אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסיבה הכפולה של נתניהו להיאחז בשלטון צילום מסך: לע"מ

הסיבה הכפולה של נתניהו להיאחז בשלטון

אם עד כה המשפט הפלילי דרבן את נתניהו לדבוק בכס השלטון, כעת נולד לו תמריץ חדש: סיכול הקמת ועדה חקירה בנושא הקורונה. כדי למנוע התפתחות כזאת, עליו להמשיך לשלוט בוועדה לביקורת המדינה, שהרוב הקואליציוני בה כבר סיכל חקירה בפרשת הצוללות

07.10.2020, 08:21 | משה גורלי

1. שליטה קואליציונית

על נתניהו לשלוט במבקר ובוועדה לביקורת, כדי למנוע חקירה

 

כשלי ומחדלי הניהול המתמשכים במשבר הקורונה מציפים את רעיון ועדת החקירה. וכבר נשמעות העצות למעורבים: להצטייד בעורכי דין, לשמור מסמכים, לרשום מזכרים ועוד פעולות שנועדו לאבטח את העורף, זה שמחובר לראש, לקראת הסכנה שיותז הראש באיזו המלצה קטלנית של הוועדה.

אבל הקריאות לוועדת חקירה יש בהן סכנה גדולה. הן יתמרצו את נתניהו לעשות ככל שביכולתו כדי לחסל את האפשרות הזו. מהטעם הפשוט שהוא בעצמו צפוי לככב בראש רשימת מוזהרי ומומלצי הוועדה, כאחראי המרכזי למחדלים שהטביעו אותנו בביצת הקורונה הממאירה על גרורותיה, בעיקר הבריאות והכלכלה. ועדה אמיצה במיוחד לא תתחמק גם מהפגיעה באמון הציבור בהנהגה, ואולי גם מהפגיעה במערכת המשפט ובדמוקרטיה.

קראו עוד בכלכליסט

ועדות חקירה מוקמות בידי הממשלה, ויש גם ועדות שמוקמות בידי הכנסת (ועדת חקירה פרלמנטרית) ובידי הוועדה לביקורת המדינה. השאלה המרכזית היא שאלת השיניים — אמצעי הכפייה וערך המסקנות. האם יש להן מלוא הסמכויות לזמן עדים ולתפוס מסמכים.

ספינת הדגל היא כמובן ועדת החקירה הממלכתית בראשות שופט עליון שמוקמת בידי הממשלה. שני תנאים מצדיקים את הקמתה: אירוע משברי גדול, ומהסוג שגורר גם פגיעה באמון הציבור בהנהגה. במשבר הקורונה ישנם שני אלה, ועוד יישאר עודף לכמה ועדות נוספות. בסקירת 15 הוועדות שהוקמו עד כה, הקורונה, לצד מחדל מלחמת יום הכיפורים שהוליד את ועדת אגרנט, הם שני האירועים המוצדקים ביותר להקמת ועדה.

בנימין נתניהו. כבר קנה, ובדין, את החשד המתמיד שהחלטותיו נגועות בחשבונותיו האישיים, צילום: לע"מ בנימין נתניהו. כבר קנה, ובדין, את החשד המתמיד שהחלטותיו נגועות בחשבונותיו האישיים | צילום: לע"מ בנימין נתניהו. כבר קנה, ובדין, את החשד המתמיד שהחלטותיו נגועות בחשבונותיו האישיים, צילום: לע"מ

כדי למנוע הקמת ועדת חקירה צריך נתניהו לעשות דבר פשוט – להישאר בשלטון. וגם, לשלוט במבקר המדינה ובוועדה לביקורת המדינה. ואכן, הרוב הקואליציוני בוועדה זו סיכל את יוזמת היו"ר עפר שלח להקים ועדה לבדיקת נגיף השחיתות שדבק ברכש הצוללות וספינות השטח, במספנות, באישור מכירת הצוללות למצרים. אילו נתניהו לא היה חשוד פוטנציאלי, והלכלוך היה נעצר בצבא ובמל"ל, אין ספק שאפילו נציגי הליכוד בוועדה היו מצביעים בעד הקמת ועדה שתעשה סדר מתחייב ברכש הביטחוני. אבל כשבן דודו ופרקליטו של המנהיג מעורבב בעסק, מוטב שלא להסתכן בבירור מעמיק. אגב, מניעות מסוימת להקמת ועדה היא קיומו במקביל של הליך פלילי בתיק 3000. המצב כרגע הוא שנתניהו לא בתיק הפלילי ולא בוועדת חקירה, והמאמץ להפגישו עם הצוללות מצוי כרגע בבג"ץ שמתבקש להורות על חקירתו בפרשה.

