מתחילת הסגר: דו"ח אחד בלבד בכל מחוז ירושלים על תפילה שלא על פי התקנות

מאז תחילת הסגר בערב ראש השנה ועד אתמול (א') נתנה המשטרה 83,484 דו"חות על הפרת הגבלות הקורונה. כך עולה מנתוני מסמך מפורט על האכיפה שהגישה המשטרה לכנסת ושהוצג היום בדיון מיוחד המשותף לוועדת הפנים והוועדה לביקורת המדינה.

 לצפייה בדו"ח האכיפה לחצו כאן

על פי המסמך, בין ה-18 בספטמבר ועד אתמול (11 באוקטובר) ניתנו 53.5 אלף דו"חות על יציאה למרחב הציבורי בניגוד לתקנות – ההפרה השכיחה ביותר. 24.2 אלף דו"חות ניתנו על אי עטיית מסיכה, 1,489 דו"חות על שהייה במקום אסור. 1,274 דו"חות ניתנו על הפרת חובת בידוד, ו- 1,238 דו"חות ניתנו לעסקים שפעלו בניגוד להנחיות.

עוד עולה מן הנתונים כי 899 דו"חות ניתנו על סירוב לפיזור התקהלות זאת לעומת 171 דו"חות על תפילה שלא על פי התקנות. 617 דו"חות ניתנו על הימצאות בסוכה של אדם אחר. 34 דו"חות ניתנו במהלך אכיפה בתחבורה הציבורית ו-21 דו"חות על הפעלת מוסדות חינוך בניגוד להנחיות.

לגבי חלוקת הדו"חות לפי מחוזות המשטרה עולה, כי מריבת הדו"חות ניתנו במחוז צפון (14.9 אלף) ולאחר מכן על פי סדר מחוז ירושלים (13.4 אלף), מחוז מרכז (13.1 אלף), מחוז חוף (11.5 אלף), מחוז תל אביב (10.5 אלף), מחוז דרום (9.5 אלף) ומחוז יהודה ושומרון (2.3 אלף). בנוסף גוייסו למאמץ האכיפה מג"ב (5 אלף דו"חות) ואגף התנועה (2.9 אלף).

לפי המסמך, מחוז תל אביב מוביל במספר הקנסות בשל הפעלת עסק בניגוד לתקנות (317 דו"חות) וגם בשל סירוב לפיזור התקהלות (401 דו"חות), בעוד מחוז ירושלים במספר הקנסות על אי עטיית מסיכה (4,660 דו"חות), בעוד מחוז צפון מוביל במספר הדו"חות על יציאה אסורה למרחב הציבורי (10.6 אלף דו"חות).

מספר הקנסות בשל תפילה שלא על פי התקנות במחוז תל אביב עמדו על 91 לעומת דו"ח בודד אחד במחוז ירושלים, מה שמעלה שאלות לגבי אכיפת משטרת מחוז ירושלים את התפילות ההמוניות של חרדים במהלך החגים. זאת, בין השאר לאור הדיווחים מהימים האחרונים על "דילים" בין המשטרה לקהילות חרדיות קיצוניות, כפי שגם נחשף בהקלטות ששודרו בתקשורת – וזאת לקול הכחשות המשטרה. גם בנוגע להימצאות בסוכה של אחר ניתן לראות כי 165 דו"חות ניתנו במחוז תל אביב לעומת 40 במחוז ירושלים.

"בעיצומו של משבר אמון קריטי בין האזרחים לרשויות"

"אנחנו בעיצומו של משבר אמון קריטי בין האזרחים לבין רשויות המדינה, והמשבר הזה מייצר סיטואציות בלתי אפשריות לכל הצדדים", אמרה יו"ר ועדת הפנים ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) במהלך הדיון היום שעסק בעיקר בנהלי עבודת המשטרה בהפגנות.

לדברי חיימוביץ', "מצד אחד המשטרה מנסה להכיל את ההפגנות, ומהצד השני משתמשת בפרקטיקות שרק מלהיטות ומלבות את האש בשטח - החל מכליאת המפגינים בשטח צר ולמשך שעות רבו ועד מעצר של פעילים מרכזיים במחאה עוד לפני שההפגנה החלה. למרות המצב הבלתי אפשרי שהדרג הפוליטי דחק אליו את המשטרה, ולמרות הלחץ הגדול שמופעל, אני מאמינה שבכירי המשטרה מחויבים בראש ובראשונה לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, ויודעת מניסיון שהמשטרה יודעת להפיק לקחים, להזיז הצידה את הלחצים שהיא נמצאת בתוכם ולקחת את תפקיד המבוגר האחראי".

בנוסף תקפה חיימוביץ את היעדרות נציגים בכירים מהמשטרה בדיון: "אני שואלת את עצמי האם קצינים בכירים החליטו על דעת עצמם לבזות את ועדת הפנים של הכנסת, ולא להגיע לדיון, או שיש גם כאן יד פוליטית מכוונת".

גם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ עופר שלח (יש עתיד) הוסיף בנושא זה כי "ברור לי לחלוטין שזה נובע מעוצמת הלחץ הפוליטי שמרגישה היום צמרת המשטרה - אי אפשר לנתק את זה מהסיטואציה שאין מפכ״ל קבוע למשטרה כבר שנתיים, ואני מניח שהדרג הבכיר חושש שזה יעלה לו בסיכויים להתקדם. זו השיטה של נתניהו - להחזיק אנשים במצב של ממלאי מקום כשמשרתם תלויה על בלימה. הדבר הזה גורם נזק למשטרה עצמה".

במהלך הדיון העלתה חיימוביץ כמה אזרחים שיעידו על החוויות ממעצרם בעת השתתפותם בהפגנות, בין השאר של אדם שהמשטרה הגיעה לביתו ולקחה אותו לחקירה באחת בלילה. בוועדה התעורר ויכוח וח"כ שלמה קרעי מהליכוד אמר: "למה את מביאה עדויות של שלושה שמאלנים ולא של חרדי אחד? זה חד פעמי שעוצרים אדם? זה דבר שבשגרה. אם יש טענות שילכו לבית משפט". חיימוביץ אמרה מנגד: "לא מטריד אתך שלוקחים עד להעיד באחת בלילה?". קרעי ענה: "כל אחד שנעצר יש לו תלונות". דווקא ח"כ קטי שטרית מהליכוד אמרה: "אני מגנה כל אלימות כלפי מפגינים או חרדים, וגם אלימות מילולית כלפי שוטרים. אף אחד לא צריך לחזור הביתה כשהוא מושפל, מוכה, חבול או חולה".

ח"כ משה ארבל (ש"ס) התייחס לאכיפה מול החרדים. הוא טען בדיון כי "המשטרה הגיעה להסכמה שבשתיקה עם קהילות מסויימות. אני נותן כאן עדות אישית. קיבלתי מידע מהימן שמתקיימת שמחת בית השואבה בקרבה 100 מטר מהמקום אליו הגעתי. פניתי אל המפקד ואמרתי לו 'זה קרוב ממש. בוא נציל חיים, תוציא אותם ותסגור את המקום'. התברר שיש הסכמה שבשתיקה של המשטרה עם מקצת קהילות שהשתתפו, מאות כינוסים. זו משטרה שמשקרת. קנס אחד ניתן על תפילה שלא על פי התקנות בירושלים. מה זה אם לא דיל? אני מתחנן למשטרה תאכפו את החוק גם על האוכלוסייה החרדית".

"כולאים את המפגינים ויש חלוקת דו"חות כאקט של ענישה"

לקראת תום הדיון עלה לדבר תת ניצב אילן פרץ, סגן ראש אגף מבצעים במשטרה ונסיה להשיב לביקורת: "ביקורת מייצרת תהליכים שמביאים לחדד ולשייף פעילות ומדיניות.

המטרה היא הצלת חיים. תפקיד המשטרה בחברה דמוקרטית שמירה ואכיפת חוק. בעת הזו, כשתקנות פוגעות בזכויות, שמירת האיזון מעמידה אותנו באתגר משמעותי. התקנות משתנות ומאתגרות וחשוב שיתוף הפעולה של הציבור על מנת שנצליח בהורדת התחלואה. כשאין שיתוף פעולה אנו נדרשים לאכיפה. אנחנו חושבים על היום שלמחרת. אני לא רוצה לקום אז למצב שאמון הציבור במשטרה נפגע בצורה שלא נוכל לשקם".

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ' ביקשה שיתייחס לפציעות מפגינים בעימותים עם המשטרה. תת ניצב פרץ ענה: "המפגינים שנפגעו היו אלה שביקשו לפרוץ את קו השוטרים". חיימוביץ' ענתה: "כשאתם חוסמים והתהלוכה מגיעה, נוצר לחץ. בנס לא קרה אסון. למה לעצור אותם דווקא שם... בשלב שכולאים את המפגינים בסוף יש חלוקת דו"חות כאקט של ענישה. למה בשלב שכולם רוצים ללכת הביתה אתם כולאים אותם ומשחררים רק את מי שקיבל דו"ח? זה המקום להתנגשות ופציעות".

תת ניצב פרץ ענה: "המשטרה מחויבת לעצור הפרות סדר. תהלוכה שנעצרה בנקודה ספציפית, מתועלת ומאפשרים לצאת לאחר שבודקים מקום מגורים. המפקד כרז למפגינים לא להגיע והם בחרו להמשיך לכיוון כוח השוטרים. המשטרה עמדה במקום משש בערב, והמפגינים הגיעו אל השוטרים, לא ההיפך. להגיד שנוכחות המשטרה 'מדליקה' את הקהל? הקהל מפר סדר, גם מבחינת המרחק".