אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תאגידי המים לא יעילים ולא מצטמצמים; נזקקים לא זוכים להטבה בתעריף צילום: גטי אימג'ס

תאגידי המים לא יעילים ולא מצטמצמים; נזקקים לא זוכים להטבה בתעריף

דו"ח מבקר המדינה קובע כי "למרות הוראות חוזרות ונשנות, לרבות חקיקה, מספר תאגידי המים נשאר 56 ולא מצטמצם ל-30". עוד חושף המבקר כי בין 2010 ל-2018 נרשמה עלייה של כ-30% במרכיב תעריף המים וכי "מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות אינו מביא לידי מיצוי ההטבה שתוקצבה בעניין זה"

19.10.2020, 16:00 | ליאור גוטמן

דו"ח מבקר המדינה על תחום המים כולל שלושה פרקים שונים, לרבות תאגידי המים, איכות המים בערים וחיבור הפריפריה למערכת המים הארצית.

קראו עוד בכלכליסט

לעניין תאגידי המים מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא שקרוב ל-160 רשויות מקומיות מאוגדות כיום ב-56 תאגידי מים. כ-45% מתעריף המים הוא למעשה רכיב העלויות שלהם, כאשר לטוענתו היקף ההכנסות שלהם מצטבר לכ-4.6 מיליארד שקל בשנה.

מערכת הביוב. תאגידי המים לא צומצמו, צילום: שאול גולן מערכת הביוב. תאגידי המים לא צומצמו | צילום: שאול גולן מערכת הביוב. תאגידי המים לא צומצמו, צילום: שאול גולן

בחודשים מאי-דצמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את תאגידי המים והביוב בהיבטים שונים, לרבות בדיקת הצלחת רפורמת התיאגוד, תוך בחינת הגשמת המטרות שנקבעו בחוק תאגידי המים והביוב.

השורה התחתונה עצובה: "למרות הוראות חוזרות ונשנות, לרבות חקיקה, מספר תאגידי המים לא מצטמצם. "מספרם היה אמור לרדת ל-30", כותב המבקר.

עוד נמצא כי בין 2010 ל-2018 נרשמה עלייה של כ-30% במרכיב תעריף המים מתוך כלל תעריפי המים והביוב, כאשר 43% מהיקף המענקים (כ-940 מיליון שקל) שהוצעו בשנים 2007-2016 לרשויות המקומיות ולתאגידים כדי לתמרץ תיאגוד ותיאגוד אזורי כלל לא נוצלו.

לגבי התנהלות התאגידים נמצא שבשנת 2018 עדיין היה שיעור פחת המים היה גבוה משיעור פחת המים הממוצע שהוגדר בנורמה (כלומר יש דליפות בצנרת), כאשר ההפרש השנתי מסתכם בכ-10 מיליון מ"ק ומסתכם להפסד כספי שנתי של כ-69 מיליון שקל.

"הפערים הגבוהים ביותר בין פחת המים בפועל לנורמת פחת המים נרשמים בתאגידים הזכאים שמשרתים אוכלוסיית מיעוטים", אומר המבקר.

הוא בעצם מבליט את העובדה שאוכלוסיות חלשות גם לא מקבלות שירות וגם מפסידות כסף. "מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות אינו מביא לידי מיצוי ההטבה שתוקצבה בעניין זה", נאמר בדו"ח.

עוד נמצא שאיכות המים בעיריית נשר, ספק המים המקומי באחיהוד והוועד המקומי תל יוסף מצאה כלקויה.

לגבי חלק מהתאגידים נמצא שחלק לא מצליחים לעמוד על הרגלים מבחינה כלכלית. "קיימים פערים משמעותיים בין התאגידים שאינם מסוגלים להתקיים באופן עצמאי מהבחינה הפיננסית, המשרתים בעיקר את אוכלוסיית המיעוטים לבין יתר התאגידים. הפערים נמצאו בכל היבטי הפעילות: רווחיות, איתנות פיננסית, פחת מים, השקעות ופחת גבייה".

הכינרת. המבקר: "לא הוצגה תוכנית לחיבור האזורים המנותקים למערכת המים הארצית", צילום: אפי שריר הכינרת. המבקר: "לא הוצגה תוכנית לחיבור האזורים המנותקים למערכת המים הארצית" | צילום: אפי שריר הכינרת. המבקר: "לא הוצגה תוכנית לחיבור האזורים המנותקים למערכת המים הארצית", צילום: אפי שריר

המציאות הזו גוררת שתי תופעות מטרידות. הראשונה ש"מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות אינו מביא לידי מיצוי ההטבה שתוקצבה בעניין זה". השנייה היא ש"כלי הבקרה והפיקוח שהממונה על התאגידים מחיל על תאגידי המים והביוב ואוכף אותם בנושאי איכות הבקרות הפנימיות נמצאו חסרים".

זאת כאשר בשנים האחרונות הלך וגדל באופן משמעותי מספר התאגידים שדו"חותיהם הכספיים לא פורסמו לציבור באתר רשות המים.

בפרק אחר שעניינו חיבור רמת הגולן, מעלה כינרת והעמקים המזרחיים למערכת המים הארצית, נמצא שרשות המים לא הציגה תוכנית ולא השלימה את הצגת כל המידע הנדרש להליך קבלת החלטה על אופן חיבור האזורים המנותקים למערכת המים הארצית ומי שיבצע חיבור זה.

"רשות המים לא הציגה למועצת הרשות בדיקות כלכליות המראות את השפעת כל אחת מהחלופות שהציעה על תעריף המים לצרכן", אומר המבקר, ומחדד שבעוד תשע שנים כבר ירשם מחסור של 22 מיליון מ"ק מים לצרכי חקלאות ברמה"ג וכ-51 מיליון מ"ק במזרח המדינה.

יצוין שלאחרונה המדינה החליטה שחברת מקורות תחבר את בקעת הירדן לרשת המים הארצית.

מרשות המים נמסר ש"אף קודם להנחיית הממשלה, הרשות פעלה לבחינת הצרכים והחלופות לתגבור אספקת המים למעלה כינרת ולעמקים המזרחיים. הבדיקות נערכו על ידי גורמי המקצוע ברשות המים. תוצאות הבחינה הוצגו הן בפני שר האנרגיה והן בפני מועצת רשות המים ולאחרונה אף אישרה המועצה את אופן חיבור האזורים המנותקים באזור מעלה הכינרת והעמקים המזרחיים למערכת הארצית תוך שמירה על הכינרת כאוגר אסטרטגי. רשות המים ממשיכה לפעול ליישום התכנית במלואה".

"הקמת תאגידי המים כבר הביאה להתייעלות דרמטית ולמהפכה של ממש במשק המים העירוני בכל רחבי הארץ. רשות המים השיגה הצלחה גדולה בהשגת היעדים שהציבה לתאגידים בעשור האחרון, במגוון תחומים בהם הפחתת פחת המים באופן שהביא לחיסכון של 203 מיליון שקל בשנה והשקעה גדולה מצד התאגידים ברשת המים והביוב העירונית כפי שצויין בדוח. מהפכה זו מלווה בפיקוח רשות המים על תאגידי המים העירוניים, בין היתר על תכנית האב ההנדסיות של התאגידים, אמות המידה לשירות לצרכן, מינוי בעלי תפקידים והממשל התאגידי.

"בנוגע להחלטת הממשלה בנושא צמצום התאגידים - כידוע ועל אף המאמצים הרבים של רשות המים, תהליך התאגוד האזורי מצוי בליבת הסכסוך שבין השלטון המקומי והמרכזי מזה שנים רבות וישנו קושי אמיתי לקדם את הנושא. רק לאחרונה התקיים דיון על כך בכנסת והנושא נבחן מחדש".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות