אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מלחמת הישרדות: בעלי העסקים שמשלמים את המחיר

מלחמת הישרדות: בעלי העסקים שמשלמים את המחיר

רותם מפרדס חנה זועמת על אישי הציבור שמפרים הנחיות בשעה שהחנות שלה מושבתת, הפלאפל של ירון בכפר סבא מנסה לשרוד בין הפקחים ודורון שוקלת לוותר על חנות הנעליים שלה בתל אביב. כתבי כלכליסט נפגשו עם בעלי העסקים שכל יום של סגר מקרב אותם אל הקצה

11.10.2020, 06:54 | כתבי כלכליסט

"לראשונה בחיי אני מחפש הזדמנויות לעזוב את הארץ"

ירון נביפור, כפר סבא | 48

תחומי העסק: הסעדה > ותק: 17 שנה > הנזק: צניחה של 75% במחזור > תוכנית לאחר הסגר: פתיחה מחדש ובחינת אפשרות לעזיבת הארץ

"חשבתי שזה יהיה קצר, עד שבועיים, אז אמרתי אסגור ואפתח אחרי כן כמו שצריך. כשהבנתי שהסיפור מתארך החלטתי לנסות להוציא משלוחים כי אין ברירה", מספר ירון נביפור (48) שמפעיל זה 17 שנה את מסעדת הפלאפל פלאפל'ס בכפר סבא, שסגורה מתחילת הסגר השני. "אלא שמשלוחים זו אופרציה שאני לא מכיר, המנות צריכות להגיע חמות, ולכן אני יכול לעשות משלוחים רק למרחק קצר, לאשים שגרים קרוב או שמקפיצים להם לבניין ליד. ההכנסות זעומות, זה יותר בשביל לצאת מהבית.

"ביום שחזרתי לפתוח את הפלאפל הגיעו שוטר ופקח עירייה ונתנו לי אזהרה. הם אמרו שאסור לי להוציא משלוחים החוצה אלא רק עד פתח הדלת של הלקוח, ושבפעם הבאה אחטוף קנס של 5,000 שקל. המשטרה עקבה אחריי כדי לראות שאני עושה את המשלוחים עד פתח הדלת, וכמעט קיבלתי שוב דו"ח שהומר באזהרה אחרונה. השבוע חזרתי לעבוד עם תריס סגור כדי שאנשים לא יתקרבו ורק יזמינו משלוחים בטלפון. אני מפחד לחטוף דו"ח. המחזור שלי היום הוא בקושי 25% מהמחזור הרגיל, וזה לא מכסה אפילו את ההוצאות הקבועות. אני מבין שזה הולך להיות בומבה ועדיין מלקק את הפצעים של הסגר הראשון.

פלאפל פלאפל'ס המושבתת של ירון נביפור בכפר סבא פלאפל

"אם אנשים עם מסיכות ומקפידים על מרחק אז אפשר לעבוד, העסק הוא מקום פתוח והרי עיקר ההדבקה היא במקומות סגורים. לכן זה מתסכל, בעיקר כשרואים התקהלויות המוניות של חרדים במקומות סגורים ללא מסיכות. אני מבקש שיתנו לי לעבור רק בטייק אוואי, כך שאנשים יחזרו קצת לרחוב ואני אהיה בסדר, אבל גם זה אסור. זה אבסורד כי הבעיה היא לא אנחנו אלא ההתקהלויות. ברגע שיאשרו לפתוח אשוב לפעילות רגילה, אבל לראשונה בחיי אני מחפש אלטרנטיבות כדי לעזוב את הארץ. אשתי עצמאית ומוכרת לחו"ל ולה זה גם מתאים ואני מחפש עכשיו את ההזדמנות לעזוב כי אני רואה כמה דורכים פה על העסקים העצמאיים".

"לא רואים את האופק ורק מנסים לשרוד כל חודש בחודשו"

איציק קדוש, ראשון לציון | 33

תחומי העסק: הסעדה > ותק: שבע שנים > הנזק: "נזק כלכלי עצום" > תוכנית לאחר הסגר: פתיחה מחדש

"המסעדות סגורות כבר בפעם השנייה. הנזק הכלכלי עצום ואנחנו רק מנסים לשרוד כל חודש בחודשו", מספר איציק קדוש (33) ששתי המסעדות שלו בראשון לציון - קמפניה שנפתחה ב-2013 וסורנטו שנפתחה ב-2017 – סגורות לגמרי. "בסגר הראשון ניסינו לבצע משלוחים וזה לא הלך, אנחנו מעניקים חוויית בילוי שקשה להעביר במשלוח. הפעם הבנו שעדיף להפסיד כמה שפחות מלהגדיל את הבור הכלכלי שאנחנו נמצאים בו. אנחנו לא באמת רואים את האופק בקרוב, אבל כן מחכים לפתוח שוב ללקוחות המדהימים שלנו, שגם בימים אלו מחזקים אותנו, שומרים איתנו על קשר ודואגים לנו".

"בדיוק כשהרגשנו שאנחנו מתחילים להתאושש — נאלצנו לסגור שוב"

אמיר ארליך, תל אביב | 38

תחומי העסק: הסעדה וגלריה > ותק: שלוש שנים > הנזק: "חובות של מאות אלפי שקלים" > תוכנית לאחר הסגר: פתיחה מחדש

"העסק נסגר באמצע מרץ לשלושה חודשים, בהם חווינו חרדה קיומית אמיתית לקיומו והחובות שהלכו והצטברו והגיעו למאות אלפי שקלים", מספר אמיר ארליך (38), בעלים משותף של בית קנדידוף ביפו העתיקה, המשמש כחלל אירועים, מסעדה, בר וגלריה. "כל הבטחות המענקים נשארו כדיבורים באוויר. לאחר הפתיחה המחודשת נדרשו כמעט חודשיים להחזיר את העסק לעבודה בצורה טובה של 60% ביחס לאשתקד. כשהמענקים שהובטחו החלו להגיע והקהל החל לחזור ולמלא את המסעדה, בדיוק כשהרגשנו שאנחנו מתחילים להתאושש — נאלצנו לסגור שוב לתקופה לא ידועה ולשלוח שוב הביתה את כל העובדים שהצלחנו לגייס מחדש שוב. אני מאמין שאפשר לחיות לצד הקורונה ולשמור על הבריאות, בעיקר בעסקים כמו מסעדות שאפשר להקפיד בהם על הכללים ולספק לאנשים את השחרור הנפשי שהם כל כך זקוקים לו, בניגוד לאירועים שבהם כולם מצטופפים יחד".

"נידרש להון ולפחות כמה חודשים כדי לחזור להיקפי פעילות רגילים" 

שירה גפשטיין מושקוביץ, הוד השרון | 42

תחומי העסק: סטודיו לציור > ותק: שלוש שנים > הנזק: "נזק כלכלי אדיר" > תוכנית לאחר הסגר: פתיחה מחדש

"הסטודיו לציור הושבת מפעילות במרץ למשך הסגר הראשון, נפתח שוב ביוני וסגור שוב בסגר הנוכחי כשלושה שבועות. כבר בגל הראשון נסגרו כיתות וגם הקיימות הצטמצמו", מספר שירה גפשטיין מושקוביץ (43), שמנהלת יחד עם שותפה גיל דסיאנו ביטון (43) את הסטודיו לציור, בית ספר לקורסים ביסודות הציור בהוד השרון, תל אביב ומושב גת רימון. "החלל שבו אנו עובדים גדול ומרווח ובכל כיתה יש לכל היותר 10 משתתפים. שמרנו על ההנחיות כולל מדידת חום ורישום מסודר, עמדות הציור רווחו והדלתות פתוחות. ורוב הזמן יש אפשרות סבירה לקיים את השיעורים בחצר. הנזק הכלכלי של הפגיעה בסטודיו אדיר. כדי להחזיר את העסק להיקף הפעילות שלפני המשבר יידרש הון ולפחות כמה חודשים. נחזור ונפתח את הסטודיו כשהסגר יוסר והתנאים הבריאותיים יחזרו".

"אני לא יודעת אם אפתח מחדש את החנות אחרי סוף הסגר"

 דורון וקנין־דרפנר, תל אביב | 28

תחומי העסק: אופנה > ותק: שלוש שנים > הנזק: "נזק כלכלי גדול" > תוכנית לאחר הסגר: בוחנת את סגירת החנות הפיסית

"מצד אחד אני מבינה את הצורך בסגר, מצד שני כשאני מגיעה לתל אביב אני רואה שיש פה וחיים וקשה לראות את זה", אומרת דורון וקנין-דרפנר (28), שחנות הנעליים שלה ברחוב דיזנגוף בתל אביב סגורה מתחילת הסגר השני. וקנין-דרפנר הקימה את מותג הנעליים הטבעוניות לנשים D'ORO באוקטובר 2017 כעסק מקוון, ובמאי 2019 החלה להפעיל גם את החנות הפיסית. "אני יכולה לנהל את העסק ולא צריכה להכניס את כולם לחנות בבת אחת, אפשר לעשות את זה ברוגע. זו חנות קטנה של 20 מ"ר, זה לא קניון שאי אפשר לשלוט בעומס. בסופרמרקט הרבה יותר קל להידבק מאשר אצלי. הנזק הכלכלי גדול, היו המון הכנסות מהחנות. אחרי סיום הסגר הראשון היתה התנפלות, כולן באו לשחרר לחצים. לא בטוח שזה יקרה עכשיו כי אנשים מבינים שצריך לשמור בצד. מזל שיש לי גם אתר אונליין, ויש לקוחות שרגילות לקנות רק שם, אבל האתר לא מחפה על הנזק. יכול להיות שזה המודל שאשאר איתו, שהכל יהיה אונליין. אני לא יודעת אם אחזור לחנות, גם כשנחזור עדיין נהיה ריקים".

"לא כל הלקוחות רוצים לשלם על משלוח וזה מעמיס עלינו" 

עדי וסילי, פתח תקווה | 24

תחומי העסק: פרחים > ותק: 10 שנים > הנזק: "ההזמנות ירדו לפחות בחצי" > תוכנית לאחר הסגר: פתיחה מחדש

"זו תקופה קשה, נאלצנו לסגור פעמיים ואנחנו פתוחים רק למשלוחים. תקופת החגים היא לרוב התקופה הכי טובה, אלא שכעת ההזמנות ירדו לפחות בחצי", מספרת עדי וסילי (24), שעובדת בחנות הפרחים פרחי פניקס של אביה בפתח תקווה. "לא כל הלקוחות רוצים לשלם על משלוח וזה מעמיס גם עלינו כי צריך לשלם לשליחים. אני חושבת שניתן היה לאפשר לנו לפתוח את החנות כמו שמאפשרים לחנויות שנחשבות חיוניות. כשיכלנו לפתוח הקפדנו על כל הכללים".

"קשה למצוא עובדים בכל פתיחה וסגירה מחודשת של מכון הכושר" 

דודי סונינו, ירושלים | 55

תחומי העסק: מכון כושר > ותק: 20 שנה > הנזק: "מאות אלפי שקלים" > תוכנית לאחר הסגר: לא יודע מתי תחודש הפעילות

"למכון הכושר נגרם נזק של מאות אלפי שקלים בגלל סגירתו עקב הקורונה. הנהלת הקניון עוזרת אבל זה לא מספיק, יש לה התנהלות משלה וכמה היא יכולה לעזור. מענקי המדינה לא מספיקים, אנחנו לא מקבלים אותם בזמן וזה הורס את תזרים", מספר דודו סונינו (55) שמנהל את מכון הכושר בודיליין בקניון מלחה בירושלים מאז הקמתו לפני כ־20 שנה. המכון נסגר ונפתח לסירוגין בהתאם להנחיות מאז פרוץ הקורונה לפני כשבעה חודשים וסגור מאז ראש השנה. סונינו לא יודע מתי המועדון יחדש את פעילותו, שמושפעת גם מאי הוודאות לגבי מדיניות חדרי הכושר וגם מההחלטה הגורפת על סגירת קניונים. "יש מתאמנים מבוגרים שמפחדים מהידבקויות ולא רוצים לפי שעה לחזור להתאמן, ובנוסף קשה להשיג עובדים בכל פתיחה מחודשת. העובדים מחפשים עבודה בשליחויות או בשחור. אנחנו עובדים לפי תקנות התו הסגול, יש הגבלת מרחק, אז למה אם מתאמן נמצא במרחק של 150 מ' ממי שנדבק בקורונה הוא צריך להיכנס לבידוד?".

"אנחנו מנסים לעבוד בין הטיפות וחיים בפחד מהקנס"

 

מוטי חיימוביץ, תל אביב | 52

תחומי העסק: בית קפה ומאפייה > ותק: 15 שנה > הנזק: "הפסד של עשרות אלפי שקלים" > תוכנית לאחר הסגר: פתיחה מחדש

"ההתנהלות בשוטף היא על סף הבלתי אפשרית, בגלל שאני על רחוב ראשי יש לי כל הזמן ביקורות. לא קיבלתי קנסות אבל היו הרבה מאד כמעטים והרבה תחנונים", מספר מוטי חיימוביץ (52), שמנהל זה כ-15 שנה את בית הקפה והמאפייה לה מולאן ברחוב בוגרשוב בתל אביב, וסגור כבר מראש השנה. "סיכוני ההדבקה פחות מטרידים אותי כי התחלואה באזור נמוכה וההקפדה שלנו מספיקה. ההידבקות במסעדות נמוכה ודאגנו שלא תהיה צפיפות. אנחנו מחזיקים מישהו שישמור בחוץ שלא יהיה תור וחיים בפחד מהקנס של 5,000 שקל. אנחנו לא מקום קטן וכשאנשים עומדים בתור חלק מהלקוחות מאבדים סבלנות. אנחנו מנסים בין הטיפות לעבוד ולחיות בפחד שלא להיכנס לבידוד". היום צפוי חיימוביץ להתחיל לפתוח את העסק כמאפייה, כפי שעשו כבר בתי קפה אחרים בעיר שמפעילים גם מאפייה במקום. "האמת היא שאני פשוט מבולבל. אני יודע שאני הולך להפסיד, אבל כל הקולגות פתוחים אז צריך לפתוח. יכול להיות שאפסיד את המענקים, אבל אני רוצה לשמור את הלקוחות שלי. יחד עם הגל הקודם הפסדנו כמה עשרות אלפי שקלים ואני לא לקחתי משכורת. אני לא יכול להוציא קפה או כריכים, צריך להחזיק מישהו שישמור על הסדר בחוץ ומישהו שיספק משלוחים לגינה ליד. אני מקווה שזה בור שבתוך שנה-שנתיים נעבור בעזרת הלוואות".

לה מולאן , צילום: גיל זינגר לה מולאן | צילום: גיל זינגר לה מולאן , צילום: גיל זינגר

"נפעל לפי המגבלות, רק שיתנו לעבוד ולהתפרנס בכבוד"

 

זיו לוגסי, נס ציונה | 50

תחומי העסק: מספרה > ותק: 21 שנה > הנזק: "בעייתי, כל אחד עם התיק שלו" > תוכנית לאחר הסגר: פתיחה מחדש

"כל ההתנהלות בעניין המספרות היתה באמת מיותרת. אין לנו התקהלויות, אנחנו עובדים פר לקוח, מקסימום ילד מגיע עם אמא שלו. נראה לי שלסגור אותנו סתם היה מוגזם", אומר זיו לוגסי (50), שהמספרה שלו ברחוב הראשי של נס ציונה סגורה מתחילת הסגר השני. "מבחינה כלכלית זה בעייתי, כל אחד עם התיק שלו. לי יש משכנתא ומזונות שאני צריך לשלם, זה לא פשוט. איך מתמודדים? אין הרבה מה לעשות, מחכים בסבלנות. בגלל המצב אני מקפיד יותר. אם מישהו בא זה עם מסיכה וכל מה שצריך, בדיוק לפי ההנחיות. כששמעתי על שרה נתניהו שהזמינה ספר הביתה חשבתי שזה באמת לא הוגן. אם היא אשת ראש הממשלה לה מותר ולנו אסור? צריך לפעול כמו בהתחלה, עד שני לקוחות בתוך החנות, ועם מסיכות. אחד מסתפר ואחד ממתין. גם לקוח אחד כל פעם זה בסדר מבחינתי, רק שיתנו לעבוד. ברוך השם אנחנו לא מסכנים, רק רוצים להתפרנס בכבוד. אולי בעקבות המקרה עם שרה יגלו גם אלינו יותר הבנה".

"למה אני לא יכול לקבל לקוחות ועסקים אחרים כן?" 

דודי סינדי, תל אביב | 55

תחומי העסק: מספרה > ותק: 32 שנה > הנזק: "הסיוע הממשלתי לא מכסה אפילו שליש מההוצאות" > תוכנית לאחר הסגר: פתיחה מחדש

"אני לא רואה סיבה למה אני, כעסק קטן שמאז תחילת המשבר מכניס רק שני לקוחות בו-זמנית למספרה ועובד לפי התו הסגול, לא יכול לקבל לקוחות באופן נורמלי בזמן שלעסקים רבים מרשים לפעול ולהכניס 10 אנשים בו-זמנית לחלל סגור", שואל דודי סינדי (55), שמפעיל כבר 32 שנה מספרה קטנה במרכז השכונתי בשכונת בבלי בתל אביב. עם תחילת הסגר בערב ראש השנה סינדי סגר את המספרה וטרם חזר לפעילות. "כבר התרגלתי לשגרה של מדידת חום ללקוחות שנכנסים, דאגה שיעטו מסכות ויחטאו את הידיים, ובכל זאת אנחנו סגורים והפרנסה נפגעת. אני ממשיך לשלם שכירות והוצאות קבועות, והסיוע מהממשלה לא מכנסה אפילו שליש מההוצאות בבית בלי הכנסה. אני לא יודע כמה זמן אוכל להמשיך ככה. מי ששמר כסף בצד ליום סגריר איכשהו מחזיק את הראש מעל המים, אבל מי שמתפרנס מהרגע להרגע נמצא בבעיה אמיתית. אני לא הולך לבתי לקוחות כי אני גם מפחד שיתפסו אותי וגם מפחד להידבק. בסך הכל אני רוצה לשמור על עצמי. במספרה יש לי יותר יכולת לשלוט על המצב". 

דודי סינדי והמספרה הסגורה שלו בת"א דודי סינדי והמספרה הסגורה שלו בת"א דודי סינדי והמספרה הסגורה שלו בת"א

"מילאנו את היומן באירועים, ועכשיו בגלל הביטולים הוא מלא באיקסים"

 גליה אביחיל דניאל, ירושלים | 47

תחומי העסק: הסעדה > ותק: 13 שנה > הנזק: "ירידה של 85% בהכנסות" > תוכנית לאחר הסגר: פתיחה מחדש

"אני לא צריכה להגיע לחרפת רעב כדי לקבל מענק מגוחך וחסר ערך מהמדינה", אומרת גליה אביחיל דניאל (47), בעלת המסעדה החלבית אביחיל בירושלים הפועלת זה 13 שנה, כשחבריה שואלים אותה למה היא לא סוגרת את המסעדה לחלוטין כדי לקבל את המענק המקסימלי מהמדינה. עובדי המסעדה הוצאו כולם לחל"ת, אך העסק עדיין מפעיל משלוחים של ארוחות ומארזי מתנה. לדברי אביחיל דניאל, בסגר הקודם המסעדה עבדה בעיקר הודות לפרויקט של חברת תן ביס, במסגרתו היא תרמה מתנות לעובדי בתי החולים וסיפקה 1,500 מארזים לעובדי בית החולים שערי צדק. חלל המסעדה מתאים לאירועים קטנים ולכן היה לדבריה מבוקש מאד בימים שבין הסגרים, אך הסגר מן הסתם הוביל לגל של ביטולים: "מילאנו את היומן ועכשיו הוא מלא באיקסים". הכנסות העסק בתקופת הסגר ירדו ב-85% לעומת זמן השגרה, ולדברי אביחיל דניאל ברור לה שהכנסות ספטמבר לא יכסו את המשכורות והתשלומים לספקים והיא הגישה בקשה להלוואה. היא מתקשה להעריך כמה זמן תוכל להחזיק עוד מעמד אך מתעקשת לשמור על אופטימיות: "גם בזמנים קדים מאוד אני אוספת את עצמי ואת כל מי שסביבי". לדבריה, לא היה צריך לסגור את המסעדות אלא להמשיך לנהל את החיים לצד הקורונה ולמנוע התקהלויות.  

גליה אביחיל דניאל ממסעדת אביחיל בירושלים. "אני לא צריכה להגיע לחרפת רעב כדי לקבל מענק מגוחך וחסר ערך מהמדינה" גליה אביחיל דניאל ממסעדת אביחיל בירושלים. "אני לא צריכה להגיע לחרפת רעב כדי לקבל מענק מגוחך וחסר ערך מהמדינה" גליה אביחיל דניאל ממסעדת אביחיל בירושלים. "אני לא צריכה להגיע לחרפת רעב כדי לקבל מענק מגוחך וחסר ערך מהמדינה"

"המספרה לידי נאלצה לסגור, אבל שרה נתניהו מזמינה ספר הביתה" 

רותם, פרדס חנה | 56

תחומי העסק: יצירה > ותק: 16 שנה > הנזק: "יש מעט מאוד לקוחות" > תוכנית לאחר הסגר: פתיחה מחדש

"את דלת הכניסה של החנות לאביזרי יצירה של רותם בפרדס חנה מכסה שלט גדול שמבשר לעוברים ושבים שהכניסה אסורה: "הכנסה מותרת רק רק לביבי ושרה נתניהו, הנשיא, גילה גמליאל, ראש השב"כ וטראמפ חולה הקורונה", כתבה עליו רותם (56), במעין מחאה פרטית על כך שהיא ושכמותה נאלצו לסגור את עסקיהם בעת הסגר בשעה שאישי ציבור מפרים את ההנחיות שוב ושוב. "הכנתי את השלט בלי קשה לפוליטיקה", היא אומרת, "אני בעד צדק, ואם יש מגיפה ואנשים בסיכון כל כך גבוה — זה גורם לי לחשוב שהכל כאן חאטרה. הספרית לידי נאלצה לסגור את העסק ואילו שרה נתניהו מביאה ספר הביתה. זה לא בסדר". עד שהממשלה תחילט על הקלת הסדר ופעילות החנות תוכל להתחדש, רותם מספקת את מוצריה במשלוחים: "בסגר הראשון היינו סגורים לגמרי וזה פגע מאד בהכנסה ובלקוחות, כי חנות יצירה היא דבר חיוני לאנשים שכלואים בבית ואין להם מה לעשות. גם עם המשלוחים אנחנו עדיין רחוקים מהמצב הרגיל ויש מעט מאוד לקוחות". 

החנות הסגורה לאביזרי יצירה בפרדס חנה החנות הסגורה לאביזרי יצירה בפרדס חנה החנות הסגורה לאביזרי יצירה בפרדס חנה

 

השתתפו בהכנת הידיעה: רעות ברנע, דותן לוי, שחר אילן, שלומית צור, עמרי מילמן, צבי זרחיה, אביאור אבו, עמיר קורץ ודיאנה בחור ניר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות