אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנגיד: "צריך לעשות הכל כדי לא להיכנס ל-2021 עם תקציב המשכי" צילום: אלכס קולומויסקי

הנגיד: "צריך לעשות הכל כדי לא להיכנס ל-2021 עם תקציב המשכי"

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על שיעור של 0.1%, והודיע על תוכנית למתן אשראי מוזל לבנקים שאמור לסייע במתן אשראי זול לעסקים קטנים. בנוסף, תורחב התוכנית לרכישת אג"ח ממשלתי במסגרתה יוזרמו למשק עוד 35 מיליארד שקל

22.10.2020, 16:17 | עמרי מילמן

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, בשיעור של 0.1%, כך הודיעה היום (ה') הוועדה המוניטרית בראשה עומד נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים עומדת על מינוס 0.7% כאשר טווח היעד של בנק ישראל נע בין 1% ל-3%.  לאחר ההודעה על הריבית ערך הנגיד מסיבת עיתונאים ובה אמר: "צריך לעשות הכל כדי לא להיכנס ל-2021 עם תקציב המשכי" (הרחבה על מסיבת העיתונאים - בהמשך הכתבה).

ההפחתה האחרונה התרחשה ב-6 באפריל כאשר הוועדה המוניטרית הפחיתה את שיעור הריבית משיעור של 0.25% לשיעור של 0.1%. אולם לפי דיוני החלטת הריבית הקודמת (בחודש אוגוסט) כבר מספר החלטות ריבית שאחד מששת חברי הוועדה הצביע בעד הפחתה, בעוד היתר הצביעו על הותרתה בשיעורה הנוכחי.  

נגיד בנק ישראל פרופ נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי נגיד בנק ישראל פרופ

הוועדה החליטה גם להגדיל את תוכנית רכישות האג"ח הממשלתי בשוק המשני (כלומר, לא מהמדינה - ע.מ) ב-35 מיליארד שקל; התוכנית המקורית עמדה על 50 מיליארד שקל, ועד כה נרכשו מעל ל-30 מיליארד שקל.

עוד החליטה הוועדה המוניטרית על תוכנית למתן אשראי לבנקים, במסגרתה יינתנו הלואוות בריבית קבועה של מינוס 0.1% כנגד הלוואות שהבנקים יתנו לעסקים קטנים בריבית שלא תעלה על פריים+1.3%.

"אני אמור לדבר עם חברות הדירוג בימים הקרובים"

 

לאחר ההודעה על הריבית ערך הנגיד אמיר ירון מסיבת עיתונאים. על השאלה האם הוא חושש מהורדת דירוג האשראי של ישראל אמר ירון כי "אני אמור לדבר עם חברות הדירוג בימים הקרובים, צריך להבין שכל העולם נמצא במים גועשים ולכן באופן יחסי כאשר מסתכלים על האגרגטים של ישראל - הגידול ביחס חוב תוצר, הגידול בגרעון - אנחנו נמצאים במקום טוב בטבלה. מעבר לכך לישראל יש כלכלה דינמית עם יכולת צמיחה גבוהה, ראינו את הזינוק בקיץ ולכן האלמנטים של הכלכלה טובים והחברות מבינות את זה. יחד עם זאת, הן היו רוצות לראות שהמשילות התקציבית באה לידי ביצוע והם יעקבו אחריו".

בנוגע לשאלה האם צפוי שינוי כלשהו בנוגע ליעד האינפלציה בדוגמה להחלטה שקיבל הפד לאחרונה, השיב הנגיד כי "כל מדידת האינפלציה בתקופה האחרונה לא קלה ואולי אפילו מוטה ולכן מה שחשוב לנו הוא לעגן את הציפיות לטווח הארוך, היעד בישראל כבר נותן לנו איזשהי גמישות מעבר ליעד של 2% שהיה בארה"ב, מעבר לכך אמרנו שנבחן את יעד האינפלציה, התחלנו בתהליך, כמובן שתקופת הקרונה האטה את התהליך.

בנוגע לשאלת התקציב והאם חברות הדירוג מסתכלות על אישור התקציב כאשר הן מדרגות מחדש את ישראל השיב כי "אני מניח שזה משהו שהם בוחנים ומסתכלים עליו שלפחות יהיה מתווה מוסדר לתקציב 2021. אני ושר האוצר נמצאים בקשר שוטף. ברור לי שהוא מחויב לקדם את תקציב 2021 בהקדם האפשרי. זמן שעובר לא חוזר. אנחנו כרגע לא בתקופה רגילה, נעשו כל מיני שינויים בחוקים אחרים. כל מיני לוזים הוקדמו ולכן צריך לעשות מה שאפשר כדי לעשות את התקציב בהקדם האפשרי כך שלא נכנס ל-2021 לתקציב המשכי".

על אי הוודאות הפוליטית אמר הנגיד כי "ברור לנו שאי וודאות זה גורם שלילי לכלכלה. עסקים צריכים וודאות, רוצים לדעת במה הם משקיעים, לאן הם הולכים, צרכנים צריכים וודאות בשביל לדעת שהם יכולים לצרוך ולא לחסוך, זה מצמצם את הפעילות הכלכלית, בוודאי בתקופה שאנחנו רוצים לראות מאיצי צמיחה, כל מיני פעולות של הממשלה, יש משרדים שצריכים לפעול, ככל שנקדים לעשות את זה, כך נוכל לצאת מהר יותר משהמשבר וטוב יותר".

שר האוצר ישראל כץ. הנגיד: "אנחנו בקשר שוטף", צילום מסך: לע"מ שר האוצר ישראל כץ. הנגיד: "אנחנו בקשר שוטף" | צילום מסך: לע"מ שר האוצר ישראל כץ. הנגיד: "אנחנו בקשר שוטף", צילום מסך: לע"מ

בתוך כך, חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית, על בסיס שני תרחישים מרכזיים. בתרחיש בו מגיפת הקורונה תהיה תחת שליטה, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 5% בשנת 2020 ושיעור האבטלה הרחב צפוי לעמוד ברבעון האחרון של 2020 על כ-17% מכח העבודה; זאת לעומת התכווצות של 6.5% בתוצר ושיעור אבטלה רחב של כ-20% בתרחיש חמור יותר.

כך, בתרחיש הראשון צפויה צמיחה של 6.5% בשנת 2021, לעומת 1% בלבד בתרחיש החמור יותר. בתרחיש הראשון, הגירעון ויחס החוב לתוצר ב-2020 צפויים לעמוד על כ-13% וכ-73%, בהתאמה, וכ-8% ו-76% בשנת 2021; בתרחיש החמור יותר צפויים הגירעון והחוב ביחס לתוצר לעמוד על 13% ו-75%, בהתאמה, בעוד בשנת 2021 צפוי גירעון של 11% ויחס חוב תוצר של 83%.

לפי התרחיש הפסימי שפורסם בחודש אוגוסט (שבו ישראל חווה גלי תחלואה שיובילו לצמצום פעילות כל כמה חודשים, עד מציאת חיסון), צפויה צמיחה שלילית של 7% ב-2020 וצמיחה של 3% בלבד ב-2021. כלומר, התחזית פחות פסימית לגבי השנה ,אך פסימית יותר בנוגע לצמיחה בשנה הבאה.

הנגיד התייחס לשני התרחישים שהציגה חטיבת המחקר בנוגע להתכווצות התוצר השנה והגדיר אותם כתרחיש בו ישנה שליטה על התחלואה ותרחיש עם שליטה נמוכה. לדבריו,  "במידה רבה זה נתון בידי כולנו - שמיעה אחר הוראות, הליך יציאה מסודר עם מערך קטיעת שרשראות הדבקה, הסברה, אכיפה, דיפרנציאליות, במידה ונצליח נהיה בשליטה, במידה ולא נצליח נהיה בשליטה נמוכה".

בנוגע לשער החליפין והשפעותיו אמר הנגיד בנאומו כי "בחודשיים האחרונים נסחר השקל במגמה מעורבת: הוא נחלש בספטמבר, אך באוקטובר התחדש הייסוף. ככלל, שער החליפין האפקטיבי נע בטווח צר יחסית מאז חודש מאי, על אף תנודתיות בשערים הצולבים. בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח כל עוד הוועדה סבורה ששער החליפין סוטה מהחלון העקבי עם יציבות מחירים ופעילות כלכלית נאותה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות