פאט ריילי - העסקה הכי טובה של מיקי אריסון

בספטמבר 1995 מיקי אריסון נאלץ לשלם מיליון דולר לניו יורק ניקס כקנס על כך שפנה נגד הנהלים למאמנה, פאט ריילי, שהיה תחת חוזה. זה נחשב בזמנו לקנס משמעותי ביותר. אבל הוא אפילו לא היה 5% ממה שההיט השקיעו בלהביא את ריילי לפלורידה. 

לריילי - שבניינטיז הפך את הניקס לקבוצה לוחמנית שהצליחה לקחת את מייקל ג'ורדן לקצה, אחרי שבאייטיז הוביל את לוס אנג'לס לייקרס לארבע אליפויות - היתה רשימת דרישות אגדית לאריסון. הוא דרש 10% מהקבוצה באופן מיידי ו-10% נוספים לאורך השנים; הוא דרש 15 מיליון דולר לחמש שנים (השכר הכי גבוה למאמן בזמנו); הוא דרש לקבל את תפקיד הג'נרל מנג'ר ואז את תפקיד הנשיא לענייני כדורסל אחרי פרישתו מאימון; הוא גם דרש שההיט תמכור את ביתו שבאל.איי ותרכוש לו בית במיאמי, בשביל שהוא לא יתעסק בנדל"ן ויוכל להתרכז בכדורסל; ובנוסף להכל דרש 300 דולר אש"ל ביום, מה שהוביל לכתבות רבות בסגנון "כמה אוכל אפשר לאכול ב-300 דולר ביום". 

למרות שאריסון לא קיבל את כל הדרישות של ריילי, עלות הבאתו בזמנו עמדה על כ-40 מיליון דולר, שכיום, אחרי חישובי אינפלציה, שווים כ-70 מיליון דולר. ואולם, גם אחרי חישובי אינפלציה אפשר לומר שהבאתו של ריילי היא אחת מההשקעות הטובות ביותר שאריסון עשה בחייו.

אריסון, שמדי פעם מגיע לאימונים ויושב לצד ריילי, נתן לריילי מנדט מלא לנהל את הנכס הספורטיבי שלו, אותו רכש ב-1988 עבור סכום של כ-35 מיליון דולר (כיום כ-76 מיליון דולר). עם ריילי כמאמן, ג'רנל מנג'ר והמנהל הראשי של הקבוצה - ההיט זכו בשלוש אליפויות וכיום הארגון שווה יותר מ-1.95 מיליארד דולר.

ריילי - שמשנות השבעים מעורב בגמרי ה-NBA בכל עשור כשחקן, כמאמן וכמנהל - הוא אחד מאנשי הכדורסל הטובים בכל הזמנים והוא הוכיח זאת גם בתחילת העשור הנוכחי עם בניית קבוצת כדורסל מודרני, שאמש עלתה לגמר ה-NBA נגד לוס אנג'לס לייקרס. ריילי השתתף בשלוש סדרות גמר כשחקן, 9 כמאמן ו-5 כמנהל - משהו שאף אחד לא עשה לפניו.

הוא ידע בדיוק מה הוא שווה ב-1995.

גיוס, סקאוטינג וטיפוח תרבות

ריילי בנה ארגון כדורסל מתקתק ומקצועי, שעבר רק שלושה חילופי מאמנים ב-25 שנים: ריילי אימן בעצמו ושני עוזרים שגדלו במערכת - סטן ואן גאנדי ואריק ספולסטרה. הארגון כל כך איתן שגם לאחר שבשנים האחרונות חתם על חוזים עצומים (יותר מ-10 מיליון דולר בעונה) לשחקנים לא מתאימים - דיון ווייטרס, חאסן ווייטסייד, קלי אוליניק, ג'יימס ג'ונסון - הוא לא נפל.

כל מועדון אחר שהיה מתחייב ליותר מ-70 מיליון דולר בעונה לכישרונות כל כך מוגבלים, לא היה יוצא מזה במשך שנים. אבל ריילי - עם יכולת בחירת כישרונות צעירים מעוררת קנאה, יכולת משא ומתן מרשימה ויכולת גיוס אגדית - הפך קבוצה שבשנה שעברה לא העפילה לפלייאוף לקבוצה שמדיחה את המדורגת מספר 1 בפלייאוף (מילווקי), מנצחת את היריבה הגדולה בגמר המזרח (בוסטון סלטיקס) ומעפילה לגמר.

"אנחנו כאן בעסקי האליפות"

ריילי ידוע כמי שמגיע לפגישות עם פרי-אייג'נטס עם כל טבעות האליפות שלו ו"שופך" אותן על השולחן מול עיני השחקן שהוא רוצה. "אנחנו כאן בעסקי האליפות" הוא אומר. זה מוב שעבד על לברון ג'יימס וכריס בוש ב-2010 והבטיח את בניית מיאמי היט הגדולה של תחילת העשור שעבר.

לברון עזב את ההיט אחרי 4 עונות חזרה לקליבלנד והותיר את ריילי וההיט פגועים. "אנחנו יודעים שיש רגשות אישיים עבור ריילי ולברון כשזה מגיע לשני הארגונים האלה (מיאמי ולייקרס) הסביר דוויין ווייד, שהוביל את מיאמי של ריילי לאליפות הראשונה שלה ב-2006.

לברון עזב ומיאמי התחילה מיד בדרך חזרה לגדולה אבל לא "בדרך הרגילה". בניגוד לקבוצות אחרות שמאבדות את הכוכב הגדול שלהן, ההיט לא עשתה טנקינג (הפסדים "בכוונה" כדי לקבל בחירות גבוהות בדראפט). ריילי תמיד רצה קבוצה תחרותית ומאז שלברון עזב, הקבוצה לא בחרה גבוה יותר מבחירה 10 בדראפט. יותר מזה, ריילי שמר בקנאות על התרבות הייחודית שמכונה "היט קולצ'ר" בז'רגון הספורטיבי האמריקאי.

מה היא אותה תרבות היט?

ריילי "אובססיבי" עם הצבא. חבריו שירתו בוויאטנם, חברו לקבוצת הכדורסל של קנטקי היה קצין בכיר בצבא האמריקאי ולא פעם ריילי מגיע לנאומי מוטיבציה ושיחות על מנהיגות מול אנשי צבא וחיילים. הוא מכבד יוצאי צבא בכל משחק בית של ההיט ופעם אף עיצב חולצה של ההיט כמו חליפה צבאית.

איך זה נכנס לחיי היום-יום של ההיט?

את השבוע הראשון של לברון ג'יימס בהיט הכוכב בילה עם קבוצתו בבסיס צבאי בפנסאקולה, פלורידה. השחקנים לא זרקו לסל במשך שלושה ימים ועבדו בעיקר על כושר ותרגילי הגנה. בכל אחד מהתרגילים הם לבשו מגני ברכיים ומגני שיניים כי הכל היה ב"מגע מלא". לשחקנים אסור היה לנוח במהלך האימון, גם בהפסקות. הדגש על אגרסיביות וכושר גופני מלווה את המועדון בכל מדיניות. הימים בבסיס הצבאי מציבים את הסטנדרטים המשמעתיים, הגופניים והתרבותיים שגם לברון הגדול היה חייב לעמוד בהם.

"רוב המקומות יבדקו את אחוז השומן בגוף שלך פעמיים בשנה" הסביר ז'ידרונאס אילגאוסקאס, סנטר הקבוצה לשעבר ל-ESPN. "פעם אחת בתחילת העונה ופעם אחת בסופה. במיאמי זה כל שבוע או שבועיים. לפעמיים כשהחבר'ה יודעים שהבדיקה מגיעה, הם יכנסו לסאונה כדי לנסות לאבד כל גרם אפשרי. אם בארגון לא יאהבו את מה שהם רואים ממך ומהגוף שלך, אתה תדע מזה". אחוז השומן בגוף של כל שחקן חשוף לכל בשלט אלקטרוני במגרש האימונים של מיאמי.

אבל זה לא רק עניין גופני, זה בעיקר עניין מנטלי.

דנקן רובינסון, שלא נבחר בדראפט אבל ההיט גילו אותו והפכו אותו לאחד מהקלעים הטובים ביותר ב-NBA, סיפר על איך מחדירים את "תרבות ההיט" בשחקני קבוצת המשנה של הארגון. "ניצחנו משחק ב-Gליג אבל במהלך המשחק, ששיחקתי בו די טוב, לא הצלחתי לקחת כדור בשני עימותים" סיפר רובינסון בפודקאסט של זאק לואו. "אחרי המשחק לא דיברו איתי על הניצחון או על הקליעות אלא הזכירו את העימותים שהפסדתי. האימונים הבאים שלי היו אך ורק על עימותים. זרקו לי כדור והייתי צריך להתעמת עם מישהו כדי להשיג אותו ולזרוק לסל. פשוט לא נתנו לי לזרוק לשלוש מבלי להתעמת על הכדור לפני".

המקצועיות הנדרשת היא ברמה הכי גבוהה. המשמעת אינה משהו שמנהלים עליו משא ומתן. אימונים בשעות חריגות - ב-3 לפנות בוקר ואימונים אישיים אחרי האימונים של הקבוצה - הינם בגדר של כמעט חובה עבור כל אחד בארגון. כנראה שמדובר בארגון הכי "צבאי" בספורט האמריקאי.

זה הגיע למצב שכשלברון ג'יימס חזר לקליבלנד הוא התקשה עם חוסר המקצועיות של חלק מחבריו לקבוצה. הוא גם חשב שדיוויד בלאט לא מספיק קשוח עם השחקנים. לעיתים הוא הופתע מעד כמה האימונים היו קלים פיזית. ג'יימס אימץ את "ההיט קולצ'ר" של ריילי והצליח, בסופו של דבר, להטמיע את התרבות הזו בחבריו לקבוצה בקליבלנד וגם באל.איי.

ולכן המפגש בגמר יהיה סוג של דרבי עבור ריילי וגם עבור לברון.