כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום: תנאי הכרחי אך לא מספיק לקידום התחרות בתחום התשלומים בישראל

מוגש מטעם DUN'S 100

ב-14.10.20 ייכנס לתוקף חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019 ("חוק שירותי תשלום" או "החוק") לאחר דחייה של 9 חודשים. החוק מסדיר את היחסים החוזיים ואת ההגנות הצרכניות ללקוחות ומהווה אבן דרך נוספת בתכנית הכוללת לקידום התחרות בתחום התשלומים והנפקת אמצעי תשלום מתקדמים בישראל

חוק שירותי תשלום, אשר מבוסס על הדירקטיבה האירופאית (PSD2 - Payment Services), מרחיב את חוק כרטיסי חיוב (שיבוטל עם כניסתו לתוקף של החוק) לאמצעי תשלום חדשניים המנותקים מהרכיב הפיזי (כגון אפליקציות תשלום) ומותאם לכניסת שחקנים חדשים לתחום שירותי התשלום בנוסף לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי. החוק מקנה ללקוחות זכויות שונות, ובכללן, זכות להקפיא את השימוש באמצעי תשלום לתקופה של עד 14 ימים, וכן, זכות לסיים את חוזה שירותי התשלום בלוח זמנים מחייב. כמו כן, החוק קובע את אחריות נותני שירותי התשלום לביצוע הוראות תשלום במדוייק, ליצירת וודאות ללקוח בנוגע ללוחות הזמנים לביצוען, לפגמים בביצוע הוראות תשלום ולשימוש לרעה באמצעי התשלום. החוק עוד קובע כי אחריות הלקוחות מוגבלת בסכום, אלא אם התקיימו נסיבות שלא מזכות אותם בהגנה זו, למשל אם מסרו לאחר את ה"רכיב החיוני" באמצעי התשלום (רכיב או צירוף של רכיבים שניתן לתת באמצעותם הוראות תשלום) שלא בנסיבות המותרות בחוק.

היעדר רגולציה ייעודית לרישוי ופיקוח על נותני שירותי תשלום

בשנים האחרונות מוצעים מגוון אמצעי תשלום מתקדמים לביצוע תשלומים באמצעים דיגיטליים בנוחות ובמהירות. ככל שאמצעי התשלום הופכים דיגיטליים ומתקדמים יותר, כך גם עולים הסיכונים הכרוכים בשימוש בהם, ובכלל זאת הסיכון של נותן שירותי התשלום עצמו, סיכון לשימוש לרעה באמצעי התשלום וכן סיכוני אבטחה.

לפיכך, נדרשת אסדרה שתשמור על הצרכנים מכל הסיכונים הכרוכים בקבלת שירותי תשלום בשני רבדים: הרובד הראשון - רישוי ופיקוח על נותני שירותי התשלום עצמם, הגדרת תנאי סף לקבלת רישיון ודרישות לקיומם של מנגנונים להתמודדות עם הסיכונים השונים הכרוכים במתן שירותי תשלום (דרישה חיונית בעיקר כאשר מדובר בנותני שירותי תשלום המנפיקים אמצעי תשלום שבהם מופקדים כספי לקוחות (כגון ארנקים אלקטרוניים)), והרובד השני - הסדרת כללי ההתנהגות וחלוקת האחריות בין הלקוחות לבין נותני שירותי התשלום השונים בשרשרת ביצוע פעולת תשלום.

אסדרת הרובד השני הושלמה עם כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום, אולם אסדרת הרובד הראשון העוסק בהיבטי הרישוי והפיקוח על נותני שירותי התשלום, טרם הושלמה. באוגוסט 2018 הופצה להערות הציבור טיוטה לתיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו – 2016 ("חוק הפיקוח"), באופן שיוכנס בחוק הפיקוח פרק ייעודי המתייחס לרישוי ופיקוח על נותני שירותי תשלום, ולראשונה הונח בסיס משפטי למתן שירותי תשלום על ידי גופים פיננסיים בינלאומיים, בין היתר, בהסתמך על רישיון מקביל בחו"ל, אולם חקיקה זו טרם הושלמה ואין צפי ברור להמשך קידומה.

כל עוד לא תושלם חקיקת הרובד הראשון, גופים פיננסיים בינלאומיים לא יוכלו לתת שירותי תשלום בישראל בהסתמך על רישיון מקביל בחו"ל, ולכן יהססו להיכנס לתחום שירותי התשלום בישראל שחקנים חדשים שיוכלו להציע תחרות אלטרנטיבית לבנקים ואמצעי תשלום מתקדמים חדשניים ובטוחים המוצעים ברחבי העולם, וישראל תיוותר בפער למול העולם.

אסתי הדר | צילום: יח"צ

הפער נובע גם מחסמים נוספים

הפער נובע גם מקיומם של חסמים נוספים: אחד החסמים העיקריים הוא היעדר גישה ישירה של גופים חוץ בנקאיים למערכות סליקת התשלומים, שתאפשר לנותני שירותי התשלום לדלג על חברות כרטיסי האשראי, צורך שמתחזק לאור זאת שבימים אלה מפותחת מערכת לתשלומים מיידיים שתאפשר ללקוחות לשלם בבתי עסק ללא מזומן או כרטיס אשראי. חסם נוסף הוא יישום חלקי בארץ של תקן EMV, הנפוץ ברחבי העולם, מקנה רמת אבטחה גבוהה יותר בביצוע עסקאות, ומהווה תנאי הכרחי לשימוש בארנקים דיגיטליים ובטכנולוגיות תשלום מתקדמות הקיימות בחו"ל. בהתאם למתווה שפרסם בנק ישראל רק ביולי 2022 יושלם היישום המלא של תקן EMV בכלל המשק.

קידום תחום התשלומים בישראל הוא תהליך המורכב מאבני דרך רבות במספר מישורים, ורק לאחר השלמת כל המהלכים יפתח תחום התשלומים בישראל לתחרות אמיתית וניתן יהיה לגשר על הפער בו נמצאת כיום ישראל למול העולם. עד אז הצרכן הישראלי יוכל ליהנות מההגנה של חוק שירותי תשלום בשימוש באמצעי התשלום הקיימים, שעיקרם בבעלות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.

עו"ד אסתי הדר היא שותפה במחלקת הבנקאות והמימון במשרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן