אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפערים מתחדדים: מיליארד שקל יזרמו להייטקיסטים ממכירת מניות לצילום: שרונה אברהם

הפערים מתחדדים: מיליארד שקל יזרמו להייטקיסטים ממכירת מניות

הביקוש למניות של חברות סטארט־אפ מעולם לא היה גבוה יותר ומי שנהנה מכך לא מעט הם עובדי החברות. יותר מ־200 מיליון דולר מומשו על ידי ההייטקיסטים בעסקאות ענק בשיאו של המשבר הכלכלי הגדול

01.10.2020, 06:43 | סופי שולמן

כמעט מיליארד שקל. זה הסכום שיזרום השנה לחשבונות הבנק של הייטקסיטים שעובדים או עבדו בעבר בחברות הסטארט־אפ הגדולות והחזקות של ישראל.

לא מדובר בכסף ממשכורות או בונוסים, אלא רק ממכירת מניות במה שקרוי עסקאות סקנדרי, או מכירת מניות בחברות על ידי בעלי המניות הקיימים. אין טעם לחלק את הסכום הזה ב־300 אלף עובדי ההייטק בישראל, כי מדובר רק בכמה אלפים בודדים של עובדים שהתמזל מזלם לבחור בחברות שהפכו לנחשקות ביותר בעיני המשקיעים הגדולים.

קראו עוד בכלכליסט

בין אם מדובר במזל ובין אם בשכל, בשיא הטלטלה הכלכלית הגדולה שידעה האנושות מזה עשרות שנים, הפכו בשקט בשקט עובדים אלה למיליונרים. בדולרים.

על פי דן שמגר, שותף במשרד עורכי דין מיתר, בניגוד לכל הציפיות והערכות קודמות לירידה חדה בעסקאות אלה מאז התפרצות הקורונה - אלה הגיעו לשיא של כל הזמנים. הקורונה אולי מטלטלת את העולם כולו, אבל היא גם זו שהקפיצה בתוך חודשים ספורים את המהפכה הטכנולוגית שנים קדימה ועמה את העניין ביוניקורנים הישראלים.

כלי חשוב בשימור טאלנטים

"2019 היתה שנת שיא עם עסקאות סקנדרי במיליארד דולר בחברות הישראליות, אבל השנה למרבה ההפתעה יהיו הרבה יותר", אומר שמגר, "רק בחציון הראשון נחתמו עסקאות כאלה ב־600־700 מיליון דולר ועכשיו לפי זרם העסקאות הנוכחי והסכומים, ברור לנו שב־2020 זה יעבור את המיליארד דולר. אין היום גיוסים משלב C ומעלה ללא מכירת מניות על ידי בעלי מניות קיימים. בכל גיוס של יותר מ־50 מיליון דולר יש אפשרות לעובדים למכור את המניות שלהם".

גידי שלום בנדור, מנכ"ל S־CUBE מבית IBI Capital, מסכים עם ההערכה. "אופתע מאוד אם היקף עסקאות הסקנדרי לא יעבור את המיליארד דולר השנה. יש התעוררות מטורפת אחרי שנה שכולה היתה מאוד תנודתית. בינואר ובפברואר היו הרבה עסקאות כמו ב־2019, אחרי זה שיתוק במרץ אפריל עם רצון להכניס את כל הכסף רק לחברה, אבל מאז יש עלייה מתמדת, כאשר ביולי ואוגוסט הגענו לשיא של כל הזמנים".

סך כל העסקאות מוערך בסכום של 1.4 מיליארד דולר - אבל לא כולו מגיע לעובדים, אלא רק כ־20%, היתר זורם לקרנות של שלבים מוקדמים, אנג׳לים ומייסדים. החישוב מבוסס על 20% מ־1.4 מיליארד דולר שהם 280 מיליון דולר - כלומר כמיליארד שקל.

על אף שלגבי גיוסים בחברות פרטיות וההתפלגות הפנימית שלהם אין סטטיסטיקה מסודרת, גורמים הפועלים בתעשייה יודעים לספר כי בממוצע בגיוס כזה כ־15%-20% הולכים לעובדים. עסקאות מהסוג זה אינן אחידות - בחלקן רק הקרנות שהשקיעו בשלבים מאוד מוקדמים בחברות מוכרות חלק מהמניות שלהן או את כולן, חלק מהעסקאות נועדו דווקא לאפשר למייסדים "לקחת קצת אוויר" ולאפשר להם להנזיל חלק מהאחזקה, אבל ברוב המקרים לעובדים יהיה חלק כזה או אחר בצד המוכרים. לרוב מדובר בעובדים הוותיקים יותר שגם מחזיקים בנתחים משמעותיים יותר מהחברה ויכולים להיפגש בעסקות כאלה עם כמה מיליוני דולרים. מאז משבר הקורונה שדחף חברות הייטק רבות לקצץ בשיעורים דו־ספרתיים בשכר, האפשרות למכור מניות הפכה לכלי חשוב בשימור הטאלנטים.

מי הזוכים המאושרים? כמעט בכל גיוס הון שפורסם באחרונה היה רכיב של סקנדרי. עוד לפני פרוץ הקורונה השנה החלה בסערה עם עסקת סקנדרי ענקית של מאות מיליוני דולרים בחברת הפינטק פיוניר שעל פי הערכות עובדיה ובעלי המניות בה מכרו מניות ב־200 מיליון דולר לקרן השקעות פרטית, כשמי שמכרו היו בעיקר קרנות הון סיכון. הדוגמא הבולטת ביותר מהתקופה האחרונה היא חברת הגיימינג מון אקטיב שבמקרה שלה כל הסכום של 125 מיליון דולר מקרן ההשקעות אינסייט הלך למייסדים, לעובדים ולבעלי המניות הוותיקים שמכרו את המניות שלהם. דוגמא נוספת כזו היא חברת האנליטיקה סימילרווב שגם עובדיה, בעיקר עובדים לשעבר, מכרו מניות בכ־100 מיליון דולר בעיצומו של משבר הקורונה כלל ללא גיוס כסף לחברה עצמה.

בגיוסים האחרונים הגדולים ביוניקורנים הישראלים החל מרדיס לאבס, עבור בריסקיפייד יחד עם V-WAVE וביוקאץ' בתחום הרפואי - היו גם מכירות משמעותיות על ידי העובדים. כמובן שצריך לקחת בחשבון שעל אף שמדובר בחברות ישראליות, לא כל העובדים המממשים הם בהכרח מישראל ויש ביניהם גם עובדי החברות האלה מחו"ל.

המוכרים הם לרוב העובדים הוותיקים יותר בחברות שהאופציות שלהם הבשילו באופן טבעי, לאחר התקופה המקובלת של ארבע שנים. אלה יקבלו לרוב אישור למכור בין רבע לשליש מהאחזקה שלהם, בהתאם לסיכום בין ההנהלה לדירקטוריון, ולהיפגש עם סכום שמאפשר לסגור משכנתא בקלות.

העובדים לא מחוייבים למכור את המניות ויכולים להחליט שהם משאירים אותן ברשותם וממתינים לאקזיט הגדול, שיכול כמובן לא להגיע. אבל יש גם חברות אחרות, שנוקטות בגישה דמוקרטית יותר ומאפשר לכלל העובדים להשתתף במפגש עם המזומנים. "לא מזמן עשינו עסקה והמנכ"ל של החברה אמר לי שהוא עושה אותה דווקא לא עבור הטאלנטים, אלא עבור המזכירה שלו וכלל העובדים שלא כולם נהנים משכר חלומי של מפתחים, כדי לתת להם להינות מפירות ההצלחה", אומר ניר לינצ'בסקי שותף־מנהל בקרן ISF, המתמחה בעסקאות סקנדרי. ISF משקיעה בימים אלה את הקרן השנייה שלה של 100 מיליון דולר שמיועדים כולם לרכישת מניות של קרנות, מייסדים ועובדים בחברות סטארט־אפ.

לדבריו, העובדים לשעבר ששמרו על המניות שלהם הם לרוב "האחרונים בתור" להשתתף בעסקאות סקנדרי, משום שמבחינת ההנהלה עדיף לתגמל קודם את העובדים הקיימים. גם לינ'צבסקי, למרות שהוא פועל בשוק הזה כבר יותר מעשור, נדהם לנוכח הזרם האדיר של העסקאות. "בחודשים האחרונים אנחנו יושבים במשרד ומגרדים בראש לנוכח מה שרואים בשוק והוא מנוגד לציפיות הראשונות מתחילת המשבר עם עלייה של 20%־30% בהיקף העסקאות מול 2019", הוא מציין, "בסך הכל מדובר בסיגנל חיובי עבור העובדים, גם אם המהלכים שנעשים עכשיו נובעים לעתים מהכרה כי האקזיט הגדול יידחה בכמה שנים".

ליקוט של מניות ביוניקורנים

מה מסביר את ההתנפלות על המניות? הקורונה אכן השפיעה, אבל כמו כל דבר ב־2020 דווקא בכיוון ההפוך ממה שחשבו תחילה. "יש חברות רבות שדווקא בתקופת הקורונה חוות צמיחה מואצת ופתאום למשקיעים יותר קל להבין את המודל העסקי ואת מלוא הפוטנציאל", מסביר שמגר. "לקרנות השקעה יש עדיין הרבה כסף ותאבון להשקעות, בעיקר לגדולות שבהן שלא מובילות גיוסים של פחות מ־100-50 מיליון דולר. בהתחלה התאבון אפילו גבר כי רמות השווי הפכו ליותר אטרקטיביות מצד אחד ואילו מהצד השני דווקא בגלל זה החברות לא בהכרח רוצות להכניס כסף חדש פנימה שידלל את בעלי המניות הקיימים לפי שווי נמוך יותר. ההערכה הראשונית שהיתה במרץ־אפריל שחברות ירצו רק להזרים כסף פנימה לחברות לא התממשה. כל זה דוחף לעסקאות סקנדרי ורואים משקיעים שמנצלים את התקופה ממש לליקוט של מניות ביוניוקרנים", מסביר שמגר.

ויש עוד הסבר מפתיע, שגם אותו לא צפו ממש עם תחילת המשבר - היעלמות כמעט מוחלטת של עסקאות רכישת חברות בסכומים של יותר מחצי מיליארד דולר. "בחודשים האחרונים רואים ירידה חדה בתאבון לרכישת חברות בסכומים של 400־700 מיליון דולר", מסביר שמגר, "אפילו החברות הגדולות, אלה שיש להן הרבה כסף כמו גוגל ואפל שנוהגות לעשות רכישות גדולות, שקועות לגמרי בענייני פנים שלהן, בהתאמת משאבים למציאות החדשה שרואים שתימשך יותר זמן ממה שהעריכו קודם ולכן פחות נכונות לצמיחה באמצעות רכישות. ישנה גם הבנה שאינטגרציה, שהיא עניין קשה תמיד, תהיה כמעט בלתי אפשרית ללא טיסות ופגישות פיזיות בין הצד הרוכש לנרכש. רוב העסקאות של קניית חברות שראינו במחצית השנה האחרונה, הן תולדה של תהליכים ומשא ומתן שהתחילו לפני הקורונה. אנחנו מעריכים כי השנה תמשיך להיות מאוד חלשה בתחום המיזוגים והרכישות ותסתיים בירידה חדה במספרים, זה בסופו של דבר גם שמוביל לירידה ברמות השווי בשוק הפרטי. השוק הפך לשוק של משקיעים".

דבריו של שמגר מקבלים חיזוק מנתוני אקזיטים של חברות ישראליות במחצית הראשונה של 2020 כפי שפורסמו על ידי חברת IVC יחד עם מיתר. אלה צנחו לשפל של שש שנים לרמה של 52 עסקאות וזאת לעומת 77 עסקאות במחצית הראשונה של 2019.

נאסד"ק ממריא ביותר מ־70%

ואי אפשר כמובן שלא להזכיר את מה שקורה בנאסד"ק במחצית השנה האחרונה. גם כאן, כנגד כל הציפיות, נשברים שיאים כמעט מדי יום כאשר המשקיעים נוהרים למניות הטכנולוגיה. מאז השפל במרץ 2020 המריא נאסד"ק ביותר מ-70% ולמרות שבחודש האחרון הוא שב להיות תנודתי ונחלש לעומת השיא, הוא עדיין גבוה ב-24% מרמתו בתחילת השנה.

מימין גידי שלום בנדור מנכ"ל CUBE־S ו ניר לינצ מימין גידי שלום בנדור מנכ"ל CUBE־S ו ניר לינצ'בסקי שותף־מנהל בקרן ISF | צילום: יוסי גמזו לטובה מימין גידי שלום בנדור מנכ"ל CUBE־S ו ניר לינצ

"השוק הפרטי הוא נגזרת של השוק הציבורי וזה מה שמסביר את כמות הכסף הגדולה שרואים כעת בהשקעות בשלבים מאוחרים. נאסד"ק כבר עכשיו הרבה מעל הנקודה שבה היה עם פרוץ הקורונה בפברואר", אומר בועז דינטי, מייסד ושותף־מנהל בקרן הצמיחה קומרה קפיטל, שנמנית עם המשקיעים בריסקיפייד שהשלימה גיוס גדול עם רכיב סקנדרי, כמו גם פייבר וג'ייפרוג שהונפקו בשנה האחרונה ונסחרות במיליארדי דולרים וכן ב-AppsFlyer ו-TALKSPACE שיהיו ככל הנראה הבאות בתור להנפיק. "אם בשנה שעברה הושקעו 4 מיליארד דולר בחברות הסטארט־אפ הבוגרות יחסית שמוכרות ביותר מ־10 מיליון דולר בשנה, ב־2020 אנחנו כבר בסכומים גבוהים יותר. יש קורלציה מלאה בין היקפי הגיוסים בשלבים אלה לעסקאות סקנדרי".

הכסף שזורם לקרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות מגיע בסופו של דבר מתשואות שנוצרות בשוק המניות. על כן, ברגע שנאסד"ק התאושש והחל לעלות עד שהגיע לשיא של 12 אלף נקודות לפני כחודש, גם קרנות ההשקעה וגם המשקיעים בהן הרגישו הקלה וחזרו לחפש הזדמנויות. "אנחנו מקבלים כל הזמן הצעות למכור מניות בחברות הפרטיות שלנו לקרנות ההשקעה הגדולות. מי שבעבר לא הצליח להשתתף בסבבי גיוסים של החברות, מחפש עכשיו גישה למניות של החברות האלה באמצעות סקנדרי", אומר דינטי.

מימין בועז דינטי שותף־מנהל בקרן הצמיחה קומרה קפיטל ודן שמגר שותף במשרד עורכי דין מיתר, צילומים: אוראל כהן, קומרה קפיטל מימין בועז דינטי שותף־מנהל בקרן הצמיחה קומרה קפיטל ודן שמגר שותף במשרד עורכי דין מיתר | צילומים: אוראל כהן, קומרה קפיטל מימין בועז דינטי שותף־מנהל בקרן הצמיחה קומרה קפיטל ודן שמגר שותף במשרד עורכי דין מיתר, צילומים: אוראל כהן, קומרה קפיטל

עסקאות סקנדרי לא היו מאוד פופולריות עד לפני כחמש שנים, משום שהן נחשבו למעין הבעת חוסר אמון ביכולת החברה להגיע לאקזיט הגדול והמיוחל. ואמנם השינוי העמוק שחל עם ירידת הריבית לאפס שהציפה את השוק הפרטי בכסף והוציאה לחברות את החשק להפוך לציבוריות, שינתה גם את הגישה כלפי מכירת מניות בחברות פרטיות. התפיסה הרווחת בשנים האחרונות היא כי בדרך לאקזיט אפשר לעשות כמה תחנות יציאה כל עוד מדובר במינונים סבירים. "בשלבי הגיוסים הגדולים שמגיעים ל־200־300 מיליון דולר מדובר כבר במכירות משמעותיות של המייסדים ושל העובדים, במצבים כאלה חשוב לי לראות שהיזם עדיין נשאר איתי והעושר שלו עדיין תלוי בביצועי החברה. אם המייסדים או ההנהלה מוכרים את רוב האחזקות שלהם בעסקת סקנדרי, אני מבין שהאינטרסים שלנו כבר לא מתואמים", מסכם דינטי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות