אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כל המכשולים בדרך להעשרת החלב שלכם בוויטמין D צילום: מיקי נעם אלון

ניתוח כלכליסט

כל המכשולים בדרך להעשרת החלב שלכם בוויטמין D

התקנות שמקדם משרד הבריאות לחייב העשרת החלב בוויטמין שנמצא כבעל השפעה חיובית על הפחתת התחלואה בקורונה, מעוררות תרעומת בקרב המחלבות הגדולות: "המהלך יחייב בחינה מחודשת של המחיר לצרכן"

18.10.2020, 13:44 | נורית קדוש

התקנות שמקדם משרד הבריאות לחייב העשרת החלב הניגר בוויטמין די, שנמצא כבעל השפעה חיובית על הפחתת התחלואה בקורונה, מעוררות תרעומת בקרב המחלבות הגדולות.

קראו עוד בכלכליסט

על פי הערכות בענף, מדובר בתוספת עלויות של לפחות 10 מיליון שקל בשנה למחלבות, שגם בימים שבשגרה טוענות כי המרווח שנותר להן ממוצרי החלב המפוקחים נמוך מדי. "מדובר בסכום מינימום, שצפוי להסתכם בפועל בהוצאה גדולה יותר. כיוון שחלב שאותו מבקשים במשרד הבריאות להעשיר, הוא מוצר תחת צו הפיקוח על המחירים, הקובע רווחיות נמוכה יחסית למוצרים שאינם מפוקחים, יחייב המהלך בחינה מחודשת של המחיר לצרכן”, אמר בכיר בשוק החלב.

העלאת מחירי מוצרים בפיקוח מהווה אתגר מורכב שבפעם האחרונה הגיע עד כדי עתירה לבג”ץ של המחלבות הגדולות נגד המדינה. במרץ 2018 המליצה ועדת הפיקוח על המחירים על העלאת מחיר החלב לצרכן ב־3.4%, בעקבות עלייה מתמשכת של מחיר החלב הגולמי. המלצת הוועדה מחייבת אישור וחתימה של שרי האוצר והחקלאות. בשל התנגדות שר האוצר דאז משה כחלון לחתום על העלאת המחיר, בשל הביקורת הציבורית שמהלך מסוג זה גורר, עתרה תנובה לבג”ץ. רק לאחר תהליך שארך חודשים חייב בג"ץ את השר לחתום על צו עדכון המחירים. על רקע זה, מדובר באתגר מורכב, שצפוי להביא לכך שאם יחויבו המחלבות להעשיר את החלב, יהיה עליהן לשאת בתוספת העלויות לפרק זמן לא מבוטל.

תהליך ארוך לשינוי התקן

התקן המחייב לחלב קובע כי ניתן לקרוא למוצר חלב רק אם הוא מכיל חלב בלבד. הוספת ויטמינים או רכיבים אחרים דוגמת טעם מחייבת את המחלבות לשנות את שמו למשקה חלב מועשר, מהלך שלו מתנגדות חלק מהמחלבות. "כל עוד לא יאפשרו לנו להמשיך לקרוא למוצר 'חלב', לא נסכים להעשיר את המוצר", אמר בכיר בשוק החלב.

בחודש שעבר אושר בוועדה הטכנית למוצרי חלב במכון התקנים תקן חדש הנוגע להוספת ויטמין די לחלב, אולם החלפת תקן הנה תהליך ארוך. התקן, שעליו עבדו בוועדה הטכנית במשך שנים ארוכות, צריך לעבור ממכון התקנים לממונה על התקינה במשרד הכלכלה. ממשרד הכלכלה התקן צריך לעבור לאישור שר הבריאות ושר הכלכלה. לאחר אישורם על ידי השרים ופרסומו להערות או התנגדויות, יש לפרסם את התקן בילקוט הפרסומים ולאפשר ליצרנים זמן התארגנות לתקן החדש.

את החלב הניגר מייצרות בישראל תנובה, טרה ושטראוס. בעוד שטראוס פועלת רק בקטגוריית החלב המועשר, תנובה וטרה מייצרות את כל החלב הניגר המפוקח ולצדו מוצרים מועשרים. מכירות חלב ניגר בישראל הסתכמו ב־2019, על פי נתוני סטורנקסט, ב־1.4 מיליארד שקל. מכירות החלב הטרי בתשעת החודשים הראשונים של השנה התחלקו בין תנובה עם 68.2% מהשוק, טרה עם 24.7%, שטראוס המוכרת חלב בסיסי בעיקר באילת עם 2.78% והמותג הפרטי של שופרסל עם 3.28% מהשוק. קטגוריית החלב המועשר מהווה 17.8% ממכירות החלב ומתחלקת בין שטראוס השולטת בקטגוריה עם 73.9% מהמכירות, תנובה עם 20.8%, טרה עם 2.8% והמותג הפרטי של שופרסל עם 2.4%.

כבר ביולי האחרון העשירה טרה ביוזמתה חלק ממוצריה בוויטמין די, על רקע משבר הקורונה. גם אם היתה נכונות מצד המחלבות להעשיר את החלב באופן מיידי ובלי לחכות לתקנות, ספק אם היו עושות זאת, על רקע השלכות של צעד זה בעקבות רפורמת סימון המזון המזיק של משרד הבריאות. על פי הרפורמה שנכנסה השנה לתוקף, לצד סימון מוצרים עתירי שומן, סוכר ומלח בסימון אדום ביקורתי, מאפשר משרד הבריאות סימון מוצרים בריאים במדבקה ירוקה. חלב הנו בין המוצרים הבודדים הזוכים למדבקה ירוקה המסמלת כי מדובר במוצר בריא. הוספת ויטמין לחלב במצב הנוכחי ולפני ששונה התקן או נקבעו תקנות מחייבות, תגרע מהחלב את הזכות למדבקה הירוקה. זאת בהתאם לתקנות הרפורמה. "יש תחושה שיד ימין במשרד הבריאות לא יודעת מה יד שמאל עושה", טוען בכיר בענף.

לדבריו, המחלבות לא יסכימו לוותר על האפשרות לשים מדבקה ירוקה על קרטוני החלב, ומשרד הבריאות לא יוכל להחריג מוצר זה מתקנות סימון המזון. "ההשלכה של הוספת ויטמין די לחלב היא חד־משמעית הורדת המדבקה הירוקה. במשרד הבריאות לא ינסו להחריג את החלב, כי זה מיד יוביל לבקשות החרגה במוצרים נוספים".

תגובת המחלבות מגיעה לאחר שבשבוע שעבר שלחה פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, מכתב למנהלות המחלקות לתזונה של קופות החולים ומנהלי מחלקות רוקחות בקופות החולים ובו חשפה כי "משרד הבריאות פועל בימים אלו לכתיבת תקנות העשרה בוויטמין די לחלב ומשקה סויה". ל"כלכליסט" מסרה אנדוולט כי התקנות בהליך כתיבה שייארך זמן, אולם לאחר מכן יהיה מדובר ברגולציה מחייבת.

“יורים לכל עבר”

ויטמין די משפיע על מערכות רבות בגוף ונדרש בין היתר לתפקוד תקין של מערכת החיסון. חוסר בוויטמין די שכיח מאוד בכשליש מהאוכלוסייה הכללית בישראל ונקשר למחלות לב, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם והשמנה, פגיעה במשק הסידן ובבריאות העצם, וכן רגישות לזיהומים בדרכי הנשימה.

המלצת משרד הבריאות היא לשמור על רמה תקינה של ויטמין די באמצעות יציאה לשמש בזרועות חשופות למשך 20 דקות מצטברות ליום בשעות 16-11, אלא שבשל הסגר קיים חשש כי החשיפה לשמש ירדה, ויחד עם החורף המתקרב, עולה הצורך בהוספת הוויטמין. במחלבות טוענים שמשרד הבריאות התעורר מאוחר מדי: "מה שמנהלי שיווק בחברות קראו, הבינו ויישמו לפני ארבעה חודשים, במשרד הבריאות מנסים עכשיו להוביל. מתנהלים במשרד באסטרטגיית פאניקה ויורים לכל עבר בלי לחשוב מה המשמעויות של יישום צעד כזה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הצורך בהעשרה קיים בכל מקרה. אנחנו עובדים עם שירות המזון על התקנות, וכשאלה יגובשו, יחויבו כל היצרניות להעשיר את החלב ומשקאות הסויה בוויטמין די. לגבי הסימון הירוק, נכון להיום לא אפשרנו למוצר מועשר לקבל סימון ירוק אלא אם כן זה ברגולציה. לאור חשיבות ההעשרה בוויטמין די, ניתן לשקול את נושא הסימון הירוק לחלב מול הוועדה המדעית".

תגיות