אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי ארבע שנים: לטרנר נמאס להיות השכפ"ץ של כץ צילום: דנה קופל, אבי מועלם

אחרי ארבע שנים: לטרנר נמאס להיות השכפ"ץ של כץ

מנכ"לית האוצר הפורשת עמדה לצידו של ישראל כץ כמה פעמים, כשזה היה שר התחבורה והיא שימשה מנכ"לית המשרד; ואולם החודשים האחרונים גרמו למשבר אמון ביניהם

12.10.2020, 08:11 | ליאור גוטמן

קרן טרנר־אייל לא רק סיימה אתמול את תפקידה כמנכ"לית משרד האוצר, אלא גם שמה סוף לשותפות דרך של תשע שנים בעבודה מול שר האוצר ישראל כץ - כמעט ארבע מתוכן כמנכ"לית צמודה. מקורות באוצר ידעו לספר אתמול שהכתובת היתה על הקיר - ובעצם, כל מי שעקב אחרי היחסים ביניהם ראה את הכתובת הזאת. אם השר שמינה אותך טורח לנזוף בך ולגמד אותך, כמה אמון עוד יכול להישאר?

קראו עוד בכלכליסט

זה שבר עמוק, במיוחד כשזה מגיע ממי ששימשה כשכפ"ץ של כץ שוב ושוב לאורך השנים, בעיקר בתקופתו כשר התחבורה. וזה נכון עוד יותר בכל הנוגע לכישלון החרוץ שלו בקידום התחבורה הציבורית במשך עשור בתפקיד. את מחיר הכישלון הזה מכיר כל ישראלי.

טרנר־אייל מונתה לתפקיד בקיץ 2016, אחרי שבע שנים ושישה מנכ"לים מאז נכנס כץ למשרד התחבורה. המבחן הראשון שלה הגיע אחרי שלושה חודשים: כץ התעקש שהרכבת תבצע עבודות תשתית בשבת - והחרדים השתוללו. נתניהו כבר הכין לו מכתב פיטורים, כאשר טרנר־אייל התייצבה בכל המשדרים והסבירה שוב ושוב שסוגיית העבודות בשבת בכלל לא בסמכותו ושהיא אישית מעורבת בנושא. במקביל, כץ נעלם תקשורתית לכמה ימים. זה הציל לו את המשרה.

הפעם השנייה הגיעה בתחילת 2017, כאשר דו"ח מקצועי של הכנסת טען שהקו הראשון של הרכבת העירונית בתל אביב ייפתח באיחור של כמעט שנה. בתקופה ההיא כבר החלו לבצבץ פקקי התנועה שהפכו לחלק מהנוף התחבורתי של תל אביב, אולם בדיון מקצועי בוועדת הכלכלה טרנר־אייל התייצבה לצד השר שלה והודיעה שהרכבת תיפתח בזמן וללא עיכובים תקציביים. כיום כבר ידוע לכולם שבמקרה הטוב היא תצא לדרך אולי בתחילת 2023 - ולא לפני שכץ שר האוצר אישר תקציב בהול של עוד חצי מיליארד שקל רק כדי שיסיימו את העבודות שם.

טרנר-אייל וכץ, צילום: דנה קופל, אבי מועלם טרנר-אייל וכץ | צילום: דנה קופל, אבי מועלם טרנר-אייל וכץ, צילום: דנה קופל, אבי מועלם

הפעם השלישית הגיעה בהשקה הכושלת של קו הרכבת מירושלים לנתב"ג. ברכבת לא הצליחו להשלים את העבודות בזמן, כץ חשש ששר אחר יגזור לו את הסרט אחרי 17 שנות תכנון ועבודות - ולכן כפה על הרכבת לפתוח את הקו במצב חצי אפוי. ועדיין, טרנר־אייל הדפה את כל הטענות. "אם כל פעם נחכה עוד כמה חודשים ואה אוקיי, הצ'ופצ'יק ההוא לא מוכן, אז שוב נחכה כמה חודשים? ככה לא עושים מהפכת תשתיות", הצהירה אז. השורה התחתונה היתה אחרת: במהלך ששת החודשים הראשונים נרשמו כ־150 תקלות והשבתות נסיעה.

מאז היו עוד הרבה מקרים, בעיקר סביב מחדליו המתמשכים של כץ בתחבורה הציבורית. כץ קיווה שגם באוצר התרחיש הקבוע יחזור על עצמו. הוא ינחה, הפקידות תבצע. אם יצליח - הוא בולדוזר. אם ייכשל - הפקידות תישא באשמה.

אבל אז הגיעו הקורונה ורצף של שלוש בחירות, ותקציב המדינה הפך לבדיחה. טרנר־אייל עוד ניסתה למנוע מהמצודה להתפורר, אבל זה היה חסר סיכוי. בכירים באוצר מספרים שמאז יולי שוררת בקפלן 1 אווירת תשעה באב. כל מי שיכול בורח וכולם מחפשים עבודה. זה התחיל עם ראש אגף תקציבים שאול מרידור, עבר לסגנו אריאל יוצר, המשיך עם החשב הכללי רוני חזקיהו וחזר לאחרונה עם פרישת סגנו נחמיה קינד, מי שהיה אחראי על פרויקטי התשתיות הגדולים במדינה. עומק המחדל שעליו חתומה הממשלה כבר קשה מדי אפילו בשביל המנכ"לית הנאמנה.

תגיות