צילום: גטי
דו"ח טכנולוגי
מדוע דווקא חברי הקונגרס הדמוקרטים מעוניינים להחליש את ענקיות הטכנולוגיה?
דו"ח יוצא דופן שפרסמו חברי קונגרס דמוקרטים קורא בין היתר לפרק את חברות הטכנולוגיה הגדולות בטענה שהן ניצלו לרעה את המעמד המונפוליסטי אליו הגיעו. למרות הסיכוי הקלוש להפוך את ההמלצות הללו למציאות - מדובר באבן דרך חשובה בשינוי היחס של המחוקקים הדמוקרטים לחברות טכנולוגיה בדרך להחלשת כוחן
בכל הנוגע לחברות ולעובדים, דבר לא השתנה ב-4 השנים האחרונות. הם עדיין תומכים בצורה מובהקת במועמדים דמוקרטים ומחזיקים בערכים דומים. רק השבוע דווח שעובדי 6 ענקיות טכנולוגיה – גוגל, אמזון, אפל, פייסבוק, מיקרוסופט ואורקל (שצורפה לרשימה לאור הבעלות הצפויה שלה על טיקטוק) – תרמו מאז 2019 כ-4.8 מיליון דולר לקמפיין ביידן, לעומת 239.5 אלף דולר בלבד לקמפיין טראמפ. עובדי גוגל אחראים לסכום המשמעותי ביותר – 1.8 מיליון דולר.
אבל כשבוחנים את הפוליטיקאים הדמוקרטים, קשה למצוא את אותה התמסרות נטולת פשרות שהיתה שם לפני 4 שנים. גילויים על התפקיד שהיה לחוסר המעש של חברות כמו פייסבוק בכל הנוגע לפייק ניוז והתערבות רוסית ב-2016, שסייעו לניצחון טראמפ, שערוריות שונות כמו פרשת קיימברידג' אנליטיקה שהביאו לשינוי היחס הציבורי לחברות אלו, והקושי (או חוסר הרצון) המתמשך שלהן להגביל הסתה, תיאוריות קשר ופייק ניוז והיד החופשית יחסית שהן נתנו למפעל השנאה של טראמפ שינו את היחס כלפיהן והפכו פוליטיקאים דמוקרטים לאויבים הבולטים ביותר, ולעתים גם החדים והאינטליגנטים ביותר, של ענקיות הטכנולוגיה.
ראינו את זה היטב לאורך השנים, כמו במתקפות המושחזות של חברי קונגרס על מנכ"לי חברות בעת שאלו העידו בפניהן, או התוכנית המפורטת שהציגה אליזבת וורן, בעת שהתמודדה בפריימריס הדמוקרטיים, לפרק את ענקיות הטכנולוגיה לגורמים. אבל הלילה (ג') קיבלנו את העדות המשמעותית ביותר לשבר ההולך ומחריף בין חברות הטכנולוגיה לפוליטיקאים משמאל, בדמות דו"ח יוצא דופן שפרסמו חברי קונגרס דמוקרטים, שלוקח את הבטחות הקמפיין של וורן והופך אותן להמלצות רשמיות, ובמרכזן ההמלצה לפרק את אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל.
הדו"ח, בן 449 העמודים, הוא תוצאה של חקירת הגבלים עסקיים בת 16 חודשים של ועדת המשפט של בית הנבחרים לפעילותן של 4 החברות. הממצא המרכזי שלו, שהן נצלו לרעה את המעמד המונופוליסטי אליו הגיעו, מוביל למסקנה שיש צורך בשינוי משמעותי בחוקי ההגבלים העסקיים של ארה"ב, שכמותו לא היה זה חצי מאה. הדו"ח חובר והוגש על ידי החברים הדמוקרטים בוועדה, ולא מייצג את עמדתם על המחוקקים הרפובליקנים – סוגיה חשובה בכל הנוגע ליכולת היישום שלו, ועל כך בהמשך.
הממצאים נגד החברות חד-משמעיים. לפייסבוק, נטען, יש מונופול בתחום הרשתות החברתיות, והדו"ח מציין תכתובות פנימיות בחברה שלפיהן היא רכשה חברות כדי להעלים תחרות ולהרחיב את השליטה שלה. "המונופול של החברה מבוסס היטב ולא סביר שישחק כתוצאה מלחץ תחרותי של מתחרים חדשים או קיימים", נכתב. התפיסה הזו משוקפת על ידי פייסבוק עצמה, שממסמכים שהוגשו לוועדה מצטיירת כמי שסבורה שתחרות בין מוצריה שלה לבין עצמן היא משמעותית יותר מתחרות חיצונית.
גוגל מתוארת כמונופול בתחומי החיפוש והפרסום המקוון. "הדומיננטיות של גוגל מוגנת על ידי מחסומי כניסה גבוהים, כולל הגדרות ברירת מחדל שגוגל השיגה במרבית המכשירים והדפדפנים בעולם. גוגל שמרה על המונופול שלה באמצעות שורה של טקטיקות אנטי-תחרותיות, שכוללות קמפיין אגרסיבי לערעור ספקי חיפוש שהחברה תפסה כאיום", נקבע בדו"ח. בכל הנוגע לאנדרואיד, מזכירים חברי הקונגרס את החוזים של החברה עם יצרניות אנדרואיד, שחייבו אותן להתקין על מכשיריהן אפליקציות ושירותים של גוגל (פרקטיקה שבגינה כבר נקנסה החברה על ידי האיחוד האירופי).
אמזון מותקפת לאור הדומיננטיות שלה בשוק החיפוש המקוון, והעצמה הלא יחסית שיש לה לגבי המוכרים שפועלים בפלטפורמה שלה, ש-37% מהם מסתמכים עליה כמקור הכנסות בלעדי. אמזון היא גם מתחרה ישירה של מוכרים אלו, ולא היססה לנצל את השליטה שלה בפלטפורמה על מנת לזכות ביתרון תחרותי על פני המוכרים שלה. כן מציין הדו"ח את שירותי הענן של אמזון, שמהווים רכיב קריטי בליבת הפעילות של עסקים רבים.
בכל הנוגע לאפל, מציינים המחוקקים את השליטה המלאה שיש לה בכל הבט של מערכת ההפעלה של האייפון, ובעיקר בכל הנוגע ליכולת של מפתחים חיצוניים להפיץ תוכנה למכשיר, שאפשרית רק באמצעות האפסטור. אף שאפל אינה מונפול בשוק הסמארטפונים – נתח השוק של אנדרואיד גדול בהרבה – היא מונופול בכל האייפונים והאייפדים בשוק. עמדה זו, ותנאי הפעילות של האפסטור כמו העמלה בסך 30% שמחויבים מפתחי אפליקציות לשלם לחברה או האיסור לגבות תשלום שלא דרך המערכת של אפל, הפכו לעילה לחקירה רשמית באיחוד האירופי, ונמצאים בלב הסכסוך העדכני של החברה עם מפתחת פורטנייט, אפיק גיימס.
ההמלצות של המחוקקים כוללות צעדים נרחבים לחיזוק חוקי הגבלים עסקיים והחייאת האכיפה בתחום, ואולם לב ההמלצות היא שורת צעדים אופרטיביים נגד החברות. אלו כוללים איסור אפליה שימנע מהן לתת יחס מועדף למוצרים שלהן, חיוב להפוך את השירותים שלהן לנגישים לשירותים אחרים, איסור אפשרי על מיזוגים ורכישות וכמובן פירוק החברות. אם כי, הדו"ח לא מעמיק בסוגיה זו ולא מפרט מה יפורק ממי ואיך.
"החקירה שלנו לא משאירה ספק שיש צורך ברור ומיידי שהקונגרס וסוכנויות אכיפת הגבלים עסקיים ינקטו בפעולה כדי להחזיר את התחרות, לשפר את החדשנות ולהגן על הדמוקרטיה שלנו", אמרו חברי הקונגרס הדמוקרטים ג'רלד נדל ודייוויד סיסליני בהצהרה משותפת.
חרף הניסוחים החריפים וההמלצות הברורות, הדו"ח בפני עצמו הוא חסר משמעות מעשית. הוא מהווה אמנם אבן דרך חשובה בשינוי היחס של המחוקקים הדמוקרטים לחברות טכנולוגיה, ומציג תוכנית פעולה ממשית שיישומה יביא גם לשינויים מהותיים בעולם הטכנולוגיה. אבל הדרך לשינוי מהותי באמצעות הקונגרס ארוכה, מורכבת ואולי אפילו בלתי אפשרית. בעיקר, כי יהיה קושי לגייס תמיכת מחוקקים רפובליקנים.
עד כמה שהדמוקרטים מסוכסכים עם חברות הטכנולוגיה, הרפובליקנים נמצאים אתן במלחמת חורמה, משוכנעים שהן מנהלות קמפיין נרחב להשתקת קולותיהם וקולות תומכיהם. מהלכים שנקטו טוויטר ופייסבוק נגד ציוצים שקריים ומסוכנים של טראמפ הציתו תגובת נגד חריפה מצד השלטון, כמו הצו הנשיאותי (חסר התוקף המעשי) של טראמפ לביטול ההגנה שנהנות החברות בכל הנוגע למידע שמשתמשים מפרסמים בפלטפורמות שלהן, או חקירות הגבלים עסקיים של רגולטורים נגד גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון.
אבל אף אחד ממהלכים אלו לא מכוון לפירוק החברות, לכל היותר להחלשת כוחן, ומהלך כזה גם לא יהיה פשוט. כי עד כמה שרפובליקנים שונאים את חברות הטכנולוגיה, הם אוהבים הרבה יותר עסקים גדולים וחזקים (שיודעים איך לתעל את התרומות הכספיות שלהם), ואין להם שום כוונה ליצור תקדים או מערכת חוקים ואכיפה שתקל על המדינה לבלום מונופולים או לפרק אותם. קן באק, חבר רפובליקני בכיר בוועדת המשפט, הבהיר זאת היטב כשאמר בתגובה לדו"ח של עמיתיו הדמוקרטים שאף שהוא מסכים שענקיות הטכנולוגיה נקטו בהתנהגות אנטי-תחרותית ושיש צורך בצעדים משמעותיים על מנת להגביל את כוחן, המלצות קיצוניות כמו פירוקן הן אפילו לא נושא לשיחה בעבור שמרנים.
כל עוד קיים איזון יחסי בקונגרס (כיום, הדמוקרטים שולטים בבית הנבחרים והרפובליקנים בסנט), היכולת להעביר חקיקה שתאפשר פירוק מונופולים שואפת לאפס, וכל עוד הרפובליקנים שולטים בבית הלבן שום סוכנות ממשלתית לא תיזום מהלך שאפילו קורץ לכיוון. בעוד חודש, אולי (לא הייתי בונה על זה), המפה הפוליטית תשתנה קיצונית: דמוקרטים ישלטו בקונגרס, ג'ו ביידן ישב בבית הלבן, והזעם הצדקני ישוחרר במלוא עצמתו על ענקיות הטכנולוגיה (וגם אז זה לא יהיה פשוט, יש להן הרבה כסף להוציא על לובינג). אבל בכל תרחיש אחר? הסיכוי של ההמלצות של הדו"ח להפוך למציאות קלוש.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה