הקרב על הסגר: המבחן של גנץ

ההתפטרות של אסף זמיר מהממשלה אינה אירוע נקודתי בכחול לבן, והיא מבשרת למעשה את תחילת הקץ של הממשלה. גנץ מתכוון להקשות על נתניהו בהארכת מצב החירום המיוחד שפירושו המשך ההגבלות על ההפגנות. במקביל שר המשפטים אבי ניסנקורן ינסה לכפות על נתניהו מינוי פרקליט מדינה בעסקת חבילה בתמורה למינוי מפכ"ל עוד לפני סוף השנה. 

1. ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות לשעבר – והיחיד שהגיע לצמרת כחול לבן מהעולם הפוליטי – מתכוון להקים בימים הקרובים ועדת איתור למשרת פרקליט המדינה. בראש הוועדה יעמוד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, וחבריה הם נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ (מינוי של נתניהו), מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים סיגל יעקבי, איש אקדמיה הבקיא בדיני העונשין והמשפט הציבורי שיומלץ על ידי הדקאנים של הפקולטות למשפטים, ועורך דין מקרב הציבור, שימונה בהתייעצות בין מנדלבליט להרשקוביץ. 

אבי ניסנקורן, בנימין נתניהו, בני גנץ ואסף זמיר. בכחול לבן מתכוונים להיות יותר מיליטנטים | צילומים: שאול גולן, דנה קופל, אלכס קולומויסקי

במשרד המשפטים מבקשים שהוועדה תסיים עבודתה עד 23 בדצמבר, המועד שבו הכנסת תתפזר אם לא יהיה תקציב מאושר, כך שאם הוועדה תפרסם את המועמד, סביר להניח שיוגשו עתירות לבג"ץ אם לא ימונה.

ניסנקורן מכיר את תקדים משה אשר, שנבחר למנהל רשות המסים על ידי ועדת איתור בראשות מנכ"ל האוצר דאז חיים שני, אבל שר האוצר יובל שטייניץ סירב למנותו והעדיף את דורון ארבלי. אשר עתר לבג"ץ שקבע שיש למנותו לתפקיד.

העניין הוא שכדי לאשר את מינוי פרקליט המדינה בממשלה, יש צורך בהסכמה עם נתניהו. לפיכך, בכחול לבן מתכוונים להציעו לו עסקת חבילה: מינוי פרקליט מדינה תמורת מינוי מפכ"ל. מצד אחד, נתניהו יוכל למנות מפכ"ל כלבבו, ומצד שני, ייאלץ לקבל את הפרקליט. לא ברור אם נתניהו יסכים.

2. מחר יתכנס קבינט הקורונה לדיון במצב ובצעדים ליציאה מהסגר. כחול לבן יתנגדו לצעדים קשים נגד הציבור בהתאם להיקף התחלואה וידרשו להפסיק את המתווה הנוכחי להגבלת ההפגנות ולפתוח עסקים. ב־14 באוקטובר יפוג תוקפה של ההכרזה על מצב חירום מיוחד שאפשרה את ההגבלות. בכחול לבן יקשו על נתניהו להאריך את ההכרזה על מצב חירום מיוחד. בקבינט הקורונה 12 שרים ויש תיקו בין גוש הליכוד ימין לגוש כחול לבן. בוועדת החוקה שתידרש לאשר את ההחלטות אין רוב לנתניהו וגוש הימין ללא כחול לבן.

במסגרת הקשחת העמדות מול נתניהו בוחנים בכחול לבן לקדם הצעה שלפיה שר הביטחון גנץ יקים ועדת חקירה לעסקת הצוללות.

3. התפטרותו ביום שישי האחרון מהממשלה של שר התיירות אסף זמיר לא נולדה מהרגע להרגע, והיא באה לאחר חודש ימים שבהם הסתובב עם פרצוף עגום וזעוף ומספר לחבריו בכחול לבן, שהוא שוקל את המהלך.

בשבוע שעבר, לאחר אישורו של החוק המגביל את הפגנות, בתמיכתה של מפלגתו, זמיר הרגיש שהגיע לקצה והוא לא יכול יותר לשבת בממשלה אחת תחת בנימין נתניהו. "השיקולים האישיים והמשפטיים עומדים בראש מעייניו של נתניהו ולא משבר הקורונה. אני לא יכול לשבת עוד בממשלה שאין לי שמץ של אמון בעומד בראשה", כתב.

יו"ר כחול לבן בני גנץ שניסה בשבועות האחרונים להניא את זמיר מלהתפטר, הבין בסוף השבוע שהרכבת כבר יצאה לדרך ואי אפשר לשכנעו להישאר בממשלה.

גנץ יודע שזמיר אינו היחיד מבין השרים והח"כים במפלגתו שבטנם מלאה על נתניהו. שר המדע יזהר שי איים לפני 10 ימים להתפטר ובלחצו של גנץ חזר בו, השרה אורית פרקש הכהן (שתחליף את זמיר במשרד התיירות) הביעה התנגדות לחלק ממהלכי הממשלה. שרים אחרים, בהם שר המשפטים ניסנקורן, טענו בשיחות פנימיות שכחול לבן צריכה להיות יותר מיליטנטית כלפי נתניהו. בשיחות בקרב בכירים במפלגה הובעה הטענה שעליה לעמוד על עקרונותיה ולא לפחד מנתניהו.

זמיר ובכירים אחרים במפלגה מאמינים שהתפטרותו מהממשלה תייצר התנהלות אחרת של כחול לבן בעמידתה מול נתניהו. במפלגה מספרים שזמיר אמר לניסנקורן כי זה לא חשוב אם הוא יהיה שר התיירות, אבל חשוב שניסנקורן ימשיך להיות שר המשפטים כדי לעצור את ההשתוללות של נתניהו.

זמיר חוזר לכהן כחבר כנסת מהשורה. ההערכות כי יתמודד על ראשות עיריית תל אביב אם רון חולדאי יפרוש ויצטרף לפוליטיקה הארצית הן מוקדמות מדי. בינתיים, חולדאי לא פורש מראשות העיר, ולא ברור אם יקפוץ בקרוב לזירה הפוליטית הארצית אף שהוא מקיים שורה של פגישות עם פוליטיקאים. חולדאי צייץ בתגובה להתפטרות זמיר: "יישר כוח. לעולם לא מאוחר. מודה ועוזב ירוחם".

4. ההתפטרות של זמיר אינה אירוע נקודתי בכחול לבן, והיא בעצם מבשרת את תחילת הקץ של ממשלת החירום. בעקבות התפטרותו של זמיר החליט גנץ להחריף את הטון וההתנהלות נגד נתניהו. גנץ לא מתכוון לפרוש מהממשלה אלא להקשות על נתניהו עד לקריסתה של ממשלת החירום, לפי המסתמן בדצמבר 2020 עקב אי־אישורו של תקציב המדינה.

תגובתו של גנץ להתפטרותו של זמיר היא בהתנעת המהלכים למינוי פרקליט מדינה.

בהודעה שפרסם ביום שישי כתב גנץ: "כדי לאפשר את השבת השליטה וסדרי השלטון הוריתי לשר המשפטים לפתוח בהליכי מינוי מואצים אך על פי הנהלים הסדורים של פרקליט מדינה קבוע, ואני קורא לפתיחתו של תהליך למינוי מפכ"ל משטרה קבוע. כשר הביטחון וכיו"ר כחול לבן, לא אאפשר עוד את המשך הכאוס והטלטלה כל עוד אני בתפקיד. הצטרפנו לממשלה שתפקידה למגר את הקורונה ולא את הדמוקרטיה או את שלטון החוק. מי שזה לא מתאים לו – שיקבע מועד לבחירות".

בכך ביקש גנץ להוכיח לציבור שהוא לא מפחד מבחירות למרות מספר מנדטים חד־ספרתי בסקרים ונלחם לשמירה על צמאותה של מערכת אכיפת החוק.

בכחול לבן סבורים שעליהם להמשיך ולהישאר בממשלה ולהקשות על נתניהו כדי למנוע ממנו לעמוד בראש ממשלת מעבר שעלולה לבצע צעדים והגבלות של הפגנות לפי גחמותיו הפוליטיות.

מהליכוד נמסר בתגובה להתפטרות זמיר: "כחול לבן צריכים להחליט אם הם עובדים באחדות מתוך הממשלה שנלחמת בקורונה, או שהם ממשיכים לייצר תוהו ובוהו בתוך הממשלה ובכך פוגעים בפעולות הנדרשות לטובת אזרחי ישראל".

5. ההערכה היא שהכנסת לא תאשר בקריאה השנייה והשלישית את תקציב המדינה עד 23 בדצמבר, ולכן הכנסת צפויה להתפזר אוטומטית. כדי לאשר את התקציב בכנסת עד אז, נדרשת הממשלה לאשרו בתוך כשבועיים. אלא שנתניהו מעוניין להפסיק את השותפות עם כחול לבן, ואי־אישור התקציב שיוביל להתפזרות אוטומטית של הכנסת הוא עילה לכך.

בינתיים נתניהו ישפוך כספים למשק בניסיון לרצות את הבוחרים. הבחירות ייערכו באמצע מרץ 2021, ועד לבחירות הוא ינסה לצמצם את ממדי התחלואה כדי לזכות באמון הציבור. התקציב לשנת 2021 יאושר לכל המוקדם בספטמבר־אוקטובר 2021.

השורה התחתונה היא שהממשלה הזו הולכת לשום מקום. הרבה מריבות צפויות בין נתניהו לגנץ, הבחירות יוקדמו, וספק אם תוכל לקדם מהלכים משמעותיים להדברת הקורונה ולהתאוששות המשק.