המדינה מנסה למשוך חברות אמריקאיות להתמודד על הפרטת נמל חיפה

רשות החברות הממשלתיות תערוף באמצע אוקטובר כנס מציעים לקראת הפרטת נמל חיפה. מדובר בכנס וירטואלי שיערך מרחוק, שם יציגו משרדי הממשלה השונים את המכרז הממשלתי לרכישת הפעילות בנמל חיפה.

כזכור, הפרטת נמל חיפה יצאה לדרך בסוף 2019, וזאת הפרטת הנמל השנייה שמתבצעת לאחר הפרטת נמל אילת לידי האחים נקש ב-2013 בעבור כ־120 מיליון שקל. המדינה מחפשת גוף או קבוצה עם ניסיון בהפעלת טרמינלים ימיים ועם אחזקות בנמל זר של לפחות 30%, כזה שיוכל להתחרות בנמל הסיני הפרטי שנבנה בחיפה ויפעל בעוד כשנה וחצי.

המדינה טוענת שהתחרות בין שני הנמלים תוריד מחירי פריקה וטעינה, ותוזיל את העלות לציבור. ההפרטה כוללת יציאה לגמלאות של כ־200 עובדים הנמל בעלות של כ־2.7 מיליון שקל לעובד, חסינות מפיטורי התייעלות לאורך עשר שנים ורשת ביטחון ממשלתית של עד 70% משכרם. נתבי החברה - כ־100 במספר (מחלקת ים) - עברו בחודש שעבר לידי חברת נמלי ישראל, שמקימה שתי חברות בת - אחת חיפאית השני אשדודית - שכל אחת מהן תשרת את כלל השחקנים.

לכלכליסט נודע שכחלק מהמאמצים למשוך חברות זרות משרדי הממשלה פנו בין השאר גם לחברות אמריקאיות. בתחילת החודש נערכו מספר פגישות בין נציגי משרדי התחבורה והחוץ הישראלים מול נציגי ממשל אמריקאים, שם הוצג המכרז להפרטת נמל חיפה כמו גם פרויקטי תשתיות גדולים אחרים שהמדינה מתכננת בתחום התחבורה (רכבת כבדה ורכבות קלות). במהלך הפגישות השתתפו בין השאר רגולטורים ישראלים בתחום הספנות, לרבות חברת נמלי ישראל. את המשלחת האמריקאית ליוו בין השאר נציגי ממשלה השגרירות המקומית, נציגי בנקאות ונציגי סוכנויות הביטחון הלאומיות האמריקאיות.

פוטנציאל מסחרי רחב

הנוכחות של החברות האמריקאיות בפרויקטי התשתית של ישראל אינה גבוהה, ובסביבת משרדי הממשלה הישראלים מוצאים מספר סיבות להתעניינות של האמריקאים בישראל. הראשונה היא שחוזי השלום עם מדינות המפרץ (אמירויות, בחריין, אולי עוד מדינות בהמשך) מגלמים פוטנציאל מסחרי רחב כך שסחורות שמגיעות או יוצאות לישראל יוכלו לעבור בקו רכבת ישיר לירדן ומשם למדינות אחרות. כזכור חברת מספנות ישראל כבר הודיעו שיגשו למכרז להפרדת נמל חיפה עם חברה מדובאי, ובמשרדי הממשלה חושבים שאפשר לנצל את המומנטום ולהביא לפה גם חברות אמריקאיות מובילות.

הסיבה השניה שעלתה בשיחות היא הנוכחות המדאיגה מבחינת האמריקאים של ממשלת סין בפרויקטיי תשתיות ישראלים. כזכור הסינים כבר פועלים בישראל בתחומי הרכבות הקלות, תחנות כוח והם עתידים להפעיל את נמל חיפה החדש. לפיכך קיימת סברה שנוכחות אמריקאית עשויה למתן או לנטרל השפעות סיניות לא רק בישראל אלא באזור הים התיכון כולו.

הסיבה השלישית היא מסחרית: בעוד כשנתיים יפתחו כאמור שני נמלים חדשים ופרטיים בישראל, ולכן חופי ישראל עשויים להפוך למוקד ספנות שיכיל מספר נמלים ישראלים, עם אפשרות שסחורה רבה שתתרכז תגיע או תשונע דרך הנמלים המקומיים.

מבחינת מדינת ישראל היכולת להביא לישראל חברות או משקיעים אמריקאים שיכנסו למכרזי תשתית מהווה מהלך אסטרטגי - חלק מהחברות האמריקאיות הפועלות בישראל מוכרות דווקא מתחום האנרגיה (נובל אנרג'י ושברון בגז, ג'נרל אלקטריק בתחום תחנות הכוח), אבל במכרזי התשתיות האחרונים של המדינה, מתוכם 2 מתקני התפלה, מכרזי הקמת קווי רכבת קלה באזור תל אביב והמכרזים הסולארים הגדולים - מקומם נפקד.

ככל שיצטרפו חברות אמריקאות למכרז של נמל חיפה, רשימת המתמודדים עשויה להיות מורכבת מקבוצות של שחקנים זרים ומקומיים. לכלכליסט נודע שההתעניינות בשוק הישראלי יחסית גדולה, ובין החברות שהצטרפו לאחרונה למעגל הבקשות לקבלת חומרים ניתן לציין את ענקית הספנות הדנית מרסק (MAERSK); חברת שמן; קרן אלומה; לאומי פרטנרס וג'נריישן קפיטל, כאשר בחודש האחרון נוהלו מגעים עם שני שחקנים מסינגפור וחברה יוונית. השחקנים הללו הצטרפו לשאר החברות שכבר הביעו התעניינות במכרז והם מספנות ישראל (בשיתוף שחקן מהאמירויות); צים; ממן; שפיר הנדסה ואיש העסקים אלי טליס, בעברו בכיר ברשות הרכבות והנמלים, שמנסה לגבש קבוצה שתתמודד. התקווה היא שמחיר היעד המינימאלי להפרטה - כמיליארד שקל - יתברר כהמלצה בלבד.