אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בחסות הקורונה, החופש המקוון בעולם צונח איור: רועי רחמים

דו"ח טכנולוגי

בחסות הקורונה, החופש המקוון בעולם צונח

המאבק בנגיף הקורונה גרם במדינות רבות ברחבי העולם, כולל בישראל, לכרסום זכויות האזרחים לפרטיות מקוונת ולגישה חופשית למידע אמין ומדויק. אלו מכורסמת באטיות או מתדרדרות במהירות על ידי גורמי השלטון תוך הגברת המעקב המקוון. מישהו שכח כנראה שבדמוקרטיה רשת פתוחה וחופשית היא נכס חסר תחליף

15.10.2020, 11:06 | עומר כביר
כשיש מצב חירום יוצא דופן, אירוע של פעם בחיים, משהו שמחייב תגובה מערכתית רחבה, חזקה ונחרצת, נוצרת נטייה לפתח בקרב המעורבים – ממקבלי ההחלטות ומטה - ראיית מנהרה בכל הנוגע לדרכי התגובה. כזו ששמה את שיקולי ההתמודדות עם המשבר מעל לכל שיקול אחר, גם במחיר פגיעה ארוכת טווח בבריאות, בחיים ובזכויות של אזרחים שהתגובה למשבר אמורה להצילם.  

מגפת הקורונה, וליתר דיוק התגובה למגפה, היא דוגמה קלאסית לראיית מנהרה שכזו. אין ספק שמדובר במגפה חמורה וקטלנית, כזו שאיש מאתנו לא ראה בימי חיינו, שעם קרוב ל-40 מיליון נשאים מזוהים ויותר ממיליון מתים מצריכה תגובה נחרצת על מנת למנוע התפשטות ולצמצם את התחלואה ואת התמותה. הבעיה היא שפעמים רבות, הדיונים בדרגי קבלת ההחלטות על התגובה הנדרשת למניעת התפשטות הנגיף עוסקים באופן כמעט בלעדי בסיכוני המגפה, והדרגים השונים סובלים מראיית מנהרה שגורמת להם להתעלם מסיכונים אחרים שנגרמים בעקבות צעדים קיצוניים כמו הטלת סגר.

הדבר בולט במיוחד בדיונים סביב הסגר השני והיציאה ממנו, כפי שהם משוקפים בתקשורת. פרט לסוגיה הכלכלית והצורך לפתוח את המשק, נדמה שלא ניתן מקום לשיקולים אחרים, בהם בריאותיים, פרט לקורונה. לסגר הממושך ולסגירת מערכת החינוך יש השפעות מיידיות וארוכות טווח על הבריאות הפיסית והנפשית של קבוצות אוכלוסייה שונות: זקנים מוצאים עצמם מנותקים מהמסגרת החברתית התומכת שלהם וסובלים מהתדרדרות קוגנטיבית, ילדים ונוער בסיכון חשופים לגידול בהיקף הפגיעות הפיסיות והמיניות, המעבר לשיעורים מקוונים עלול להגביר את הנשירה של תלמידים מוחלשים ממערכת החינוך, ולא מעט בדיקות ופעולות רפואיות אלקטיביות נדחות (לפי דיווחים, היקף בדיקות הממוגרפיה צנח בסגר ב-35%).

לכל הדברים האלו, ולרבים אחרים, יהיו השלכות ארוכות טווח על הבריאות, המצב הנפשי, המעמד החברתי, המצב הכלכלי של המשק ועוד, ונדמה שהם כלל לא נלקחים בחשבון בדיונים על התגובה הנחוצה לקורונה. משאירים את ההתמודדות אתם למישהו אחר, רק שהמישהו הזה הוא אנחנו והילדים שלנו.

ואם בפני הקורונה מתכופפים שיקולים של חיים ומוות, אי אפשר להתפלא שנושא שנראה כקריטי הרבה פחות – החופש המקוון של תושבי מדינות שונות בעולם – סובל ממתקפה רב-כיוונית, שבמדינות מסוימות מתבטאת בריסוק מוחלט. לפי דו"ח של Freedom House, בחסות הקורונה נרשמה התמוטטות דרמטית בחופש המקוון בעולם, ו-2020 הפכה לשנה העשירית ברציפות שבמהלכה סבלו גולשים מירידה בזכויות המקוונות שלהם. "מדינות ושחקנים שאינם מדינות מנצלים את ההזדמנויות שיצרה המגפה כדי לעצב מחדש נרטיבים מקוונים, לצזנר התבטאויות קריטיות, ולבנות מערכות טכנולוגיות של שליטה חברתית", נכתב בדו"ח, שמתייחס לתקופה שבין יוני 2019 למאי 2020. מאז, סביר להניח, המצב רק החריף.

בית ספר סגור, צילום: רויטרס בית ספר סגור | צילום: רויטרס בית ספר סגור, צילום: רויטרס

הדו"ח מזהה שלוש מגמות מטרידות. ראשית, מנהיגים פוליטיים שמשתמשים במגפה כתירוץ להגבלת הגישה למידע. "לעתים תכופות רשויות חוסמות אתרי חדשות עצמאיים ועוצרות פרטים באשמות מופרכות של הפצת חדשות כזב", נכתב. "במקומות רבים, גורמים רשמיים ותומכיהם הקנאים הפיצו מידע שגוי ומטעה במטרה להטביע תוכן מדויק, להסיח את דעת הקהל מתגובה לא יעילה ולהפוך קבוצות אתניות ודתיות לשעירות לעזאזל. מדינות מסוימות נתקו את הרשת לקבוצות מוחלשות, והרחיבו והעמיקו את הפער הדיגיטלי".

המגמה השנייה היא הרחבת כוחות המעקב של המדינה ושימוש בטכנולוגיות חדשות ופולשניות נגד אזרחים, בצידוק של מלחמה בקורונה: "משבר בריאות הציבור יצר פתח לדיגיטיזציה, איסוף וניתוח של המידע האינטימי ביותר של אנשים ללא הגנות נאותות מפני ניצול לרעה. ממשלות ויישויות פרטיות הגבירו את השימוש בבינה מלאכותית, מעקב ביומטרי וכלי ביג דאטה כדי לקבל החלטות שמשפיעות על הזכויות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות של פרטים. התהליך הוא לרוב נעדר שקיפות, ביקורת עצמאית או אפשרויות ערעור. מהלכים אלו מאפשרים חזון דיסאוטופי שבו חברות פרטיות, סוכניות אבטחה ופושעי סייבר נהנים מגישה קלה לא רק למידע רגיש על המקומות שבהם ביקרנו והפריטים שרכשנו, אלא גם על ההיסטוריה הרפואית שלנו, דפוסי הפנים והקול שלנו, ואפילו הקוד הגנטי שלנו".

מעקב אחר אזרחים, צילום: שאטרסטוק מעקב אחר אזרחים | צילום: שאטרסטוק מעקב אחר אזרחים, צילום: שאטרסטוק

ושלישית, מתריעה הדו"ח מפני התפרקות אטית של האינטרנט העולמי למצב שבו כל מדינה קובעת רגולציה משלה באופן שמגביל את זרימת המידע בין גבולות בינלאומיים. תחת מגמה זו מכנסים מחברי הדו"ח מהלכים כמו הגברת הצנזורה על תכנים מקוונים או חסימת אתרים שלמים במדינות שונות, החוק הרוסי שמאפשר לממשל פוטין לנתק את המדינה מהרשת העולמית במצבי חירום, וניתוק האינטרנט שבוצע בפועל בזמן המחאות ההמוניות באיראן בסוף 2019.

ישראל היא לא בין המדינות שנסקרו בדו"ח, אך קוראים מעודכנים בוודאי הבחינו כבר שלא מעט מהמגמות שמתוארות בו התרחשו גם כאן. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנו ומלקקי הפנכה במפלגתו לא מהססים לנצל את הבמה המקוונת המשמעותית שניתנה להם כדי להפיץ פייק ניוז או סתם לייצר שערוריות זוטא סביב נושאים חסרי חשיבות, כדי להסיח את הדעת מהכישלון של הממשלה להתמודד בהצלחה וביעילות עם המגפה באמצעות יצירת תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח והקמה מהירה של מערך לקטיעת שרשרת ההדבקות, כישלון שהוביל ישירות לסגר שני; או כדי להסתיר את העובדה שראש הממשלה מקבל החלטות לא בהתאם לאינטרס של טובת הציבור אלא אך ורק מזווית הראייה הצרה והעניינית שלו, שמתמקדת בהפגנות הענק הנרחבות נגדו ובמאמציו להחלץ מאימת התיקים הפליליים וסכנת המאסר שמרחפות מעל ראשו.

ובכל הנוגע למגמה השנייה שמזוהה בדו"ח – שימוש בטכנולוגיות מעקב פולשניות – ישראל זוכה למעמד המפוקפק של הדמוקרטיה המערבית היחידה שהפעילה את שירותי הביטחון החשאיים שלה על מנת לעקוב אחרי אזרחיה במסגרת המאבק בקורונה. חרף העובדה שדיווחים ונתונים שונים שהציג משרד הבריאות מעלים שהתועלת בשימוש בכלי המעקב של השב"כ היא זניחה, בשעה שהפגיעה שלו בדמות הכנסת מאות אלפי אזרחים לבידוד מיותר משמעותית, ולמרות התנגדות השב"כ עצמו לשימוש בכלי שלו לצרכים אלו, המעקב נמשך ומוארך בממשלה פעם אחר פעם.

ולא רק זאת, אלא שלפי דיווחים הוא אף הורחב לבני משפחה של נשאים, לאור חשש כאלו שמשקרים בחקירה אפידימיולוגית לגבי מגעים שהיו להם עם אנשים אחרים. כן, ממש כך: אם יש לך קרוב משפחה שאובחן כנשא קורונה, אתם השב"כ עלול לעקוב ולנתח את כל התנועות שלכם בתקופה של עד שבועיים גם אם לא נפגשתם עם אותו קרוב משפחה מאז שנדבק בנגיף, רק כי מישהו חושד שקרוב המשפחה שלכם אולי שיקר בחקירה.

צנזורה ברשת, צילום: שאטרסטוק צנזורה ברשת | צילום: שאטרסטוק צנזורה ברשת, צילום: שאטרסטוק

בחסות הקורונה, בעולם בכלל ובישראל בפרט, הזכות של אזרחים לפרטיות מקוונת ולגישה חופשית למידע אמין ומדויק מכורסמת באטיות או מתדרדרת במהירות באמצעות מהלכים כמו יצירת רעש של מידע שקרי ומסיח דעת על ידי גורמי השלטון והגברת המעקב המקוון ואמצעי המעקב הדיגיטליים.

רשת פתוחה וחופשית, אומרים מחברי הדו"ח, היא נכס חסר תחליף לדמוקרטיה. דווקא עכשיו, חשוב להשתחרר מראיית המנהרה שמייצר הפחד מהקורונה, ולהבין אילו זכויות ושירותים הם קריטיים לחיים בריאים ומשגשגים בטווח הארוך. יש צורך להתמודד עם הקורונה, ביעילות ובצורה רחבה, אבל לא באופן שמייצר נזקים שעלולים להיות חמורים יותר מאלו שמנסים למנוע. כי נזקים אלו, לא תמיד ניתן יהיה לתקן. תלמיד שנשר ממערכת החינוך ויצא לעבוד אחרי יותר מחצי שנה של לימודים משובשים אולי כבר לא יחזור אליה, ויהפוך בעתיד לנטל כלכלי על החברה. את חייה של אישה שדחתה בדיקת ממוגרפיה והחמיצה אבחון מוקדם של סרטן השד, אולי כבר אי אפשר יהיה להציל. ומצב שבו שירות ביון חשאי מופעל לריגול אחרי אזרחים יהיה קשה להחזיר לאחור. נזקים אלו, ורבים אחרים, ילוו אותנו הרבה אחרי שהנגיף ייעלם או פשוט ייהפך לחלק אינטגרלי בחיינו, אחת מהמחלות הרבות שמלוות את האנושות לאורך השנים.

הבחירות שאנו עושים עכשיו יישארו אתנו עוד שנים ועשורים רבים. צריך לקבל אותן בשורה מושכלת ובעיניים פתוחות לרווחה, כשכל התועלות והנזקים האפשריים עומדים לנגד עינינו. לא רק הקורונה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות