מנכ"ל אסם: "ירדנו לשתי משמרות ביום, אין עובדים"

בהיעדר חיסון לקורונה בטווח הקרוב, ועל רקע מספרם הרב של עובדי תעשיית המזון שבבידוד, מתגבר החשש בקרב חברות המזון הגדולות כי לא יוכלו לעמוד בביקושים לקראת החורף. "אם לא ינקטו כבר עתה בצעדים, הקורונה ועמה תחלואת החורף יביאו לכך שקווי ייצור יעצרו ומפעלים יעצרו”, מבהיר מנכ”ל אסם אבי בן־אסאייג ל”כלכליסט”. “צריך לקרוא את תמונת המצב ולהיערך בהקדם".

לדברי בן־אסאייג, העלייה בתחלואה הובילה לעלייה בשיעור הנדרשים לבידוד למשך שבועיים, והדבר כבר עתה משפיע על פעילות המפעלים: "כל מפעלי אסם וכל קווי הייצור במפעלים פועלים, אבל לאחרונה העברנו שני מפעלים, בהתאם להיתרים שקיבלנו, לפעילות בשתי משמרות במקום שלוש, בגלל כניסת עובדים לבידוד. להערכתי, בקרוב נוכל לחזור למתכונת הרגילה, אבל זה אירוע מתגלגל בתעשייה".

הקשיים שבן־אסאייג מתאר מטרידים במיוחד על רקע העלייה בביקוש למזון מאז פרוץ משבר הקורונה. מכירות מוצרי הצריכה עלו בממוצע ב־10% ביחס לשנה שעברה מדי חודש מאז מרץ. הגבלת התנועה הגדילה את כמות השוהים בישראל, ובהתאם למגבלות שהוטלו על עסקי תיירות הפנים וההסעדה, הוסטה צריכת המזון לבתים. מצב זה לא צפוי להשתנות בקרוב, כך שהעלייה בביקושים למוצרים של מפעלי המזון צפויה להימשך, והדבר הופך את הצורך ברציפות פעילותם לחיוני מתמיד.  

אבי בן אסאייג מנכ"ל קבוצת אסם | צילום: איציק שוקל

לדברי בן־אסאייג, כל עובד שנדבק בקורונה מחוץ לעבודה משבית כ־12 עובדים בהסעה למפעלים. "יש לנו תשעה מפעלים ברחבי הארץ שבהם מועסקים כ־4,000 עובדים. כדי להגן על בריאות העובדים וכדי למנוע פגיעה ברציפות הייצור, הפחתנו את מספר העובדים בהסעה למפעלים מ־40 ל־20, אחר כך לעשרה ולאחרונה ירדנו לשישה עובדים בלבד במיניוואן. זה כרוך בתוספת הוצאה של 2 מיליון שקל בחודש, אבל זה נדרש כיוון שנשא משבית בממוצע שתי קפסולות של הסעות".

בנוסף לצמצום כמות העובדים בהסעות החברה מפעילה מערך חקירה אפידמיולוגית, המאפשר בתוך זמן קצר לזהות ולבודד עובדים שנחשפו לחולים, אולם לקראת החורף לא יהיה די בכך: "לשמירה על רציפות עסקית, צריך להצטייד בכמות כפולה של חיסוני שפעת, כדי שניתן יהיה לחסן את כל העובדים לקראת החורף. במקביל, צריך להעלות את מספר הבדיקות ל־100 אלף ביום, ולהקצות בדיקות לתעשיינים, כדי שאפשר לבדוק עובד עם צינון או שיעול שלא נחשף לחולה קורונה בכניסה למפעל, ולאפשר לו להיכנס למפעל עם בדיקה שלילית. צעד משמעותי שכבר ננקט בעולם הוא קיצור ימי הבידוד מ־14 ל־10, והעברת המשאבים של ארבעת ימי הבידוד לטובת תגבור מערך החקירה האפידמיולוגית שתאפשר בידוד מהיר למי שנחשף לחולה".

דבריו של בן־אסאייג נאמרים בהמשך לחשיפת “כלכליסט” אתמול כי שיעור עובדי תעשיית המזון שבבידוד נע סביב 10%-5% מכלל העובדים במפעלי חברות המזון הגדולות, ובמפעלים הבינוניים והקטנים שיעורם גדול יותר. במספר מקרים, דווח על בידוד של 20%-15% מעובדי מפעל בודד או 50% מקווי ייצור מסוימים. ההערכות הן כי תעשיית המזון המעסיקה כ־60 אלף עובדים, כבר רשמה למעלה מ־100 אלף ימי בידוד לעובדי ייצור. בעקבות כך פנה מנכ"ל משרד הכלכלה דוד לפלר למנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי בבקשה לקצר את ימי הבידוד לעובדים החיוניים. משרד הבריאות המתנגד לבקשה מסר: "כרגע, קיצור הבידוד אינו עומד על הפרק, גם לא לעובדים חיוניים. במידה שיישמרו הכללים, אין סיבה כלל שעובדים אלו ייכנסו לבידוד מלכתחילה".

מי שהתגייס כעת למאבק התעשיינים לצמצם את מספר ימי הבידוד הוא ח”כ האוזר. נשיא ההתאחדות ד”ר רון תומר ויו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ צבי האוזר הודיעו כי יפעלו לקיצור משך הבידוד. האוזר מסר: "מה שאנו חווים כעת זהו אובדן שליטה על גל ביניים. אני שב ואומר, אסור שהדיון בנושא קיצור ימי הבידוד יופקד רק בידי משרד הבריאות. אני מציע להקצות כ־10,000 בדיקות ביום עבור עובדי התעשייה החיוניים ולאפשר קיצור של מספר ימי הבידוד ל־10 בכפוף לבדיקה שתוצאתה שלילית. חייבים לכלול את קיצור תקופת הבידוד לאלה שבאים במגע עם חולה מאומת כחלק ממתווה היציאה מהסגר”.