אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארץ יקרה לי: כיצד נכשל הטיפול ביוקר המחייה

דעה

ארץ יקרה לי: כיצד נכשל הטיפול ביוקר המחייה

ממשלות נכשלו בעשור האחרון להוריד את יוקר המחייה בישראל שזינק והשאיר מאחור רבות ממדינות אירופה כמו אנגליה, צרפת, הולנד, איטליה ועוד. אבל הבעייה לא נובעת רק מניהול קלוקל, אלא גם משיטת מדידה בעייתית של הלמ"ס

22.10.2020, 15:20 | פרופ' יאיר זימון ועודד שורר

עם תום העשור השני של המאה נוכחית, ניתן לסכם בצער כי היה זה עשור אבוד מבחינת הלוחמים ביוקר המחייה בישראל. בתחום חברתי חשוב זה אנו מעניקים ציון נכשל לממשלות מאז 2010. אפילו מחאת הקוטג' לא העירה את מקבלי ההחלטות משנתם ומוסמסה על ידי הפוליטיקאים.

קראו עוד בכלכליסט

ב-2010 היתה תל אביב העיר מספר 36 בדירוג של 500 ויותר ערים בעולם מבחינת יוקר המחייה. עשר שנים לאחר מכן, תל אביב ממוקמת במקום ה-14 בדירוג. תל-אביב חלפה בדהרת מחירים על פני מרבית הערים הגדולות בעולם.

השוואת מחירי הקוטג השוואת מחירי הקוטג' | צילו: אוראל כהן השוואת מחירי הקוטג

על פי נתוני הבנק העולמי של רמות מחירים המשוקללים לפי כוח הקנייה, היתה ישראל יקרה ב-2011 בכ-42% מן הממוצע העולמי אך זולה מחלק נכבד ממדינות אירופה. על פי הסקר האחרון המבוסס על נתוני 2017 מעודכנים לתחילת 2020, מסתבר כי ישראל יקרה עתה מן הממוצע העולמי ב-68% במונחי כוח קנייה וכי רמת המחירים היחסית במרבית המדינות המתועשות ירדה. היום ישראל יותר יקרה ממדינות כמו אנגליה, צרפת, הולנד, גרמניה, איטליה ושוודיה (רשימה חלקית). 

ניתוח נוסף של הבנק העולמי, המתייחס למחירים כיום של סל מוצרי מזון מתואמים לכוח הקנייה המקומי מגלה כי סל מזון במדינות כמו פינלנד, צרפת, איטליה, בלגיה, גרמניה הולנד או אנגליה, זול מזה בישראל בשיעור משמעותי. סל המזון בישראל יקר במונחי כוח קנייה פי ארבעה ויותר מזה שבארה"ב, צרפת גרמניה או אנגליה, ופי 1.5 מזה שבשווייץ.

השוואה לרמת המחירים בארגון המדינות המתועשות ה-OECD ב-2017, מצאה כי רמת המחירים בישראל היתה גבוהה מן הממוצע של ה-OECD ב-20%. שנתיים מאוחר יותר נמצא כי רמת המחירים בישראל ב-2019 היתה גבוהה ב-22% מהממוצע במדינות החברות בארגון ה-OECD.

עוד טרם הצטרפותה של ישראל ל-OECD, נמדד יוקר המחיה בישראל בהשוואה למדינות החברות בארגון. מאז שנת 2007 ועד שנת 2017 עלה מדד המחירים בהשוואה ל-OECD ב-36.4% כאשר לאורך 11 שנים אלו בולטות במיוחד שלוש קפיצות ביוקר המחיה, בשנים 2008 (עלייה של 15.9% בהשוואה ל-OECD), שנת 2013 (עלייה של 9.9%) ושנת 2017 (עלייה של 6.2%).

לאחר המחאה החברתית בישראל בשנת 2011, שהתמקדה בעיקר ביוקר המחייה, נחקק חוק המזון שנכנס לתוקף בשנת 2015. הציפיות מן החוק היו רבות, בייחוד התקווה שהחוק יצמצם את הפגיעה המשמעותית יותר של התייקרות המוצרים בשכבות החלשות יותר. מה קרה לחוק שהיה אמור דווקא להפחית את הריכוזיות, לחזק את התחרות ולהיטיב עם הצרכנים? על פי סיכומי הרשות לתחרות במלאות חמש שנים לתחולת החוק, הקמעונאים מסמסו את הוראותיו. החוק אמנם חסך עלויות לרשתות המזון, אולם בפועל לא גולגל החיסכון לצרכנים, אלא הגדיל את הרווח של הרשתות.

סקר הוצאות והכנסות משקי הבית האחרון נערך ב-2017. על בסיס הנתונים שנאספו בודקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל חודש בכמה התייקר הסל שמרכיביו נקבעו ב-2017 בהשוואה לחודש הקודם. על פי הלשכה שיעור התייקרות הסל מאז 2010 היה כשישה אחוזים וסעיף המזון התייקר בכתשעה אחוזים. נראה שאנחנו חיים בגן עדן. נתונים אלה אינם מעניינים את מי שניצב השבוע מול דוכן השימורים ומוצא כי קופסת שימורי פטריות שרכש בקיץ ב-3.90 שקלים ליחידה, נמכרת בסתיו ב-5.30 שקלים ליחידה. (התייקרות של כ-36%) וזו אינה הדוגמה היחידה.

הבעייה נובעת משיטת המדידה

לנוכח הנתונים של ה-OECD והבנק העולמי, נשאלת השאלה כיצד הפכה ישראל למדינה כל כך יקרה והסטיסטיקן הראשי לא סיפר לנו? הבעייה נובעת משיטת המדידה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתקשית לאבחן "סל" המשקף את תמונת המחירים האמיתית בשוק המשתנה ולאבחן את דפוסי הצריכה המשתנים ללא הרף. בואו ונודה - הכלים בהם משתמשת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מודדים באמת את עליית המחירים במשק.

גלעד ברנד, ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ערך לפני מספר שנים מחקר שבחן את רמת המחירים בישראל לאורך תקופה ממושכת. המחקר אושש את הטענה כי רמת המחירים של מוצרי הצריכה בישראל גבוהה מזו שבחו"ל. המחקר מצא כי למרות התנודתיות בשער החליפין, רק בארבע מתוך 25 השנים שבחן, היו מחירי הצריכה בישראל קרובים לרמה התואמת את ההכנסה לנפש וביתר השנים – גבוהים יותר.

תוצאה זו, לדבריו, היא ייחודית כמעט רק לישראל, וניתן לראות בה ראייה תומכת לכך שמחירי הצריכה בישראל גבוהים יחסית ליתר המדינות המפותחות זה שנים רבות, כאשר מביאים בחשבון שרמת ההכנסה בישראל נמוכה יחסית. ממצאים נוספים המתמקדים בענף המזון, שבו חלה עלייה מהירה במחירים לצד עלייה ברווחיות, כתב, מצביעים על החשיבות של המשך חשיפת המשק לייבוא כאמצעי להגברת רמת התחרות, להפחתת מחירים ולשיפור רווחת הצרכן בישראל.

תמונת המצב הנוכחי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שומרת על שקט תעשייתי. היא נוחה לאוצר המעדיף שיעור התייקרות נמוך בהתחשב בחוב הפנימי הגדול שהוא מגלגל ועדכוני קצבות ושכר, והיא נוחה לכל מי שיש לו התחייבויות צמודות למדד המחירים לצרכן. היא גם נוחה לחלק נכבד מן הפוליטיקאים בישראל שאינם עושים את קניותיהם בעצמם כמו הקנצלרית של גרמניה אנגלה מרקל ואין להם מושג לגבי החיים תחת עול המונופול של הספקים הגדולים.

הגיעה השעה להודות – מדינת ישראל היא מדינה יקרה והפער ביננו לבין מדינות רבות בעולם גדל. אנו ממליצים לעורכי התקציב הבא וחוק ההסדרים הנלווה אליו לצאת למלחמה ביוקר המחייה, ליזום צעדים שיצמצמו את את הריכוזיות בענף הקמעונאות, יאפשרו לספקים קטנים להתחרות עם הספקים הגדולים שלקחו בשבי את הצרכן הישראלי ולאפשר יבוא מקביל לכל המוצרים במשק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות