אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתבצרים במזומן: היקף הכסף בעו"ש זינק ב־20% בחצי שנה צילום: אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

מתבצרים במזומן: היקף הכסף בעו"ש זינק ב־20% בחצי שנה

היקף כספי הציבור בעו"ש זינק בסוף יוני לשיא של 415 מיליארד שקל. כמו במשברים קודמים, במצב של אי־ודאות גדולה ועתיד תעסוקתי לא ברור, הציבור מעדיף את הכסף נזיל ובטוח. בינתיים, המוסדיים השקיעו 32 מיליארד שקל בחו"ל ברבעון

13.10.2020, 06:52 | עירית אבישר

המשבר הכלכלי גורם לציבור הישראלי להתבצר בחשבונות העו"ש ובפיקדונות. מנתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור שמפרסם בנק ישראל עולה כי היקף הכספים השוכבים בחשבונות העו"ש ולא צוברים תשואה חצה בחודשים האחרונים את הרף של 400 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

היקף הכספים בעו"ש הגיע לשיא של כל הזמנים ועמד נכון לסוף חודש יוני על 415 מיליארד שקל. מדובר בגידול של 67 מיליארד שקל מתחילת השנה ובזינוק של 19.4% לעומת הנתונים של סוף שנת 2019.

בור הגירעון הופך לתהום בור הגירעון הופך לתהום בור הגירעון הופך לתהום

העלייה המרכזית נרשמה בחודש מרץ שבו פרץ משבר הקורונה במלוא עוצמתו. המשק נכנס לראשונה לסגר, ואווירת ההיסטריה גרמה למפולת בשוקי ההון. בישראל בלטה יציאת כספים מתעשיית קרנות הנאמנות בהיקף של 40 מיליארד שקל, שעברו לפיקדונות ולעו"ש. בסך הכל, בחודש מרץ זינק היקף הכספים בעו"ש ובפיקדונות ב־86 מיליארד שקל להיקף של 1.37 טריליון

שקל.

לא חוזרים לבורסה

 

הבורסות התאוששו מאז, ובחלק מהמקומות כמו בתחום מניות הטכנולוגיה בארה"ב אף שברו שיאים. ועדיין הציבור בישראל מעדיף את הכסף שלו קרוב, נזיל ובעיקר ללא סיכון. מגמת העלייה בעו"ש ובפיקדונות נמשכה בחודשים האחרונים שהיו יציבים בשווקים, ונכון לסוף יוני עמד היקף הכספים בעו"ש ובפיקדונות על 1.41 טריליון שקל.

"רק חלק קטן מהכסף שיצא בתחילת המשבר חזר לשוק. הרוב נשאר בפיקדונות ובעו"ש. אולי בהמשך נראה חלק מהכסף מנותב לשוק הנדל"ן", מעריך דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון. "המגמה הזו היא ביטוי של התקופה הנוכחית המתאפיינת בחוסר ודאות קיצוני, ואמון צרכני נמוך. אנשים ממשיכים להרגיש את המשבר, וזה מביא להשפעה פסיכולוגית. אנשים נמצאים בתחושה שלא יודעים מה יהיה מחר ואם תהיה להם עבודה, ולכן רוצים שהכסף יהיה זמין ומעדיפים לשמור את הכסף בעו"ש ובפיקדונות. להערכתי, ככל שנתקדם לתוך שנת 2021 ונראה ניצנים של התפתחות בחיסונים, אז לאט לאט ובטפטופים נראה את הכסף חוזר לשווקים".

מעדיפים כסף נזיל

בחודש שעבר נפגשו מנכ"לי הבנקים עם שר האוצר ישראל כץ, וחלקם ציינו בפגישה שהתנהגות הציבור מאפיינת תקופה של מיתון: ירידה בצריכה ובביקוש לאשראי מחד, ועלייה בחסכונות ובכספים בעו"ש מאידך.

ואכן, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי גם במשברים כלכליים קודמים נרשמה עלייה חדה בהיקף הכספים בחשבונות העו"ש. הגידול בהיקף הכספים בעו"ש תלוי גם בגורמים נוספים כמו האינפלציה, הריבית והצמיחה, ולכן ההשוואה לתקופות קודמות מעט מעוותת. אולם מה שבולט הוא שבשנת משבר, שיעור צמיחת הכספים בעו"ש מזנק לעומת השנים שקדמו לו.

כך, במחצית הראשונה של 2020 זינק היקף הכספים בעו"ש ב־20%, לעומת קצב גידול ממוצע של 4% בחצי שנה טרום המשבר. במשבר 2008, שהתבטא בפועל בשנת 2009, היקף הכספים בעו"ש זינק ב־52% לעומת שיעור צמיחה ממוצע של 17% בשנים שקדמו לכך. במיתון הכלכלי של תחילת המילניום זינקו כספי העו"ש ב־16% בשנת 2001 לעומת קצב צמיחה של 4% בשנים שקדמו לכך.

אולם יש עוד פרט חשוב שמבדיל בין המשבר הנוכחי למשברים קודמים. הזינוק החד בעו"ש מגיע כאשר אנו נמצאים כבר אחרי בתקופה ארוכה של גידול חד בכספים באפיק זה.

בשנת 2010 היקף הכספים בעו"ש הסתכם ב־70 מיליארד שקל והיווה 3% מנכסי הציבור. היום הסכום גבוה כמעט פי שישה ומהווה כבר 10% מנכסי הציבור. זה כמובן קצב הגבוה משמעותית מהאינפלציה והצמיחה של המשק.

המגמה הזו נובעת מהריבית הנמוכה ששוררת זה יותר מעשור. כתוצאה מכך, הריבית בפיקדונות ובתוכניות החיסכון למיניהן היא אפסית, ותשואה סבירה יותר ניתן להשיג רק אם מגדילים את רמת הסיכון. לכן, רבים מעדיפים פשוט להשאיר חלק מהכסף העודף בחשבונות העו"ש. כאמור, כסף זה לא צובר תשואה, שכן ברוב המקרים הבנקים לא מעניקים ללקוח על כספים אלו ריבית. בטווח הארוך (לא בתקופת משבר שבה הצריכה יורדת) הבעיה היא גם שכאשר הכספים זמינים בחשבון – הפיתוי להשתמש בהם גבוה והמוטיבציה לחסוך יורדת, שכן ממילא התשואה על אותם כספים אפסית.

דודי רזניק. "הציבור ממשיך להרגיש את המשבר", צילום: כפיר סיון דודי רזניק. "הציבור ממשיך להרגיש את המשבר" | צילום: כפיר סיון דודי רזניק. "הציבור ממשיך להרגיש את המשבר", צילום: כפיר סיון

לכך יש להוסיף את המשבר הכלכלי ואת אי־הוודאות, שמגבירים את התחושה של רצון להשאיר את הכסף קרוב נזיל וללא סיכון, וכך הגענו לכך ש־10% מנכסי הציבור שוכבים בחשבונות העו"ש ולא צוברים תשואה, ואם נוסיף לכך גם את הכספים בפיקדונות, הרי שמעל ל־30% מניבים כיום תשואה אפסית. את השלכות התופעה הזו נראה רק בעתיד.

רזניק מעריך כי מגמת הריבית האפסית לא תשתנה בזמן הקרוב: "אף בנק מרכזי לא מדמיין כרגע ריסון מוניטרי. היום כבר ברור שבשנתיים הקרובות הריביות לא יעלו. יש סיכוי גבוה שהריבית תישאר באותה רמה גם בעוד חמש שנים".

32 מיליארד שקל ברחו לחו"ל

עם זאת, לא כולם מתבצרים במשבר הזה. מנתוני בנק ישראל עולה כי נמשכת ביתר שאת מגמת יציאת הכספים של המוסדיים לחו"ל. מהנתונים עולה כי היקף נכסי הציבור בחו"ל זינק ברבעון השני ב־99 מיליארד שקל והגיע ל־591 מיליארד שקל. עיקר העלייה אמנם נבעה מהתשואות הגבוהות שהיו בחו"ל ברבעון זה, שבו השווקים רשמו תיקון אגרסיבי למפולת, אולם זו אינה הסיבה היחידה.

מנתוני בנק ישראל עולה כי היקף ההשקעות נטו במניות חו"ל צמח ב־17 מיליארד שקל, והיקף ההשקעות נטו באג"ח בחו"ל גדל ב־15 מיליארד שקל (כלומר סך כל יציאת הכספים נטו ברבעון הוא 32 מיליארד שקל). זאת, בעוד היקף כניסת הכספים נטו לשוק המניות הישראלי גדל רק במיליארד שקל ברבעון השני. לפי הערכות, עיקר הכספים שיצאו לחו"ל הם של המשקיעים המוסדיים, המנהלים את החסכונות הפנסיוניים של הציבור.

"הנתונים הללו הם חלק ממגמה, שהחלה עוד לפני המשבר. למוסדיים נכנס כסף רב בכל חודש, בעיקר בחסכונות הפנסיוניים של הציבור, והם מחפשים לגוון את השקעותיהם", אומר רזניק.

כמו כן, לדבריו, השוק הישראלי מתאפיין בנזילות נמוכה יחסית, בוודאי לעומת העולם, מה שקריטי בעיקר למוסדיים הגדולים, שכבר מנהלים כיום סכומי כסף גדולים. "כמו כן, הנתונים הגבוהים של הרבעון השני נובעים מכך שבתחילת הרבעון שיעור ההשקעות של המוסדיים במניות בחו"ל ירד בגלל המפולת, אז הם הגדילו השקעות בכדי לעלות בחזרה לשיעור האחזקה הרצוי", מעריך רזניק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות