אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרס נובל ברפואה הענק לשלושה חוקרים על תגלית נגיף הפטיטיס C צילום: רויטרס

פרס נובל ברפואה הענק לשלושה חוקרים על תגלית נגיף הפטיטיס C

שלושת הזוכים הם הארווי ג'יי אלטר, מיקל האפטון וצ'רלס רייס. ארגון הבריאות העולמי מעריך שישנם יותר מ-70 מיליון מקרי הפטיטיס C בעולם, ומקרים רבים נוספים לא מאובחנים

05.10.2020, 12:48 | ynet

פרס נובל ברפואה הוענק השנה להארווי ג'יי אלטר (85) מייקל האפטון (71) וצ'רלס רייס (68) על תגלית נגיף ההפטיטיס C. ארגון הבריאות העולמי מעריך שמעל 70 מיליון מקרי הפטיטיס סי ישנם בעולם, ומקרים רבים נוספים לא מאובחנים. הפטיטיס סי גורם ל- 400 אלף מקרי תמותה בשנה בעולם, והוא גורם מרכזי לצורך בהשתלה.

 

הזוכים בפרס נובל לרפואה השנה יקבלו פרס כספי של 918,000 דולר - כתשעה מיליון קרונות, ולחיצת יד ממלך שוודיה בטקס שייערך בסטוקהולם בדצמבר. עד כה חולקו 110 פרסי נובל לרפואה, בין השנים 901 עד 2019. 

זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2020, צילום: רויטרס זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2020 | צילום: רויטרס זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2020, צילום: רויטרס

נגיפי ההפטיטיס

חמישה נגיפי הפטיטיס מוכרים כגורמים לדלקת כבד בבני אדם, כשהשכיחים בהם A הגורם להדבקה בשל זיהום מזון ושתייה, B המדביק באמצעות נוזלי גוף, ו-C העובר בהדבקה באמצעות נוזלי גוף אך מרבית מקרי ההדבקה נגרמים לאחר חשיפה לדם נגוע (באמצעות מזרק משומש, או בעבר דרך מנת דם נגועה).

הכבד, המעבדה הכימית של גוף האדם, אחראי לקליטתם ופירוקם של אלפי חומרים כימיים, וניתובם לרקמות השונות. בין היתר פועל הכבד ליצירת מנגנון הקרישה, עיבוד תרופות, פחמימות שומנים וחלבונים, וסילוק חומרים רעילים.

חמישה נגיפים ידועים גורמים לדלקת כבד נגיפית. לשניים מהם, נגיפי הפטיטיס A ו-B, קיים חיסון יעיל. ההדבקה מתבצעת לרוב באמצעות מגע דם נגוע בנגיף ולפיכך שכיחה המחלה בקרב משתמשי סמים אשר אינם מקפידים על שימוש במחטים חד פעמיות.

בסיכון נוסף נמצאים אנשים שקיבלו עירוי דם או תוצרי דם לפני שנת 1992 (אז החלו לבדוק את מנות הדם לנוכחות הוירוס), אנשים שנחשפו למחטים לא סטריליות במסגרת טיפולים רפואיים (כגון חיסון או טיפול שיניים), ואנשים שעשו קעקועים ופירסינג באופן לא סטרילי.

ההסתברות לשאת את הנגיף גבוהה הרבה יותר בקרב עולים יוצאי ברית-המועצות לשעבר מאשר בקרב האוכלוסיה הישראלית בכלל (וגם בהשוואה למדינות מערביות נוספות). זאת מכיוון שבמדינת הענק שהתפרקה לא הקפידו על סטריליות בשימוש במחטים ובפעולות דקירה במשך שנים.

באוגוסט 2003 תפסה המחלה כותרות בזכות "דוקטור צהבת" - סרגיי פונטוס, רופא מרדים מבית החולים סורוקה שנעצר לאחר שהתברר כי הדביק בצהבת C כ-30 חולים. התברר כי פונטוס הוא חולה בהפטיטיס C ובאותה העת גם היה מכור לסמים. הוא נהג להזריק לעצמו סמים עם אותו מזרק של מטופליו, וכך נדבק בעצמו.

לרוב המחלה אינה גורמת לתסמינים כלשהם, עד לתחילת הרס הכבד. אז חש החולה תשישות, צהבת מופיעה בלחמיות העיניים ובמקומות נוספים, דימומים בשל פגיעה במנגנון הקרישה והפרעות נוספות. באין טיפול, נגזר דינו של החולה למות בתוך שנים ספורות.

כ-80 אחוז מהנדבקים בדלקת הכבד מסוג C ימשיכו לשאת את הנגיף במשך ימי חייהם, ויהוו סיכון להדבקה. אחד מכל חמישה נשאים יפתח מחלת כבד משמעותית, אשר תדרוש השתלת כבד. בלעדיה, הופכת המחלה לקטלנית.

הטיפול בחולים ובנשאים כולל שתי תרופות חדישות אשר פותחו בשנים האחרונות: האחת, "אינטרפרון פגילייטד", אשר משנה את מערכת החיסון ומצמצמת את היקף הדלקת בכבד. השנייה, "ריבאווירין" בולמת את פעילות הנגיף.

זיהום כרוני של הכבד הוא מחלה חמורה. דפקט בתפקוד הכבד הוא מסכן חיים. הפטיטיס כרונית היא לרוב שקטה עד שהיא גורמת להרס של השנים במשך שנים, ולבסוף מובילה למצב כרוני מסכן חיים שמסתיים בשחמת הכבד.

ב- 1967, בלומברג גילה את נגיף ההפטיטיס סי, והוא זכה בפרס נובל לרפואה ב- 1976. זו היתה תגלית מרכזית אך היא לא הסבירה את כל מקרי ההפטיטיס הכרוני. המצב הפך לחמור, כיוון שלא ניתן היה לדעת מי מתורמי הדם הם נשאי הנגיף, כשבאותה תקופה המחלה עברה גם בתרומת דם. הארווי אלטר (יהודי יליד ניו יורק), רופא, ביקש לחקור את המקור של הפטיטיס שעובר בתרומות דם. גם לאחר שהחלו לבדוק את ההפטיטיס בי בתרומות הדם, עדיין נתגלו חולים חדשים, מה שהעלה את הסברה כי יש נגיף נוסף שעובר בתרומות דם, שאיננו הפטיטיס בי.

ב- 1978, אלטר הראה שפלסמה מחולי הפטיטיס, יכולה להעביר את המחלה לשימפנזים. עבודה נוספת בשנים הבאות, הראתה שאכן קיים וירוס נוסף שגורם להפטיטיס שתקף מקבלי דם. פריצת הדרך התרחשה ב- 1989 כשחוקרים השתמשו בטכניקות ביולוגיות ששכפלו את אותו נגיף חדש חשוד.

החוקרים לבסוף הצליחו לבודד את הנגיף החדש, שהתאים לרצף הגנטי של החומר הגנטי שנמצא אצל אלה שעברו עירוי דם. הם המשיכו ופיתחו בדיקת דם שאיפשרה לאתר את נגיף ההפטיטיס החדש, לו קראו הפטיטיס C. מאז, כל עירויי הדם ברחבי העולם, עוברות בדיקה הן להפטיטיס B, והן להפטיטיס C, ומספר החולים הלך וצנח משמעותית.

אבל נותרה שאלה מרכזית: האם זהו אכן הנגיף החדש היחיד? צ'רלס רייס מאוניברסיטת וושינגטון ועמיתיו אימתו שאכן המטען הגנטי של ההפטיטיס C, הוא זה שנמצא בגופם של החולים.

בזכות מחקרם, מעל 95% מחולי ההפטיטיס C בעולם, יכולים להירפא כיום, ושיעור הנדבקים מתרומות דם צנח כמעט לאפס.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות