אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח ה–OECD: רפורמות מבניות הן המפתח להתאוששות צילום: עמית שאבי

דו"ח ה–OECD: רפורמות מבניות הן המפתח להתאוששות

כלכלני OECD הגישו לממשלת ישראל שורת המלצות לצעדים נדרשים לשיקום המשק. במשך עשור דו"חות דומים נקברו – הפעם זו לא אפשרות

24.09.2020, 08:31 | אדריאן פילוט

השבוע, כמו בכל שנה בעשור האחרון, כלכלני ארגון ה־OECD הגישו לממשלתו של בנימין נתניהו דו"ח מפורט, מנומק, מבוסס ומושקע על הליקויים והעיוותים הקיימים בכלכלת ישראל, ואיך עליו לטפל בהם. גם הפעם צירפו ב־OECD תג מחיר מפתה: אם ישראל תאמץ את אותן רפורמות מבניות שעליה לבצע במהרה – התוצר לנפש יגדל בתוך עשור בעוד 3 נקודות אחוז, תוך שני עשורים (שנת 2040) ב־9 נקודות אחוז ובעוד 30 שנה ב־15 נקודות אחוז נוספות.

קראו עוד בכלכליסט

אלא שהשנה יש טוויסט מעניין בעלילה וגם הוא קשור לקורונה: בניגוד למה שהתרחש מאז 2010 ועד 2019, שנת 2020 היא שנה של "זעזוע עמוק", לשון הדו"ח, שבא לידי ביטוי בירידה חדה וחסרת תקדים בתוצר (תחזית המיתון של ה־OECD בנוגע לישראל היא נדיבה ועומדת על נסיגה של 6% "בלבד" לעומת ה־7% של בנק ישראל), המלווה ב"פגיעה קשה" בתעסוקה שבאה לידי ביטוי בזינוק חד וחסר תקדים באבטלה (מדברים על 6.5% בלי לקחת בחשבון את הישראלים שיהיו בחל"ת).

 שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: עמית שאבי שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: עמית שאבי  שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: עמית שאבי

בנוסף, מדגישים שם שישראל מתמודדת עם גל שני של הקורונה כאשר "משבר הקורונה מאיים ממש לבטל את כל ההתקדמות שהושגה בהעלאת רמת החיים של האזרחים", אך בעיקר "להחמיר את הבעיות המבניות של ישראל". במילים פשוטות הם מניפים דגל אדום ומתריעים כי ההזנחה של אותן בעיות – הידועות לכל ומככבות בדו"חות של כל ארגון כלכלי לאומי ובינלאומי מכובד עלולה לעלות ביוקר: "הרפורמות המבניות הן המפתח להתאוששות איתנה, ברת קיימא ומכלילה ממשבר הקורונה".

בלי מערך רציני של הכשרות עבודה

בראש ובראשונה כלכלני הארגון מפצירים בממשלה לנתב את ההוצאה באופן חכם ומושכל שכן, לפי הערכותיהם, גם אם ישראל תבצע את כל הרפורמות, החוב של ממשלת ישראל יגיע ליותר מ־80% תמ"ג כבר בשנה הבאה ולכ־100% ב־2025, זאת, לעומת 61% תמ"ג כעת – זינוק של 20 נקודות אחוז תוך כ־15 חודשים.

בין היתר מדגיש הדו"ח עד כמה ההישגים המרשימים בתחום האבטלה הרדימו את הממשלה וגרמו להשקיע מעט מאוד – באופן די קיצוני – במדיניות אקטיבית לתעסוקה לרבות הכשרות מקצועיות. ולראייה, משבר הקורונה תפס את ישראל ללא מערך רציני של הכשרות מקצועיות וללא מערך השמה משוכלל.

בתנאי פתיחה אלו, יהיה קשה מאוד ליישם את ההמלצה הראשונית של הארגון: יצירת מקומות עבודה חדשים ואיכותיים למיליון המובטלים החדשים שהסגר הזה עלול להותיר. ממשלות ישראל גם הזניחו את סוגיית הפריון: הפער בין התמ"ג לשעת עבודה נמוך ב־35% מזה של המדינות המפותחות ביותר בארגון – אותו פער היה קיים גם ב־2000 וגם ב־2010. כאשר צוללים אל תוך הנתונים מגיעים לעקב אכילס של המשק הישראלי והוא הפערים העצומים בין המגזרים והאוכלוסיות השונות כמעט בכל תחום שניתן להעלות על הדעת.

בסקטור המלונות והמסחר הפער בפריון הוא 20% לרעת ישראל, במחשבים הוא כמו בממוצע, ובשירותי מחשוב ותוכנה הפריון גבוה בישראל ביותר מ־40% לעומת ה־OECD. איך נוצר המצב הזה? כלכלני הארגון מסבירים בדו"ח את סיפורה של כלכלת ישראל שהוא בעיקרו סיפור של פערים. שיעור העוני בקרב ישראלים לא חרדים דומה לממוצע של ה־OECD (כ־12%) אך בקרב חרדים וערבים מתקרב ל־20%, הגבוה בארגון.

אותם עניים וקבוצות מרקע סוציו־אקונומי חלש מרוכזות בשכונות ובעיירות מסוימות כאשר העוני בירושלים גבוה פי 5 מזה של מחוז המרכז. "הפרש בהכנסה פנויה לפי איזורים בישראל הוא הגדול ביותר בין כל מדינות ה־OECD", נכתב בדו"ח. נוסף על כך, השונות בין המיומנויות של המבוגרים בישראל היא הגבוהה ביותר ב־OECD, הוצאה לחינוך באשכול 6 היא כפולה מזו של אשכול 2 והרשימה ארוכה.

יש בדו"ח תובנה מעניינת במיוחד: אי השוויון והקיטוב הקשה שמאפיין את ישראל וממקם אותה בראש הטבלה, מתחיל ברמה העירונית וזו הסיבה ששם ממליצים על רפורמה עמוקה ביותר בשלטון המקומי הישראלי, מערכת המס שלה, היחס לשלטון המרכזי, והחלוקה בין תקבולי המסים. ומה עוד הם מצאו? שישראל איננה תחרותית כלל והיקף רגולציה ומחסומי הסחר וההשקעות הוא כפול לעומת הממוצע ב־OECD ושהיא סובלת מפיגור קשה ביותר בתשתיות פיזיות לרבות תחבורה ציבורית למי שהיה צריך תזכורת כי הסגר השכיח לו את הפקקים.

פוליטיקה קטנה

כאן נשאלת השאלה הגדולה: מדוע ממשלת ישראל לא התקדמה בעשור האחרון כמעט באף אחד מהתחומים האלו אם הכתובת היתה על הקיר מאז 2011 עת התפרסם הדו"ח המקיף הראשון של הארגון? חלק גדול מהתשובות ניתן למצוא במונח אחד: פוליטיקה קטנה.

מדוע אין אפשרות לצמצם את מספר הרשויות המקומיות, מספר שאינו סביר לגודל המדינה? "ניסיונות קודמים רבים נכשלו מסיבות פוליטיות" נכתב בדו"ח. ומדוע לא למלמדים לימודי ליבה בקרב האוכלוסיה החרדית? "ניסיונות קודמים רבים נכשלו מסיבות פוליטיות", נכתב בדו"ח. ומדוע התחרותיות בתחום החקלאות לא גדלה והמדינה נסוגה מכל הרפורמות? גם הפעם "ניסיונות קודמים רבים נכשלו מסיבות פוליטיות".

ואיך נוצר מצב שבו מספר הנדבקים בקורונה ממרץ ועד אוגוסט היה נמוך מהממוצע ב־OECD ובחודש הקודם המצב התהפך? את התשובה הזו הישראלים כבר יודעים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות