האוצר ומומחים בקריאה לפתוח את המשק במגבלות אחרי סוכות: "נחסוך מיליארדים"

צוות מומחים של האוניברסיטה העברית ומשרד האוצר ממליץ לפתוח את המשק לאחר סוכות, תחת מגבלות.

לפי צוות המומחים, למרות ההתמתנות שנרשמה מאז תחילת חודש אוקטובר הן במספר הנדבקים והן במספר החולים הקשים, עדיין המספרים רחוקים מהיעד שנקבע, אלא שהציבור אינו יכול לעמוד בסגר הנוכחי לאורך זמן עד ששיעור ההדבקה היומי יירד ל־0.9 ול־2,000 חולים מאומתים ליום. לכן, רצוי לדעתם להגדיר כבר עתה מדרגת או רמת הפעילות הבסיסית שתאפשר התנהלות במהלך ההמתנה. דו"ח הצוות, שכולל את הפרופסורים ינון אשכנזי, דורון גזית, נדב כץ, רונית קלדרון-מרגלית ורן ניר-פז, הוגש בדיון קבינט הקורונה שנערך אתמול. הצוות סבור שעדיף כבר עתה לקבוע רמת פעילות משקית וחינוכית שהיא "נסבלת", שלא גורמת לקריסת המשק והאזרחים.

שוק הכרמל בת"א, במהלך הסגר | צילום: יובל חן

"ראינו שזה עובד"

הצוות ממליץ לפתוח את המשק ואת מערכת החינוך בדיוק לפי אותה מתכונת שנעשתה ב־3 במאי, אחרי סגר הפסח: כלומר, פתיחת בתי הספר לכיתות נמוכות וגני ילדים בלבד תוך למידה בקפסולות, באיזורים שאינם אדומים, עם הפרדת סגל. "עשינו כבר ניסוי וראינו שזה עובד", הסביר חבר בצוות. לפי צוות העברית, לא היתה התפרצות אחרי הצעדים שננקטו ב־3 וב־10 למאי. מספר החולים הקשים נותר יציב, אחרי יציאה לסגר, עד סוף חודש יולי. מנגד, הצוות מתנגד מפורשות לפתוח את הישיבות ואת התיכונים: "בא' אלול חל שינוי המגמה והתפרצות הגל השני, כאשר גם פתיחת התיכונים הגדילה תחלואה", ציינו. עוד ממליצים בצוות להימנע מכל פעילות במסגרות של ילדים בני 10 ומעלה. כלומר, אפשר להחזיר את מערכת החינוך לפעולה חלקית ולשחרר את ההורים לילדים קטנים לשיבה לעבודה.

הצוות ממליץ לפתוח את המשק מייד אחרי סוף שמחת תורה אך גם הפעם, עם מגבלות ברורות וחדות: כל פעילות שבה מתקיימת התקהלות (כגון אירוח, אירועים, מלונאות, הסעדה, בילוי), אסורה. כך גם לגבי קבלת קהל. מדובר בפתיחה לפי מודל הרמזור: פתיחה של המשק רק באיזורים שאינם אדומים.

המשק במצב קשה והסגר רק מעמיק את המיתון ואת האבטלה: לפי שירות התעסוקה מספר העובדים בחל"ת שב לרף של 600 אלף כאשר מספר הרשומים בשירות כבר הגיע ל־942 אלף; כפי שהיה ניתן לצפות וכפי שמתרחש בשאר העולם, ההתאוששות הכלכלית שנרשמה בחודשי יולי-אוגוסט-ספטמבר מאבדת מומנטום. אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי חלה ירידה דרמטית בשימוש בכרטיסי אשראי בספטמבר וזאת למרות שהסגר כלל רק חצי חודש ובעיקר ש־900 אלף הישראלים שלא היו כאן בספטמבר אשתקד – לא טסו.

לפי משרד האוצר, עלות הסגר הנוכחי גבוהה מזו של מרץ-אפריל בכ־1–1.8 מיליארד שקל בשבוע. יתרה מזו, המשך הסגר במתכונת הנוכחית אחרי סוכות יעלה למשק 13 מיליארד שקל (כ־1% תוצר) לשבועיים נוספים, ובסך הכל פגיעה של 25 מיליארד שקל בעקבות סגר הדוק ל־5.5 שבועות. מנגד, שחרור הסגר במתכונת המוצעת יגרום לאובדן של 7 מיליארד שקל (כ־0.5% תוצר) בשבועיים שאחרי החגים ובסך הכול פגיעה של כ־19 מיליארד שקל ל־5.5 השבועות הללו, כלומר חיסכון של 6 מיליארד שקל בפגיעה למשק בשבועיים. זו הסיבה ששם מפצירים לשחרר את הסגר ומיד.

הבעיה נותרה באכיפה

ישיבת קבינט הקורונה שנערכה אתמול (ב') היתה אמורה לעסוק בארבעה נושאים: תחלואה, עקרונות היציאה, אפקטיביות הסגר ולבסוף אכיפה. הסגר אפקטיבי (מתברר כי מדד המוביליות הרבה פחות מובהק לאפקטיביות הסגר כי הם אינם מודדים התקהלות); התחלואה נכנסת לשליטה ("אנחנו לא בקטסטרופה" הסביר בכיר בצוות העברית), כאשר נרשמה גם התייצבות במספר ימי האשפוז של חולים קשים אחרי שבתקפה אחרונה חלה ירידה דרמטית בימי האשפוז מ־15, עד 11. עקרונות היציאה ברורים כאשר כל הצוותים כתבו מפת דרכים תוך שהידע והניסיון האפידמיולוגי סביב המגיפה הזו הולך ומתאסף.

אז מה הבעיה? האכיפה. רוב אזרחי ישראל כלואים בביתם וגם במדינתם – כי חל איסור על יציאה מהארץ – אין חופש תנועה, אין חופש הפגנה אבל מתקיימת הלוויה באשדוד בהשתתפות אלפי חרדים בצפיפות, כשרבים מהם גם ללא מסיכות. התמונות מהלוויה של האדמו"ר וההתנהגות של מנהיגי ישראל הם אלה שפוגעים בסגר, כך גדלה התחלואה וכל זה ביחד גורם לעקרונות היציאה להפוך ללא רלוואנטיים כי ברמות תחלואה גבוהות וללא ציות ואכיפה, אי אפשר לכאורה לצאת מהסגר. זה מעגל קסמים ארור, שלילי ויקר מאוד. הלכה למעשה, הכול מאוד ברור: אין שום הגיון לסגר כפי שמתקיים כעת ולבטח לא להידוק כפי שמבקש ראש הממשלה במטרה ברורה לעצור את ההפגנות, שבינתיים עברו לכל רחבי הארץ. אין שום מניעה לפתוח את המשק ואת מערכת החינוך באיזורים הירוקים־צהובים ולהמשיך עם מדיניות דיפרנציאלית. עכשיו כשהכל ברור, רק חסרים מנהיגים.