אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 קרן המטבע: המיתון בישראל ב-2020 יהיה חמור מבשאר המדינות המפותחות צילום: עמית שאבי

קרן המטבע: המיתון בישראל ב-2020 יהיה חמור מבשאר המדינות המפותחות

על פי הקרן, ההתכווצות בתוצר בישראל צפויה לעמוד על 5.9%, זאת לעומת ממוצע של 5.8% בכלכלות המפותחות. כמו כן, כלכלניה עדכנו כלפי מטה במקצת את הצמיחה ב-2021 לרמה של 4.9%, במקום תחזית של 5% באפריל

13.10.2020, 15:30 | אדריאן פילוט

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה את תחזית הכלכלית העולמית החצי שנתית (אוקטובר 2020) והיא מבקשת לפזר קצת אופטימיות לעומת הפרסום באפריל 2020. גם ביחס לישראל התחזית גרועה פחות, אך עדיין - המיתון אצלנו יהיה חמור בהשוואה לזה שבשאר המדינות המפותחות.

דווקא בעיצומו של הגל השני של הקורונה, כלכלני הקרן "ריככו" את תחזיות המיתון שפרסמו לפני חצי שנה, וכעת התכווצות הכלכלה העולמית בשנת 2020 צפויה לעמוד על 4.4% (ירידה של ממש בתוצר העולמי) במקום 5.2% שהעריכו בתחילת השנה כאשר המגיפה התפרצה.

קראו עוד בכלכליסט

מימין: שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: עמית שאבי מימין: שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: עמית שאבי מימין: שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: עמית שאבי

גם התחזית לגבי ישראל עודכנה כלפי מעלה ובמקום התכווצות של 6.3%, ההתכווצות בתוצר צפויה לעמוד על 5.9%. עם זאת, מדובר בעדכון "שלילי" שכן בתחזית הקודמת, שיעור הקיטון בתמ"ג הישראלי היה צפוי להיות נמוך מהממוצע בכלכלות המפותחות ובתחזית הזו, המיתון בישראל צפוי להיות גבוה יותר: התכווצות התוצר של הכלכלות המפותחות צפויה לעמוד על 5.8%. בתחזית מיוחדת שפורסמה ביוני 2020 - שלא במועד הקבוע - הצפי היה לירידה של יותר מ-8% בכלכלות המפותחות וכאמור, של 6.3% בישראל. אגב, המיתון בישראל צפוי להיות חמור מזה שצפוי גם במשקים המתפתחים למעט סין (שצפויה לצמוח בשיעור חיובי) –שם הירידה בתוצר נאמדת בכ-5.7% זו הפחתה השלישית ברצף.

אלא שהאופטימיות הזהירה נגמרת כאן. לפי התחזית המעודכנת, פרט לסין, התוצר הן בכלכלות המתקדמות והן במשקים המתפתחים צפוי להישאר מתחת לרמות 2019 גם בשנה הבאה. כפי שעולה מכמה ניתוחים ואומדנים של גופים פרטיים, בשנת 2020, ההתאוששות תהיה חלקית בלבד, אך בעיקר לא שווה בין מדינות ובין סקטורים: לפי הקרן מדינות הנשענות יותר על שירותים "עתירי מגע" (תיירות, הסעדה, אירוח, פנאי) ויצואני נפט מתמודדות עם התאוששות חלשה יותר בהשוואה לכלכלות מוטות תעשייה.

כמו כן, בקרן מסבירים כי המשבר הזה עלול להשאיר "צלקות" גם לטווח הבינוני מכיוון שלשוקי העבודה שנגפעו ייקח זמן להחלים, ההשקעות נבלמו על רקע חוסר ודאות והפסקת הלימודים תפגע בהון האנושי. "לאחר הריבאונד הצפוי ב-2021, קצב הצמיחה העולמית צפוי להאט בהדרגה לכ-3.5% בלבד בטווח הבינוני", מעריכים כלכלני הקרן.

לגבי ישראל, כלכלני הקרן עדכנו כלפי מטה במקצת את הצמיחה ב-2021 לרמה של 4.9% (במקום 5% באפריל) כאשר הם צופים השנה לדפלציה יותר מתונה מבעבר (חצי אחוז במקום ירידה של כ-2% באפריל). כמו כן, תחזית האבטלה של ישראל הורדה דרמטית מ-12% ל-6% אך אין כאן הרבה מקום לשמחה: הקרן איננה לוקחת בחשבון את העובדים שהוצאו מחל"ת כחלק מהמובטלים, זאת בהתאם להגדרה הרשמית של הלמ"ס. כמו כן, מדובר על שיעור אבטלה "ממוצע" ולא של "סוף שנה".

נזכיר כי עד הרבעון הראשון של שנת 2020, שיעור האבטלה בישראל עמד על כ-3.6% בלבד. החלק החיובי הנוגע לישראל היא האופטימיות שממשיכה להפגין הקרן לגבי "הסקטור החיצוני" של ישראל - קרי, כניסת הדולרים והמט"ח אל תוך ישראל בגין יצוא סחורות שירותים, הון והשקעות זרות (המשקפים גם אקזיטים): לפי התחזית, הן השנה והן בשנת 2021, החשבון השוטף במאזן התשלומים צפוי לרשום עודף של כ-3.5% תמ"ג, בדומה לרמות שלפני המגיפה.

תגיות