צילום: באדיבות שירות התעסוקה
66% מהמובטלים בגל השני הן נשים - ועדיין אין סיוע ממוקד
האבטלה הגבוהה בקרב נשים עלולה לתת את אותותיה בטווח הארוך: אחרי הסגר הראשון ירד שיעור האמהות בכוח העבודה ב־7%, אבל הממשלה עדיין מסרבת לאמץ מודלים ופתרונות שיבלמו את הנשירה
שני שלישים ממובטלי הסגר השני עד כה הן נשים. מדובר ב־107 אלף נשים מתוך 163 אלף מובטלים מערב ראש השנה ועד אתמול. נתון זה ממשיך את המגמה לפיה אבטלת הקורונה פוגעת יותר בנשים. נתון זה תואם מאפיין אחר של מובטלי הקורונה: משכורות נמוכות. בסך הכל רשומים בשירות התעסוקה היום 895 אלף מובטלים (חלקם מלפני הקורונה), מתוכם 55% נשים. כך עולה מנתונים שמסר שירות התעסוקה לכלכליסט.
קראו עוד בכלכליסט
לדברי סמנכ”ל מחקר ותכנון של שירות התעסוקה, אופיר פינטו, את הנתונים החדשים מסביר הרכב המקצועות מהם מגיעים רוב מובטלי הגל החדש, שהם מקצועות שמזוהים עם נשים. 26% מהמובטלים הגיעו מענפי החינוך וההדרכה. מדובר במורי קבלן, סייעות ומדריכים בחינוך המשלים. 22% הגיעו ממכירות, כלומר בעיקר מקניונים וחנויות אחרות. 13% הגיעו ממסעדנות ומזון.
76% מדורשי העבודה שנרשמו בסגר השני הם מובטלים בפעם השנייה מאז תחילת משבר הקורונה, מה שיוצר תופעה של “דלת מסתובבת” של מובטלים. סביר להניח שגם שם הייצוג של נשים גדול במיוחד מפני שהמקצועות שנסגרו בפעם השנייה הם אותם מקצועות שמתאפיינים בתעסוקת נשים. “הסגר השני די דומה לסגר הראשון”, אומר פינטו.
“זה תמרור אזהרה”, אומרת מנכ”לית שדולת הנשים מיכל גרא־מרגליות. “הנשים הן הראשונות שיוצאות משוק התעסוקה ואין שום מאמץ ותוכנית להחזיר אותן. נשים נכנסו למשבר הזה במצב פחות טוב מהגברים. אנחנו משתכרות פחות, אנחנו עובדות יותר במשרות חלקיות, והמשבר העצים את כל הבעיות של שוק התעסוקה. מי שעובד בשכר נמוך מוצא לחל”ת. נשים עובדות בשכר נמוך ולכן הן מוצאות לחל”ת”.
פינטו יותר אופטימי, לפחות לגבי הטווח הקצר. הוא מזכיר ש־60% מהחוזרים לעבודה בחודש יוני, אחרי הסגר הראשון, היו נשים. הוא צופה שכך יהיה גם בסוף הסגר השני, כשמקצועות החינוך, המכירות והמזון ייפתחו מחדש. כמובן, נשאלת השאלה כמה מהמובטלות ינשרו בדרך. אם יהיה סגר שלישי, סביר שהדלת המסתובבת תוביל אליו שוב את אותן נשים.
יותר פיטורי נשים בהריון
בשדולת הנשים מציינים שבחודש מאי חלה ירידה של 7% בשיעור ההשתתפות של אימהות (גילאי 25־44) בשוק העבודה לעומת מאי 2019. כלומר, כנראה שחלק מהנשים שנפלטו מהעבודה ויתרו לפחות בשלב זה על חזרה אליה או התייאשו ממציאת עבודה.
המשבר גם נתן לגיטימציה לפיטורי נשים בהריון ואחרי לידה. במאי 2020 הוגשו למשרד העבודה והרווחה 370 בקשות לפיטורי נשים בהריון ואחרי לידה, יותר מפי 3 מאשר במאי 2019.
בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בתעסוקת נשים בכלל ובייחוד בתעסוקה של של אוכלוסיות יעד של נשים חרדיות וערביות. שיעור התעסוקה של נשים בכלל גדל מ־71% ב־2009 ל־78.5% ב־2019. שיעור התעסוקה של נשים ערביות זינק בתקופה זו מ־25.5% ל־37.5%. שעור התעסוקה של נשים חרדיות זינק מ־59% ב־2009 ל־77.5% ב־2019. החשש הוא לפגיעה משמעותית בהישגים אלה. "יש חשש גדול שתהיה הליכה אחורה", אומר פינטו.
מתפשרות על שכר נמוך
נייר עמדה של צוותי המומחים של המשבר עוסק בהשפעה הקשה על תעסוקת נשים ערביות וחרדיות בטווח הארוך. ”קיים חשש שחלק ניכר מהנשים הערביות המפוטרות לא יוכלו להשתלב מחדש בשוק התעסוקה. בנוסף, קיים חשש כי אלה שכן ימצאו עבודה יהיו חשופות לניצול מצד המעסיקים”, נכתב.
חשש נוסף הוא שחוסר היכולת למצוא עבודה ימנע מנשים ערביות צעירות בנות 20-18 לחסוך למימון לימודים אקדמיים. נשים חרדיות הן במקרים רבים מפרנסות עיקריות, כשהגברים אברכים, וכשהן מובטלות פרנסת הבית קורסת.
אחת ההמלצות המרכזיות של שדולת הנשים היא הסדרי עבודה גמישים במקומות העבודה. מודלים של העסקה חלקית בשילוב עם דמי אבטלה חלקיים כמו המודל הגרמני והקנדי היו יכולים להתאים מאוד לשימור מקומות עבודה של נשים, אבל האוצר מסרב ליישם אותם. רעיון נוסף שמציעה השדולה הוא הקמת מערך טיפול והשגחה לילדים בקבוצות קטנות בבתים. השדולה גם ממליצה לקבוע מנגנון שיאפשר להורים להיעדר מעבודה על חשבון ימי חופש או מחלה כדי להישאר עם הילדים וקוראת להקים קרן סיוע לאומית לאימהות חד־הוריות למימון טיפול בילדים בשעות העבודה.
ומה יהיה בהמשך? ככל שהמשבר מתקדם, תוכניות ההכשרה המקצועית של הממשלה נראות יותר ויותר כמו סוג של מדע בדיוני. כבר חצי שנה מדברים על הקצאת סכומי עתק להכשרה מקצועית אבל שום דבר לא קורה. עכשיו זה מתעכב בגלל רצונו של שר האוצר ישראל כץ להקים מטה להכשרה מקצועית במשרדו.
בכל מקרה, עולה השאלה לאיזה הכשרות ישלחו את המובטלות. עד כה ההכשרה המקצועית כללה אפיון מגדרי חלק ניכר מהקורסים, ובין היתר נשים רבות נשלחו לקורסים במקצועות היופי. בשירות התעסוקה אומרים שהכוונה היא לשנות את המצב ולדחוף נשים למקצועות ההנדסה וההייטק הרווחיים יותר. בינתיים קיים חשש לתהליך הפוך של תת־תעסוקה: אנשים, בעיקר נשים, מסכימים לעבוד בתפקידים הנמוכים מכישוריהם ולהרוויח פחות.
לדברי גרא־מרגליות, אם לא תהיה תוכניות מיוחדת להשבת נשים לשוק העבודה, השפעות המשבר ילוו את הנשים עוד שנים ארוכות: זה לא מקרי שאין בקבלת החלטות התייחסות לנשים או ניסיון להקטין את הפגיעה בהן שכן קבינט הקורונה מונה 11 חברים אבל אישה אחת ושרים שעוסקים בתחומים שמשפיעים על נשים כמו שר החינוך ושר העבודה אינם חברים בקבינט”, אמרה. “התייחסות מגדרית להחלטות הסגר בכלל לא עלתה על השולחן. אפילו בקבינט הקורונה החליפי של בנט אין כמעט יצוג לנשים".
בשדולת הנשים מודאגים גם מהקריאות לקצץ שכר במגזר הציבורי שבו 62% מהעובדים הן נשים ולפגוע בשכר במינימום.