אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כרטיס פתוח ליוון: הישראלים שברחו מהסגר ולא ממהרים לחזור צילום: ורביט

כרטיס פתוח ליוון: הישראלים שברחו מהסגר ולא ממהרים לחזור

"לא טסנו בכוונה להישאר, זה התחיל מחופשה והתארך לכדי עבודה מרחוק"; מנכ"ל של סטארט-אפ, בעלים של חברת תיירות ועובדת הייטק יצאו מהארץ בספטמבר, ובינתיים הם שם, "באווירה יותר שפויה"

16.10.2020, 10:06 | מעין מנלה
לפני ארבעה שבועות, לפני שהוטל סגר מלא שני על אזרחי ישראל, טס תום ליבנה, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ ורביט עם אישתו ליוון. המטרה הייתה חופשה אבל מהר מאוד דברים השתנו. "רצינו חופשה בחגים, אבל אז פשוט החלטנו להישאר כשהבנו שאין באמת טעם לחזור. אנחנו כבר עובדים חצי שנה מהבית אז כל מה שאתה צריך זה אינטרנט ולפטופ. בכל מלון או דירת AirBNB אנחנו בודקים שיש אינטרנט טוב כך שניתן יהיה לעבוד דרך זום ובינתיים אנחנו פה ועובדים מאוד קשה. זה עדיף על להיות בישראל כלוא בסגר במדגרת קורונה. יוון היא מדינה ירוקה ואין פה את הלחץ והאווירה הדיכאונית שיש בארץ. כשאני יושב פה ובמרפסת יש נוף לים זה נותן לי השראה לעבוד יותר. אני עובד 11-12 שעות ביום, אוכל במסעדות טיפה, מטייל, עושה ספורט ובסופי שבוע עובד פחות", הוא מספר.

קראו עוד בכלכליסט

במהלך חודש ספטמבר יצאו בטיסה מישראל 93.6 אלף אנשים, אלפים מהם הגיעו ליוון, אחת מהמדינות הירוקות הבודדות שאפשרות כניסת תיירים ישראלים. והם הגיעו. משפחות עם ילדים, אנשים מבוגרים, כאלה שיכולים להמשיך לעבוד מרחוק ועצמאים שהעסק שלהם נפגע בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה נסעו, ובינתיים נשארים שם. הגבלות שנועדו למנוע הדבקה בקורונה ביוון כוללות חובה לעטות מסיכה במקומות סגורים וסגירת בתי עסק כמו מסעדות בשעה 12 בלילה. כמו כן יש הגבלה על התקהלויות ועל מספר האנשים המורשים לשבת יחד בשולחן במסעדה.

"האווירה פה היא אחרת לגמרי. לא כאילו הקורונה לא קיימת אבל למדו לחיות ביחד עם המחלה ועושים מה שצריך כדי למנוע הדבקה", אומר ליבנה, שנמצא בכרתים יחד עם אישתו שממשיכה גם היא לעבוד משם. "הקושי הוא לעבוד מרחוק, אבל זה לא משנה אם אני נמצא ביוון או בהרצליה, הקושי הוא אותו קושי", הוא אומר.

תום ליבנה, מנכ"ל ורביט בסביבת העבודה החדשה שלו, כרתים ביוון, צילום: ורביט תום ליבנה, מנכ"ל ורביט בסביבת העבודה החדשה שלו, כרתים ביוון | צילום: ורביט תום ליבנה, מנכ"ל ורביט בסביבת העבודה החדשה שלו, כרתים ביוון, צילום: ורביט

הנסיעה ליוון סיפקה לו גם הזדמנות לפגישת עסקים על ארוחת ערב, עם ארז שחר, מנהל מייסד של קרן ההון סיכון קומרה, פגישה שלא הייתה יכולה להתקיים תחת מגבלות הסגר בישראל. "לא עשינו רילוקיישן ליוון. מתישהו נחזור. אחת הסיבות שאני נשאר פה היא שאם יש פגישות עסקים אני יכול לטוס לאן שאני רוצה. זה גם שיקול. אנחנו עובדים על עיסקאות מאוד גדולות".

ישראלים שחיים כבר שנים ביוון מספרים שמעולם לא ראו כמות כזאת של ישראלים ובטח שלא בתקופה הזאת של השנה, שכן זו כבר לא עונת התיירות. אנשים שכבר לא עובדים חודשים מתחומים כמו הפקת אירועים, תיירות או מסעדנות נסעו ליוון, לחיות על חסכונות, שם הייאוש יותר נוח ועלות המחייה נמוכה יחסית. אנשים מבוגרים שנמצאים בקבוצת סיכון העדיפו לנסוע מכיוון שהם מרגישים שם בטוחים יותר מאשר בישראל שהיא מדינה אדומה. זה הפך מראה שיגרתי לראות ישראלים, בין אם עצמאים או שכירים, יושבים עם מחשב נייד בבתי קפה וחדרי לובי של בתי מלון ועובדים. לא מדובר באנשים שמתכננים להשתקע ביוון ,אלא בכאלה שהעדיפו לא להיות בארץ בתקופה הזאת, שלא ברור מתי תסתיים.

אחד מבעלי העסקים שנפגעו בגלל הקורונה והחליט לנסוע עם משפחתו ליוון הוא יפתח, בעלים של חברת תיירות שנסע לפני שלושה שבועות עם אישתו ושלושת ילדיו הקטנים לאחד האיים. "זה לא תוכנן אבל מהרגע שהבנו שהמדינה הולכת להיות סגורה ברחנו כל עוד נפשנו בנו". בסגר הראשון הוא הוציא את כל העובדים לחל"ת ואחריו התחיל להתאושש אבל עם הסגר השני העסק נפגע שוב. "הגענו למצב שמצד אחד יש לקוחות שפונים ומצד שני אי הוודאות לגבי סגר או ההגבלות גורמת לכך שאמנם מוכרים טיולים אבל בסוף יש בעיה לבצע אותם. אז אנחנו פה כי ברחנו. המחשבה הייתה כמו בסרט החיים יפים, לייצר מציאות אחרת בזמן שבחוץ הכל שחור. זה רק באחריות שלנו איך הילדים יזכרו את התקופה הזאת והחלטנו לעשות לימונדה מהלימון ולהפוך את זה מסגר בדירה של 60 מ"ר במושב לחוויה שהם יזכרו לכל החיים". העסק שלו סגור כרגע והוא נמצא באי וודאות לגבי היכולת שלו להפעיל את העסק בעתיד הקרוב.

ביוון הם שכרו בית אבל לדברי יפתח המחירים לא ירדו משמעותית נכון לתקופה ולכן עלות המחייה לא נמוכה יותר מהארץ. "מעבר למיקום ולתנאים הבסיסיים, שפה אפשר ללכת לים או לבריכה או למכולת, האווירה בארץ לא מאפשרת לחשוב קדימה ופה אנחנו חווים מקום אחר שקל יותר לעבוד בו, שאפשר להשתחרר ממה שקורה", הוא אומר. "כל הזמן היו לנו מחשבות להישאר. לעצור את החיים ולהמשיך לעוד מדינות לחצי שנה, להמשיך להתגלגל כל עוד בארץ אין אופק". נכון לעכשיו את תאריך החזרה הוא דחה כבר פעמיים ואפילו הטיסה עצמה לישראל כרוכה בחוסר ודאות רב. "יש טיסות סדירות אבל עכשיו ביטלו את כל הטיסות לארץ של חברה יוונית אחת. גם כשיצאנו היה הרבה פחד שאולי יסגרו את הטיסות חזרה, אולי ניתקע פה. יש מספר מצומצם של חברות שאיתן אפשר לטוס ועדיין יש אי וודאות". הטסים ליוון נדרשים לעשות בדיקת קורונה לפני הטיסה ובנוסף יש בדיקות רנדומליות לנכנסים למדינה. "היה הרבה פחד, מה קורה אם דוגמים אותי ואני נמצא חיובי, מה קורה אז עם אישתי והילדים מכיוון שצריך להיות במקרה כזה בבידוד שבועיים. כשהגענו אכן דגמו אותי והכל היה בסדר אבל בלי קשר הבנו, מהרגע שהגענו שהמדיניות פה בהקשר הקורונה הרבה יותר מציאותית. כן שומרים אבל לא לקחו את המגיפה למקומות פוליטיים", הוא אומר.

אופיר הרפז, גארדיקור, עובדת מאתונה, צילום: עידו ידלין אופיר הרפז, גארדיקור, עובדת מאתונה | צילום: עידו ידלין אופיר הרפז, גארדיקור, עובדת מאתונה, צילום: עידו ידלין

אופיר הרפז, חוקרת אבטחת מידע בחברת הסייבר גארדיקור טסה בסוף ספטמבר לאתונה עם בן הזוג שלה. הם רכשו כרטיס לכיוון אחד והיה לה ברור שהיא לא תוכל לקחת חופש ארוך כל כך מהעבודה. "זה לא שטסנו בכוונה להישאר. זה התחיל מחופשה והתארך לכדי עבודה מרחוק. גם ככה בארץ עובדים מהבית אז לא ראינו סיבה לא לעבוד פה. הסגר הזה קצת הלחיץ אותי אישית ונוצרה הזדמנות לטוס לחופשה ארוכה", היא מספרת.

שיגרת העבודה-חופשה שלה ושל בן הזוג שלה כוללת יציאה לקפה בבוקר, עבודה של 8-9 שעות ואז טיול 'לראות את העיר'. "באתונה צריך להיכנס עם מסיכות לחנויות סגורות, לא למסעדות. המגבלה היחידה שמורגשת היא שעסקים צריכים להיסגר ב-12 בלילה. חוץ מזה אפשר לצאת מהבית בחופשיות, אתרי התיירות פתוחים, המוזיאונים. יש הבדל די גדול ממה שקורה כרגע בארץ".

עברית, היא אומרת, נשמעת בכל פינה באתונה וגם באיזורים הכפריים בהם טיילה. בכל מקום בו טיילו באיים חיפשו שיהיה איטרנט וכעת באתונה הם שכרו דירת AirBNB עם מסך גדול ואינטנט איכותי על מנת לעבוד ביעילות מרחוק. "בהתחלה הרגשתי מאוד אאוט, מנותקת ממה שקורה בעבודה ואז הבנתי שבעצם גם הם נמצאים באותו מצב. זה שהם נמצאים באותה מדינה לא אומר שהם מרגישים יותר אין או שייכים. זו תחושה שמתלווה אוטומטית לעבודה מרחוק. לקח לי זמן להיכנס לזה אבל מה שהייתי צריך להפנים זה שליוון אין שום חלק בהרגשה הזו. הריחוק מורגש כי אנחנו לא נפגשים כל יום במשרד. זה לא משנה אם אני באתונה או בדירה שלי בתל אביב".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



43 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

40.
מדינת ישראל אינה בסכנה אבל חייבים לשנות
את כל מה שקורה עם החרדים וכמובן את החוק סביב כהונת ראש הממשלה. הציונות הצליחה בגדול כמעט בכל מטרותיה אך נכשלה בהגדרה שהכלילה את כל היהודים כבאים בשעריה. אי אפשר לאפשר לחרדים להיות חלק מאיתנו. הם מראש מאתגרים את המדינה על כל מוסדותיה, משתמשים בכל מה שאפשר לקחת ונותנים מאומה. מוציאים עצמם מהכלל ואינם מקבלים את מרות החוק. אין כל אפשרות להמשיך יחד וצריך למצוא דרך לגרום להם לצאת מפה. יהיו חייבים לשנות את החוק שמאפשר לנתניהו כרגע, להשתולל כאוות נפשו כמעט ללא מיגבלה. מעבר לזה לא נשקפת לישראל סכנה מיוחדת, הכל מעשי ידינו "להתפאר". השכנים עסוקים בעצמם יותר מאשר בנו.
עמק חפר  |  18.10.20
לכל התגובות