אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עברתם לשלם באפליקציות תשלומים? דעו את הזכויות שלכם

עברתם לשלם באפליקציות תשלומים? דעו את הזכויות שלכם

מה ניתן לעשות אם שלחתם בטעות תשלום בביט? איזה בשורות יש בחוק "שירותי תשלום" החדש שנועד להגן על הצרכנים המשלמים דרך אפליקציות תשלום? ומתי אפשר לקבל החזר מהאפליקציה? שאלות ותשובות בנוגע לסוגים שונים של תשלומים מרחוק וארנקים דיגיטליים שעלו בשבועות האחרונים בקבוצת "הקורונה והכיס" של כלכליסט

16.10.2020, 14:49 | אתי אפללו

השבוע נכנס לתוקף "חוק שירותי תשלום", שמרחיב את ההגנה על הצרכן בעת רכישה דרך אפליקציות תשלום או כל סוג תשלום מרחוק.

החוק מחליף ומבטל את חוק כרטיסי האשראי ומחיל את ההוראות הצרכניות שלו, בהתאמות שונות, על כל אמצעי התשלום גם על כרטיסי האשראי, וגם אמצעי התשלום החדשים - כמו ארנקים אלקטרוניים ואפליקציות. ביחד עם עו"ד בני לרנר, מומחה בתחום אמצעי תשלום ושירותים פיננסיים, קבוצת הפייסבוק "הקורונה והכיס" של "כלכליסט" עונה על שאלות שמתעוררות בתחום.

קראו עוד בכלכליסט

אפליקציות תשלומים בישראל. ביט, פייבוקס, פיי אפליקציות תשלומים בישראל. ביט, פייבוקס, פיי אפליקציות תשלומים בישראל. ביט, פייבוקס, פיי

מה בעצם הבשורות הצרכניות בחוק?

ישנם סעיפים המפרטים את הזכויות לשימוש ולהתנתקות מהאפליקציות. למשל, זכותו של לקוח לבטל את החוזה בהתראה של יום אחד בעוד שנותן שירותי התשלום, אם אין סיבה מיוחדת, רק בהתראה של 45 ימים. בנוסף, יש איסור לנכות עמלה מסכום הוראת התשלום, הסכום חייב להיות מועבר במלואו. אם אפליקציות התשלום מעוניינות לגבות עמלה ממעביר התשלום היא צריכה להיות "מעבר" לתשלום. עוד בחוק – הוראות לגבי ביטול עסקאות, והוראות שמסדירות תשלומים במקרים בהם יש מספר נותני שירותים.

התקנתי אפליקציית תשלום ואני לא עושה בה שימוש. מה דינה?

אפליקציה כזו, גם לחיוב חשבון וגם לחיוב כרטיס אשראי, שלא נעשה בה שימוש 24 חודשים מתבטלת אוטומטית.

נתתי הוראת קבע להורדה חודשית, ובמשך שנתיים בוצעה הורדה על סך 500 שקל. לפתע החודש ירדו לי 1,000 שקל. האם זה חוקי?

אם לקוח חותם על הוראת קבע, ומתבצע חיוב מכוחה, וסכום החיוב חורג מהסכום שהלקוח יכול היה לצפות שיחויב בו באופן סביר, בהתחשב בחיובים הקודמים שבוצעו מכוח אותה הרשאה - הלקוח רשאי לדרוש מהבנק לזכותו בסכום החיוב.

קניתי סט מצעים ושילמתי ב"ביט". הסט לא הגיע. מהן הזכויות שלי? האם ניתן לבטל את התשלום?

יש להבחין בין אפליקציות שפעולת התשלום באמצעותן נקראת "פעולת תשלום מובטחת" שהן כאלו המחייבות כרטיס אשראי (כמו "ביט") לבין כאלו שפעולת התשלום בהן אינה "מובטחת", לדוגמא, אפליקציות שמחייבות במישרין את חשבון הבנק.

באפליקציות המחייבות כרטיס אשראי - במקרה של אי הגעת הסחורה שהוזמנה, הלקוח רשאי לעצור חיובים עתידיים (כלומר תשלומים שלא ירדו). אולם, מכיוון שכיום האפליקציות לא מאפשרות תשלומים עתידיים, אלא רק חיוב מידי, בפועל, לא ניתן לעצור תשלומים באפליקציות הללו, ולא ניתן לבטל את התשלום, אלא לפנות לבעל העסק ולבקש החזר.

במקרה של האפליקציות מהסוג השני ניתן לבטל את החיוב כל עוד באפשרות מפעיל האפליקציה "להפסיק את ביצוע התשלום בהתאם למגבלות טכנולוגיות סבירות".

להשלמת התמונה נציין שבמקרה שחשבון הבנק חויב מכוח הוראה לחיוב חשבון (הוראת קבע), תמיד ניתן לפנות לבנק בדרישה לביטול חיוב, אבל, לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר מועד החיוב בפועל.

תשלומים ברשת. חוקים חדשים, צילום: שאטרסטוק תשלומים ברשת. חוקים חדשים | צילום: שאטרסטוק תשלומים ברשת. חוקים חדשים, צילום: שאטרסטוק

קניתי אופניים לילד ושילמתי ב"ביט" אך הגיעו אופניים אחרות ממה שהזמנתי. האם זכותי לבטל את העסקה ולקבל את התשלום?

אם הגיע מוצר, גם אם הוא שונה, ללקוח אין זכות לבטל עסקה או לעצור חיובים מכוח העסקה מול "ביט". על הלקוח לפעול מול בית העסק באמצעים משפטיים.

שלחתי תשלום בpaybox עבור שירות שהזמנתי, אבל בבדיקה הסתבר ששלחתי את התשלום לאדם אחר ולא לנותן השירות. האם אני יכול לחייב את אותו אדם להחזיר לי את כספי? האם אני יכול לדרוש מ-paybox לבטל את התשלום?

מדובר ב"תשלום בטעות" ועקרונית התשובה לשאלה היא חיובית: אדם שקיבל כספים שהוא אינו זכאי להם חייב להחזירם. קיימים מקרי קיצון, בהם אם מקבל התשלום לא ידע שקיבל את התשלום בטעות, הוציא אותם וכעת אין באפשרותו להחזירם - בית משפט יפטור אותו מהשבתם.

אולם – מול paybox לא ניתן לבטל את התשלום שעבר. לכן, לפני שאתם משלמים באפליקציות, ודאו טוב טוב שאתם שולחים את התשלום לאדם שאתם מעוניינים שיקבל את הכסף.

אני לא מוצא את הטלפון שלי ואני חושש שישתמשו לי באפליקצות התשלום. מה ניתן לעשות?

על פי החוק החדש ניתן להקפיא את השימוש באפליקציות ל-14 ימים לבקשת הלקוח.

אני עסק קטן לאפייה, מקבל תשלום ב"ביט". האם חלות עלי חובות כלשהן על פי החוק והאם השירות כרוך בעמלה?

ישנם שני סוגי "עסקים" המקבלים כספים באמצעות "ביט" או כל אפליקציית תשלום אחרת המחייבת כרטיסי אשראי. הסוג הראשון הוא פשוט אדם שמוריד את האפליקציה ומקבל כספים מלקוחותיו והוא אינו שונה, מבחינתה של "ביט" מכל אדם אחר שרשום לאפליקציה.

לסוג זה של לקוחות "ביט" קיימת כיום מגבלה שנתית - לא ניתן לקבל יותר מ-50,000 שקל. בהקשר זה צריך לזכור שחלק מאפליקציות התשלום מחיבות את מקבל התשלום בעמלת שורה.

הסוג השני הם עסקים שקשורים ב"הסכם סליקה" עם "ביט" או עם נותני שירותים הנקראים "מאגדים" הקשורים מצידם בהסכם סליקה עם "ביט". לעסקים מהסוג השני אין עקרונית מגבלת תשלום שנתית והם ישלמו עמלות בהתאם לאמור בהסכם סליקה.

גיליתי חיוב ב"ביט" שלי על עסקה שאני לא מכיר. איך ניתן לפעול במקרה זה?

לפנות ל"ביט" ולברר פרטים נוספים. אם בסופו של דבר יתברר ללקוח שלא הוא ביצע את העסקה, אלא מישהו אחר, יוכל לטעון מול "ביט" ל"שימוש לרעה" ביישום. "שימוש לרעה" מוגדר בחוק שירותי תשלום כ"שימוש באמצעי תשלום או ברכיב חיוני שלו (לדוגמא, "קוד סודי") בידי מי שאינו זכאי לכך".

במקרה של שימוש לרעה, חובה יהיה על "ביט" לזכות את הלקוח בהפחתת השתתפות עצמית מסוימת המפורטת בחוק שירותי תשלום. "ביט" תהיה רשאית לסרב לזכות את הלקוח או לחזור ולחייבו אם יתברר לה שהלקוח מסר את הסיסמא שלו לאדם אחר.

למעשה, במקרה של שימוש ביישומים דוגמת "ביט", במסגרתם חובה להקיש סיסמא על מנת להשלים את פעולת התשלום, יקשה מאוד על הלקוח לטעון מלכתחילה ל"שימוש לרעה" והוא יצטרך להסביר כיצד גם מכשירו הסלולארי וגם הסיסמא האישית שלו הגיע לידיו של אותו מישהו אחר.

יש לכם שאלות נוספות לגבי חיובים באפליקציות תשלום? כרטיסי אשראי? ביטולי עסקאות? הוראות קבע?

מוזמנים להצטרף אלינו לקבוצת "הקורונה והכיס" של כלכליסט , העוסקת בכל הזכויות הצרכניות הפיננסיות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות