"חטפנו חזק ולא קיבלנו כמעט כלום מהמדינה. פחות מ־5% מהנזק"

 "חווינו בדיזנגוף כבר תקופות של פיגועים ששינו דברים מסוימים, אבל במשבר הקורונה השתנו בו־זמנית הרבה דברים גדולים. אנחנו מדברים על שינוי שקרה בבת אחת באונליין, בכמות המשלוחים, בזמן הבילוי, במעבר ממקומות סגורים לפתוחים, בהבדל בין מבוגרים לצעירים, בסגירת תיירות נכנסת ויוצאת. כמות המשתנים שאנחנו מנסים להבין אותם היא בלתי אפשרית. התמונה השתנתה ביותר מדי פרמטרים והקלפים נטרפו פה", כך אומרים האחים אלון ודן פילץ, מנהלי דיזנגוף סנטר, בראיון ל"כלכליסט" על השינויים שחווה ענף הקניונים בתקופת הקורונה.

במה שונה ההתנהלות שלכם בסגר השני לעומת הסגר הראשון?

דן: "בשני המקרים לא ממש סיפרו לנו מה הולך לקרות וגם עכשיו הדברים משתנים כל הזמן, אבל השוני המרכזי הוא בעובדה שהרבה עסקים בקניון הבינו שהמצב אולי זמני, אבל יימשך הרבה זמן. בסגר הקודם היו פה 12 עסקים חיוניים שהיו פתוחים, ועוד 15 עסקים שפעלו במשלוחים. היום 75 עסקים מתוך 320 מוכרים באופן כלשהו".  

קיבלתם פיצוי מהמדינה?

אלון : "אף שאנחנו מחזיקים רק ב־20%-25% מהנדל”ן בסנטר (מרבית השטח המסחרי נמצא בבעלויות פרטיות – א”י), חטפנו חזק וכמעט שלא קיבלנו כלום מהמדינה. קיבלנו פיצוי של פחות מ־5% מהנזק שנגרם לנו".

מה מצב השוכרים שלכם כיום, בעיקר אלה ששוכרים מבעלי חנויות פרטיות?

אלון : "יש בסנטר בעלי נכסים שהשכירות שהם מקבלים מהחנויות זו הפנסיה שלהם והקיום שלהם, והם מתקשים לוותר לחלוטין על ההכנסה הזו, ולהקל בשכר הדירה. אנחנו מנסים להשפיע שבעלי הנדל”ן ילכו כמה שיותר לקראת השוכרים, כדי שגם אנחנו נגיע לסוף המשבר הזה עם כמה שיותר שוכרים בקניון. יש בעלי חנויות שלא ויתרו על שקל ויש כאלה שנתנו 100% הנחה. אנחנו רוצים שכולם יגמישו עמדות ויחד נעבור את המשבר הזה. לשמחתנו, בין הסגר הראשון לסגר השני הסנטר הפגין חוזקה בתל אביב. נראה שהוא באופן יחסי החזיק מעמד טוב לעומת קניוני עזריאלי וה־TLV. חווינו בתקופה הזו ירידה של 7%-5% בפדיונות, שבעיניי זה הישג גדול מאוד. הרבה שוכרים לא קלטו עדיין את כל העובדים בחזרה, אז הסיכום של הרבעון הזה הוא חיובי. לא יכולנו לצפות ליותר מזה וזה נותן כוח להרבה דיירים".  

דן (מימין) ואלון פילץ. “מי שיצא מהסנטר הם עסקים חלשים, שהתנדנדו עוד לפני הקורונה" | צילום: אוראל כהן

חתמתם על עסקאות שכירות חדשות בתקופת המשבר?

אלון: "הופתענו מהביקושים הגבוהים. אני בכל פעם מופתע מזה מחדש כי יצאנו לסגר הראשון באווירה קשה, ותוך כדי הסגר היו לנו לא מעט פגישות עם שוכרים מתעניינים וחתמנו בתקופה הזו על חוזים. לא היו הרבה שטחים פנויים בסנטר, אבל חלק מהשוכרים התחלפו וגם עשינו עסקאות עם חנויות קטנות ובינוניות, הכנסנו חדר בריחה וחנות למשחקי קופסה שעברה אלינו מאבן גבירול. סגרנו עסקה עם דייסו במקום בנק דיסקונט, וכל אלה עסקאות שעשינו תוך כדי קורונה. יש שוכרים שלחצו לחתום כי הם רצו לשפץ את החנויות בזמן הסגר".

דן: "גם הבנו שצריך לפעול מהר לעזור לכל הלקוחות לשרוד את המשבר הזה ולתת הלוואות. אנחנו מנסים להכניס פופ־אפ של מעצבים. חללים שלא הושכרו מחדש הלכו בחינם לסדנאות של אמנים - אמרנו לאמנים 'הכישרון עליכם, הנדל"ן עלינו, תעבירו קורסים ותתפרנסו'. העיקר שהם מקבלים צינור חמצן וגם אנחנו מקבלים עוד קהל. זה חלק מהסולידריות. להתגייס ולא משנה איך".

שכר הדירה ירד בעקבות המשבר?

אלון: “כן, אבל זה לא מאבק של מי ידו על העליונה, אלא דיון מקצועי של האם השוכר יצליח לעשות מכירות שמצדיקות את שכר הדירה. חלק מהאנשים עברו לפה בגלל יחס לא הוגן של בעל הנכס שהיה להם ברחוב סמוך שלא רצה לוותר להם בכלל על שכר הדירה. הגישה שלנו היא שותפות ארוכת שנים. לדיירים שלנו נתנו הנחה בסגר ובחוזים החדשים, בעיקר באמצעות שיפוץ החנויות ודחיית תשלומים. חלק מהירידה של השכירויות בענף הקניונים נובעת מתיקון. מחירי השכירויות היום יותר סבירים והתאזנו עכשיו. אם יהיו עוד סגרים ההנחות יימשכו, וההנחות הזמניות יהפכו לקבועות".

דיזינגוף סנטר בימי קורונה. על השינויים בענף לאחר הסגר הראשון: "קונים יותר משחקי מחשב, מחשבים וציוד ספורט. יש ירידה אמיתית בזמן השהייה הממוצע בקניון” | צילום: רויטרס

מה דעתכם על הדרך שבה הממשלה מנהלת את המשבר הזה?

אלון: "בחודשים האחרונים המשבר נוהל בצורה לא עקבית ומאוד לא בהירה עבור המגזר העסקי, וזה מצער. כל העולם מתמודד עם הליך מורכב, אבל פה לא שידרו לנו דברים ברורים ועקביים. הדוגמה שהכי מוכיחה את זה היא עיתוי פרסום מדיניות שימור העובדים. אחרי שכבר הוצאנו לחל"ת 34 עובדים, הממשלה הודיעה על מדיניות שימור עובדים. בסגר השני הוצאנו 95 עובדים מתוך 123 עובדים לחל"ת, וזה רק בחברת הניהול. לא עובדי החנויות. וזה טרגי כי אולי יכולנו לשמור את האנשים האלה".

דן: "יש לנו 40 עובדים זרים, שהם עובדי ניקיון, והם לא זכאים לדמי אבטלה. אלה אנשים שחיים איתנו ואין לנו פתרון לבעיה שלהם וגם למערכת אין פתרונות. בסגר הקודם שחררו את כספי הפיקדון שלהם, ובסגר הזה כבר אין את הכסף הזה ומדובר בעשרות אנשים רק בסנטר, שהולכים לחל"ת בלי שום דמי אבטלה. הצענו לעובדים הפחות חזקים שלנו הלוואות מהסנטר, ושידכנו לחלק מהעובדים הזרים שלנו עבודות תחזוקה בבתים שהעסיקו אותם זמנית. יש גם עובדים מעל גיל פנסיה שניסינו למצוא פתרונות גם להם".

לתל־אביבים פחות אכפת מהקורונה?

דן: "ממש לא. לדעתי, הצעירים חטפו מכה בקורונה הכי חזק. הרבה צעירים וסטודנטים שעובדים בעבודות זמניות בברים, פאבים ומועדונים וסביב חיי הלילה, איבדו מקור פרנסה עד כדי כך שעזבו את הדירות וחזרו להורים. אין בכלל בועה תל־אביבית". אלון: "הצעירים של העיר נפגעו קשה ולפחות בתוך דיזנגוף סנטר נראה שאנשים דואגים".

אז אתם חשים פגיעה גדולה יותר מקניונים אחרים כי הלקוחות שלכם צעירים ברובם?

דן: "ראינו שגם אם צעירים מבלים פחות, עדיין הם מבלים, ואם לפני כן יכלו להוציא מאות שקלים על קנייה, עכשיו הקנייה יותר מתונה. משפחות שהיו רגילות לבזבז כסף בפסח ובקיץ בחופשות בחו"ל נשארו בארץ והוציאו חלק מהכסף על שיפוץ בתים וחלק על שופינג. חלק מהכסף הזה גם הגיע בחזרה לקניונים, וראינו ושמענו את זה מבעלי חנויות".

מי השוכרים שזיהיתם אצלם חולשה בקורונה?

דן: "מי שיצאו מהסנטר הם עסקים חלשים שהתנדנדו לפני הקורונה, והסגר הראשון הביא אותם לקו פרשת המים".

קרו גם דברים טובים בסנטר מאז תחילת המשבר?

דן: "כן. אנחנו מנסים במשך שש שנים להביא את משרד החינוך ללמד פה קיימות עירונית. יש לנו פרויקט להתייעלות אנרגטית שהקמנו על הגג של דיזנגוף סנטר. השנה זה הצליח. ניצלנו את המשבר להביא לכאן בתי ספר. אנחנו מרוויחים מזה אבל לא מתעשרים. בחסות הקורונה זה תפס תאוצה".

הרגלי הצריכה של הלקוחות השתנו לאחר הסגר הראשון?

דן: "קונים יותר משחקי מחשב, מחשבים, ציוד ספורט ומתקני ספורט הביתה, ויש עלייה ברכישות ערכות יצירה ומשחקי קופסה. יש ירידה חדה בקניות ממסעדות ובתי הקפה, וירידה אמיתית בזמן השהייה הממוצע בקניון".

איך אפשר לתכנן תוכניות בעולם של אי־ודאות?

דן: " המשבר באמת מייצר הזדמנויות אחרות. כרגע כל אירועי הפנטזיות, שאמורים היו לעבור מהסינמטק לסנטר בסוכות, יידחו לחנוכה”.