צילום: איי אף פי
הזוכה בפרס נובל לספרות: המשוררת האמריקנית לואיז גליק
אחרי הכימיה, הפיזיקה והרפואה, הגיעה תורה של הרוח: המשוררת האמריקנית-יהודייה לואיז גליק גברה על הרוקי מורקמי, מרגרט אטווד, מילן קונדרה ואחרים - וזכתה בפרס נובל לספרות לשנת 2020. "הופכת את הקיום האינדיבידואלי לאוניברסלי"
המשוררת האמריקנית-יהודייה לואיז גליק היא הזוכה בפרס נובל לספרות לשנת 2020, כך הכריזה היום (ה') האקדמיה השבדית.
ועדת הפרס נימקה כי הנובל מוענק לגליק בת ה-77 עבור "הקול הפואטי שלה, שלא ניתן לשגות בו, ושבאמצעות יופי קפדני הופך את הקיום האינדיבידואלי לאוניברסלי". עוד הוסיפה הוועדה כי יצירותיה "מתאפיינות בשאיפה לצלילות" וכי היא "מחפשת את האוניברסלי, ובכך נוטלת השראה ממיתוסים ומוטיבים קלאסיים".
קראו עוד בכלכליסט
גליק נולדה ב-1943 בניו יורק להורים שהיגרו מהונגריה. כבר מראשית דרכה הספרותית, כתיבתה הושפעה מזרם הכתיבה הנשי-וידויי, שהמייצגת הבולטת ביותר שלו היא סילביה פלאת. כמו כותבות אחרות במסורת הספרותית הזו, גם כתיבתה של גליק מתאפיינת בשפה פשוטה וישירה למדי, לצד עיסוק ברגשות עזים ובנושאים כואבים כמו אובדן ודחייה. נושא מרכזי נוסף עליו היא כותבת הוא עולמם של הילדים: החיים בחיק המשפחה ומערכות היחסים עם ההורים והאחים.
לאורך הקריירה שלה גליק פרסמה 12 ספרי שירה, ומספר קבצי מאמרים על שירה. ספרה הראשון, "בכורה", שיצא בשנת 1968 זכה לשבחים רבים וסימן אותה כאחת המשוררות המבטיחות בארצות הברית. ספרה "איריס הבר" משנת 1992 (שתורגם לעברית ויצא בהוצאת כרמל) זיכה אותה בפרס פוליצר.
בשנים 2004-2003 כיהנה כ"שרת השירה" של ארצות הברית, ובשנת 2016 הנשיא לשעבר ברק אובמה העניק לה את המדליה הלאומית למדעי הרוח. כיום גליק מתגוררת בקיימברידג', מסצ'וסטס, ומלמדת אנגלית באוניברסיטת ייל.
בין המועמדים הבולטים לזכייה עלו השנה באתרי ההימורים דון דלילו מארצות הברית, מרגרט אטווד ואן קרסון מקנדה, מאריז קונדה מגוואדלופ, לודמיליה אוליצקיה מרוסיה, הרוקי מורקמי מיפן, נגוגי וה ת'יונגו מקנייה, חוויאר מריאס מספרד, ג'מייקה קינקייד מאנטיגואה ומילן קונדרה מצ'כיה. גם שמו של עמוס עוז כיכב השנה ברשימות המהמרים, וזאת על אף שלא נהוג להעניק את הפרס לאדם שכבר הלך לעולמו.
בשנה שעברה האקדמיה השבדית הכריזה על שני זוכים: הזוכה לשנת 2018 הייתה הסופרת הפולנייה אולגה טוקרצ'וק, והזוכה לשנת 2019 היה הסופר והמחזאי האוסטרי פטר הנדקה. ההכרזה הכפולה הגיעה לאחר שבשנת 2018 הפרס לא הוענק לראשונה מאז שנת 1943, בעקבות שערורייה שהתפתחה בעקבות טענות על עבירות מין ואי סדרים כספיים באקדמיה.
במהלך שנת 2018, 18 נשים התלוננו כי הוטרדו מינית על ידי הצלם השבדי צרפתי ז'אן קלוד ארנו, המקורב לחברי הוועדה האקדמית ובעלה של הסופרת החברה בה קתרינה פרוטנסון. הפרשה הובילה לגל של פיטורים מהאקדמיה השבדית, שכללו גם את יושבת ראש הוועדה פרופסור שרה דניוס.
עם היוודע על ביטול הפרס, שורה של אנשי תרבות משבדיה יזמו פרס אלטרנטיבי לנובל שהוענק באופן חד פעמי לסופרת הגוואדלופית מאריז קונדה שכתבה 20 ספרים, אחד מהם תורגם לעברית - "אני טיטובה, מכשפה שחורה". רוב ספריה של קונדה עוסקים בהשלכות של הקולוניאליזם על החברה והיא נחשבת לאחת הסופרות הבולטות מהקאריביים.
בשנת 2017 הוענק פרס נובל לספרות לקאזואו אישיגורו האנגלי, ממוצא יפני. בוועדה הסבירו אז כי יצירתו "חושפת את התהום הפעורה תחת האופן המסולף שבו קולטים חושינו את העולם", וכי הוא הסופר "המזוהה ביותר עם נושאים כמו זיכרון, זמן והונאה עצמית".
בשנה שלפני כן זכה בפרס נובל לספרות בוב דילן, שידוע אומנם כאחד מכותבי השירים הבולטים והמשפיעים במאה ה-20, אך הוציא רק שני ספרים - אחד מהם אוטוביוגרפי, והאחר ספר ניסיוני בשם "טרנטולה" שלא זכה להכרה רבה. הבחירה עוררה דיון סוער על תפקידו של הפרס, כאשר המתנגדים טענו כי דילן כלל אינו סופר, והמצדדים בו טענו כי השפיע על הספרות יותר מסופרים רבים.