2 . בלי שיניים

לוועדות בדיקה שיוזמים שרים אין סמכות להביא עדים ומסמכים

 

בעניין זה נשמע הרעיון להקמת ועדה עוקפת נתניהו. חוק הממשלה (לא חוק יסוד: הממשלה) מאפשר לכל שר להקים ועדה "לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו". הנה, משמיעים בעלי הרעיון, יתכבד שר הביטחון בני גנץ ויקים ועדה לבדיקת נושא הצוללות. אז חוץ מהמכשול הפלילי, לוועדה כזו אין שיניים כי אין לה סמכויות כפייה להביא עדים ולתפוס מסמכים. כדי לצייד אותה בשיניים, יש צורך באישור הממשלה, וכל עוד נתניהו בשלטון לא יורכבו השיניים האלה. וכך גם אם למשל יחליט שר הבריאות להקים ועדה שתבחן את הריסתה והרעבתה של מערכת הבריאות בעשור האחרון בואכה הקורונה. אין סיכוי שנתניהו יאשר לוועדה כזו את השיניים שעשויות לנשוך אותו במסקנותיה.

גם ועדה שמקימה ועדת ביקורת המדינה היא נטולת סמכות כפייה. כדי לצייד אותה בשיניים, יש צורך שיקדם לה דו”ח מיוחד של מבקר המדינה. ואת הפינה הזו סגר נתניהו במינויו של מתניהו אנגלמן. ויש גם ועדת חקירה פרלמנטרית כמו הוועדה להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי שפעלה בראשות איתן כבל. קל היה להקימה מפני שדעת הקהל דרשה, הפוליטיקאים חששו לסרב והנושא לא הבעיר מחלוקת פוליטית. הכנסת הנוכחית מצאה לנכון, בעיצומו של משבר הקורונה, להצביע על הקמת ועדה פרלמנטרית לבחינת ניגודי העניינים של השופטים. הקורונה והצוללות – לא; השופטים – כמעט, אלמלא בלמה כחול לבן את היוזמה.

3. חולשתה בעוצמתה

נשכנותה של ועדת החקירה הממלכתית הובילה לחיסולה

 

הפיחות ההיסטורי במעמדן של ועדות חקירה ממלכתיות הוא תוצאה של עוצמתן, טוען ד"ר אביגדור קלגסבלד במאמרו "המלכה מתה תחי המלכה החדשה". המלכה המתה היא ועדת החקירה הממלכתית, זו שעמדו בראשיה שופטי בית המשפט העליון (אגרנט, שמגר, כהן, אור ואחרים) שלא נרתעו להטיל אחריות ואף להמליץ על סנקציות נגד פוליטיקאים, קצינים ובכירים. האקטיביזם הזה יוחס גם הוא לאהרן ברק ולהרתעה המשפטית שהיתה נהוגה כאן פעם כלפי השלטון. ואז, ועדות החקירה הממלכתיות זוהו כזרוע הארוכה של בית המשפט העליון, וזה היה בעוכריהן. תגובת הנגד של הממשלה נגד המוסד הזה השתלבה במאמץ הרוחבי לסכל את פעילותם של בג"ץ, היועץ המשפטי ושאר שומרי הסף המשפטיים.

ואכן, ועדת החקירה הממלכתית האחרונה שהוקמה כאן במתכונת העוצמתית של פעם היתה לפני 20 שנה בדיוק: ועדת אור לבדיקת אירועי אוקטובר 2000 שבהם נהרגו 13 מפגינים ערבים. ועדה שאת המלצותיה לחקירה פלילית באותם המקרים של ירי קטלני לא מוצדק קברו מח"ש, הפרקליטות והיועץ המשפטי.

ותחת הוועדה הממלכתית צצה "המלכה החדשה": ועדות הבירור הממשלתיות — ועדת זיילר (פרשת האחים פריניאן), ועדת וינוגרד (מלחמת לבנון השנייה), ועדת טירקל (לבחינת משט המרמרה לעזה). אגב, הוקמו גם ועדות חקירה ממלכתיות, אבל כולן בנושאים "מקצועיים" שלא ממש איימו על הממשלה כמו ועדת דורנר לסיוע לניצולי השואה, ועדת ביין לבחינת משק המים וועדת מצא לטיפול במפוני גוש קטיף וצפון השומרון.

4. ממשלה אחרת

הקמת ועדת חקירה אפקטיבית תיתכן רק לאחר שלטון נתניהו

 

מה הסיכוי להקמת ועדת חקירה אפקטיבית, ולא חשוב מאיזה סוג, לבחינת משבר הקורונה שאין מתאים וראוי ממנו לחקירה? זה יכול לקרות רק כשיסתיים המשבר ורק תחת דרישה ציבורית חזקה. אבל אלה תנאים הכרחיים, לא מספיקים. כדי שזה יתממש, צריכה לקום ממשלה בלי נתניהו. כאשר רואים למה הוא מסוגל כדי להימלט ממשפטו הפלילי — הסתה שיטתית נגד רשויות אכיפת החוק, רדיפה אישית של בכיריהן והיוזמות להחריבן — קל להבין שוועדת חקירה לא תהיה בראש סדר עדיפויותיו. נתניהו כבר קנה, ובדין, את החשד המתמיד שמלווה את החלטותיו כנגועות בחשבונותיו האישיים, אלה הקשורים במשפטו, בתדמיתו, באחיזתו בשלטון.

ועכשיו, לא רק המשפט הפלילי הוא תמריץ חזק לנתניהו שלא להרפות מהשלטון, אלא גם סיכולה של ועדת חקירה בטעם של פעם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות