי לאתר שיקוי קסמים ידעוני, ההופך בִּן לילה אדם למומחה בתחום חדש. והנה אני מוצא את עצמי, לבושתי, כאחד המדענים הבודדים בישראל שלא הופיע באולפן טלוויזיה, או אתר חדשות אינטרנטי ושהמצאותיו או המודלים משטחי העקומות שלו לא היו מרוחים על עמודים שלמים בעיתונים".
חוסר האונים במאבק בקורונה, החזיר אותי השבוע לאנגלברג כדי להבין ולחדד את עמדתו. "הזמן שעובר רק מצדיק את הביקורת שלי", הוא אומר, "מבין עשרות שיטות האבחון, התקדמויות ביצירת חיסון וזיהוי תרופות שעוזרות לחולים הדואבים, שדווחו על ידי חברות ומוסדות אקדמיים ישראליים על גבי עמודים שלמים בתקשורת, אין אפילו אחד בשימוש, או קרוב לכך".
הביקורת שלך היא על המדענים או עלינו העיתונאים?
"הביקורת שלי מתייחסת לשתי קבוצות. האחת כוללת אנשים דומים לי, שנוגעים אמנם במדע, אבל הבנתם בנושאים הרלוונטיים קטנה, ובכל זאת מוצאים לנכון להתראיין בכל ערוץ ולפרסם כל איזושהי תצפית שולית במעבדה כמהפכה שאוטוטו תעזור לזהות או אף להתגבר על הקורונה.
"הקבוצה השנייה הם העיתונאים לענייני מדע שמצטטים את המדענים הללו ללא בדיקה או מילת ביקורת, פרט כמובן למשפט הנדוש שנועד לצאת ידי חובה 'עדיין לא עבר ביקורת עמיתים'. לו הכתב לענייני צבא היה מצטט כך, אוטומטית וללא בדיקה, את דובר צה"ל- הוא היה מפוטר".
מה רע בפלורליזם הדעות ששוטף את השיח, במיוחד כשמדובר בנגיף שלא ממש מפוענח?
"שאלתך איננה במקום. מדע ופיתוח אינם עניין לדמוקרטיה, חופש דיבור או נתינת מקום שוויוני לריבוי דעות, עדות ומגדרים. אין דעות. או שהממצא המדעי או הפיתוח הטכני אמיתיים, ראויים ומתאימים, או שלא. אם עדיין לא נבדקו והוכחו, כל פרסום שלהם הוא שרלטני. לעתים קרובות ממש חרטא. זו איננה דעה אחרת, מדובר בעובדות. בתעשייה, בעיקר בתעשיות סטארט-אפ, פרסומים שאינם אמת מלאה מופיעים לעתים לקראת מאמצי גיוס, או הנפקה. לכן משקיע רציני איננו נוהה אחרי פרסום בעיתון אלא מבצע בדיקת נאותות מעמיקה ומקצועית. בנושא הקורונה עיתונאי המדע נמנעו מבדיקת נאותות כזו".
אילו נזקים אתה מזהה בראיונות האלה? האם אתה מזהה הטעיות או דיס-אינפורמציה שמסכנות את הציבור?
"אין כל נזק ממשי ישיר בפרסומים האלה, פרט לזריית החול בעיני הציבור ותפיסת מקום עצום בעיתון ובמהדורות החדשות. אם המטרה לשעשע את הציבור בסיפורים, סבבה, לא מזיק. נזק עקיף הוא שלעתים קרובות השרלטנים הללו, בגלל הפרסום בתקשורת, זוכים לנתחים לא ראויים מעוגה תקציבית.
"נזק עקיף נוסף הוא, שהציבור, שאיננו מטומטם, קולט שעובדים עליו ונוצרת הזניה של המדע המובילה לזלזול של הציבור במחקר האקדמי. כדאי להדגיש שרוב המדענים ישרי דרך, אינם שרלטנים ומפרסמים את ממצאיהם רק לאחר שנים רבות של וידוא ובדיקה על ידי הקהילה המדעית הבינלאומית. הביקורת היא נגד מיעוט מזיק שמציף את התקשורת".
האם אתה מרוצה מהניהול המדעי-מקצועי של המשבר בידי הממשלה?
"מי אני שאביע דעה מקצועית בנושא? הלא הוא רחוק מתחום התמחותי. אני זורם עם עמוס הנביא: 'הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא-יִדֹּם, כִּי עֵת רָעָה הִיא'".
אנגלברג מסכם בהצעה לעיון מחודש בספרו של הרמן ווק 'המרד על הקיין': "בספינת מלחמה זו תפסו את הפיקוד בזמן הקרב קציני מילואים יהירים, אינטלקטואלים ומיוחסים וסילקו את מפקד הספינה, איש קבע ותיק שראו בו נחות מהם. הם יצאו זכאים במשפט, בעיקר משום שעורך הדין הממולח שלהם הצליח לשכנע את השופטים שהמפקד היה מעורער בנפשו. אבל במסיבה שערכו הקצינים המורדים הטיח בהם עורך הדין היהודי שחילץ אותם מעונש את האמת שלו - שהגיבור האמתי הוא מפקד הספינה הוותיק, המגן על המדינה ורוכש ניסיון קרבי לאורך שנים רבות בזמן שהם עושים קריירות באזרחות.
"ואצלנו, עכשיו, חלק גדול מיועצי הממשלה שתפסו פיקוד על המלחמה בקורונה הם אנשים שעד לפני חצי שנה לא ידעו מה זה וירוס, כאשר יש בארץ, בפקולטות לבריאות הציבור ובמחלקות לוירולוגיה, מומחים רלוונטיים יותר שכל חייהם חקרו וירוסים ומגיפות".