אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"גמזו, יש לך בחילות? גם לי היו כמנכ"ל רמב"ם. קח כדור ותמשיך לעבוד" צילום: מיקי קורן

ראיון כלכליסט

"גמזו, יש לך בחילות? גם לי היו כמנכ"ל רמב"ם. קח כדור ותמשיך לעבוד"

פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל בית חולים רמב"ם במשך 13 שנה ועד לפני כשנה וחצי, שמאחוריו שני אקזיטים בתחום המכשור הרפואי - מתנגד לצעדים דרסטיים במסגרת המאבק בקורונה, דוגמת הטלת סגר גורף; מציע להיערך לחיים ממושכים בחסות הנגיף; קורא להחיות את מערכת הבריאות המורעבת לכח אדם; מאמין שרק היגיון בהגבלות יגרור ציות ציבורי; ומספר על קרן ההשקעות החדשה שהשיק עם שותפיו בתחילת יולי

23.10.2020, 09:39 | דיאנה בחור ניר

פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל בית חולים רמב"ם במשך 13 שנה ועד לפני כשנה וחצי, מתנגד לצעדים דרסטיים במסגרת המאבק בקורונה, דוגמת הטלת סגר גורף שפוגע בפרנסה. בראיון לכלכליסט הוא מציע להיערך לחיים ממושכים בחסות הנגיף, וקורא להחיות את את מערכת הבריאות המורעבת לכח אדם.

בראשית יולי השיק עם שותפיו קרן השקעות חדשה בתחום הבריאות, Alive, אליה הצטרף רגע לפני פרוץ המגיפה, וכעת הוא משתף גם בקשיי גיוס ההון בפניהם עומדת הקרן.  

חניון המיועד לקליטת חולי קורונה בבי"ח רמב"ם. "בית החולים מסוגל להתמודד, הוא לא יקרוס", צילום: איי אף פי חניון המיועד לקליטת חולי קורונה בבי"ח רמב"ם. "בית החולים מסוגל להתמודד, הוא לא יקרוס" | צילום: איי אף פי חניון המיועד לקליטת חולי קורונה בבי"ח רמב"ם. "בית החולים מסוגל להתמודד, הוא לא יקרוס", צילום: איי אף פי

פרופ' רפי ביאר, כיום אתה משמש כיועץ למנכ"ל רמב"ם. ביה"ח יעמוד בעומסים הצפויים לאחר היציאה מהסגר?

"יש כיום 70 חולים במתחם, כאשר ההיערכות הראשונית היתה ל-120 חולים קשים, ובית החולים נערך גם ל-700. זה כמובן מעמיס מאוד על המערכת, ופוגע בפעולות האחרות כשצריך להסיט צוות, אבל רמב"ם מסוגל להתמודד, הוא לא יקרוס. עדיף להגיע למצב יציב ומווסת של חולים, אסור לקבל מצב של גלים, כי גלים זה לא דבר טוב ובטח שלא התקהלויות - אבל איזה היגיון יש בלא לאפשר עבודת משרד של 10 אנשים שלא מקבלים קהל?"

מה מפריע לך בהחלטה על קיום הסגר השני?

"שיש הרבה החלטות שמתקבלות ללא הגיון אפידמיולוגי. חברה זה לא רק מחלות: זה גם כלכלה, מצב מנטלי. צריך לקחת צעדים מתמשכים, לאורך זמן, ולא דרסטיים כמו סגר - כי נאלץ לחיות עם הקורונה עוד שנתיים-שלוש עד להשגת חיסון יעיל. כשההגבלות קשות מדי אנשים לא נשמעים ועושים כל אחד את השיקולים שלו.

"כבר ראינו את זה אצל הפוליטיקאים, שלא מצייתים להנחיות של עצמם. יש משחקי סיכון-סיכוי בהתנהגות של הציבור: אם ההנחיות יותר מדי קשוחות, כשאנשים חוששים מהבידוד הממושך יותר מהמחלה, הם ימנעו מלהיבדק גם כשהם חולים, כפי שיש אנשים שלא לוקחים טלפון לפגישות 'על מנת שלא ישימו עליך יד'. אז אנשים עושים לעצמם חשבון. לכן הצעדים חייבים להיות זהירים, לא פחדניים. פחדני זה אומר: 'אני נבהל מחולים שלא אוכל לטפל בהם', ולסגור הכול. כשאתה עושה צעדים מוגזמים שקשה לשלוט בהם אנשים לא נענים. כיוון שנחייה עם הקורונה, כאמור, לאורך זמן - צריך לחיות עם זה לא במכות פטיש, אלא בהנחיות הגיוניות ורציפות". 

פרופ פרופ' רפי ביאר. "האחריות בטיפול בקורונה צריכה לעבור לראשי הרשויות" | צילום: מיקי קורן פרופ

רוני גמזו אמר שהשיקולים הפוליטיים בטיפול בקורונה עוררו בו בחילה.

"אני תומך בהעברת האחריות בטיפול לראשי הרשויות. עם סמכות ואחריות הם יגיעו ליותר תוצאות מניהול מרכזי כמו היום, בו נכנסים הרבה מאוד שיקולים פוליטיים. לכן אני אומר לרוני גמזו - יש לך בחילה? אני לא חוויתי בחילות כמנכ"ל רמב"ם? בחילה מותר שיהיה, קח כדור נגד בחילה ותמשיך לעבוד".

המודל הנכון הוא כזה של העברת אחריות לראשי הערים, כשפרופיל ההדבקות כ"כ מאופיין מגזרית?

"כן. עם סמכויות וכלים הם ידעו לנהל את זה טוב יותר מניהול מרכזי של המדינה. אם ראש עיר יבין שבמידה והוא נכשל העיר שלו נסגרת - הוא יתנהג אחרת, הוא ישקיע, הוא יקפיד, ולכן אני מאוד תומך בזה. השלטון המרכזי נכשל בניהול המגיפה אצלנו, בגלל כל השבטים שיש פה. אם ראש עיריית בני ברק יבין שכאשר הוא לא מצליח לשלוט באוכלוסיה שלו היא תסבול – הוא יידע לשכנע את הציבור".

סגר בת"א. "כאשר ההגבלות קשות מדי אנשים לא נשמעים - וכל אחד עושה את השיקולים שלו", צילום: דור זומר סגר בת"א. "כאשר ההגבלות קשות מדי אנשים לא נשמעים - וכל אחד עושה את השיקולים שלו" | צילום: דור זומר סגר בת"א. "כאשר ההגבלות קשות מדי אנשים לא נשמעים - וכל אחד עושה את השיקולים שלו", צילום: דור זומר

רופאים כמו גבי ברבש, רוני גמזו, איתן פרידמן ואחרים הפכו לסלבס בעקבות הקורונה.

"הרפואה הפכה למרכז החיים שלנו, אז רואים גם שגשוג של תוכנית כמו "המתמחים", שזה גם חלק מהסיפור. עד לאחרונה גיבורי התרבות היו טבחים שהפכו ל'שפים', וכולם סלבס. היום אנשים מבינים שהרפואה צריכה להיות בחזית, למרות שמקבלי ההחלטות הרעיבו במשך שנים את המערכת. למרות התקשורת, הזקנה במסדרון והעומס בחדרי המיון לא הזיזו לאף אחד. הזקנה הזאת, וגם צעירים ממנה, עדיין נמצאים שם לצערי הרב".

איפה צריך להשקיע?

"עיקר ההשקעה צריכה להיות במיטות, שזה בעצם כח אדם. ההתנהלות בימי הקורונה דורשת פי 2 כח אדם, אתה נכנס, צריך להתמגן ולא יכול שלא להתחלף אחרי שעתים. צוותים מתחלפים כל שעתיים, זה פי 2 כח אדם. להיות בתוך חליפת החלל הזאת - אנשים יוצאים רטובים מזיעה, למרות המיזוג והכל. בתי החולים הם החזית היום, צריך להבין את זה. אני הייתי במלחמת לבנון השנייה, הייתה מלחמה שאחרי חודש נגמרה. זו לא נגמרת, וגם לא תגמר כ"כ מהר". 

פרופ פרופ' רוני גמזו. "אני לא חוויתי בחילות כמנכ"ל רמב"ם? בחילה מותר שיהיה, קח כדור נגד בחילה ותמשיך לעבוד" | צילום: טל אזולאי, דור מנואל פרופ

"קשה לגייס, אבל אני לא מתחרט"

בתחילת השנה ורגע לפני פרוץ הקורונה בישראל, הצטרף פרופ' ביאר כשותף מנהל לקרן Alive, לצד מישל חביב (לשעבר מנכ"ל הדסית ביו) ופרופ' ארי שמיס (המנכ"ל היוצא של אסותא מרכזים רפואיים). השותפים בקרן, שהושקה בתחילת יולי האחרון, הם קרן מכבי, לאומי פרטנרס, CBG ורשת בתי החולים האמריקאית קריליון. הקרן, שגייסה כבר 50 מליון דולר, עושה מאמצים גדולים בצל הנגיף להגיע לגיוס של 150 מליון דולר. כאן המקום לציין כי בעברו של ביאר שני אקזיטים: ב-1996 מכר את 'אינסטנט', שפיתחה מכשור למטרוניקס, וב-2019 מכר את 'קורינדוס', שמבצעת צנתור רובוטי לסימנס.

אתה מתחרט שנכנסת להרפתקאה של הקמת קרן בצל הקורונה?

"כשהצטרפתי הקורונה הייתה עוד משהו רחוק שקורה בסין, אבל אני לא מתחרט. יש משהו מאוד יעיל בזה שלא צריך לטוס ולנסוע לחו"ל. מצד שני יש מינוסים: שמים סגורים, אין כנסים, משקיעים לא באים וקשה יותר לקבל החלטות על בסיס פגישות זום בלבד. אבל עולם החדשנות לא עצר עם הקורונה, הוא ממשיך להתפתח".

עם השותפים בקרן. מימין מישל חביב, משמאל פרופ עם השותפים בקרן. מימין מישל חביב, משמאל פרופ' ארי שמיס | צילום: יחצ עם השותפים בקרן. מימין מישל חביב, משמאל פרופ

מה אתם מחפשים?

"לא סטארטאפים בתחילת דרכם, אלא חברות בשלב ניסויים קליניים וכניסה לשוק, ישראליות בעיקר, בתחומי בריאות דיגיטלית ומכשור רפואי, שנוכל לעזור להן לצמוח ברמה הבינלאומית".

גייסתם רק 50 מיליון, אבל היעד המקסימלי הוא 150 מיליון דולר. לא בעייתי לגייס בימי קורונה? היד יותר קפוצה, משקיעים פחות נלהבים להוציא כסף.

"נכון. קשה יותר לגייס כסף, משקיעים מהססים יותר. מצד שני, דווקא קרנות שקמו בתקופות קשות מבחינה כלכלית, כמו ב-2008 – רשמו הצלחות יותר גדולות מקרנות שהוקמו בתקופת בועה. כשיש חברות מעניינות אבל ההון לא בנמצא – זה גם יוצר גם הזדמנויות עסקיות. אני שלם מאוד עם ההחלטה, ונהנה ממפגש אינטנסיבי עם אומת ההייטק בתחום הרפואה. החיבור בין רפואה להנדסה מרתק".

בינתיים השקעתם רק 10 מיליון דולר ב-Innovalve משיבא, שפיתחה "מסתם לב תותב".

"זה אתגר טכנולוגי קשה, ולאותה חברה יש מוצר חדשני ופורץ דרך שאנחנו רואים בו פוטנציאל לחברה ישראלית שתפרוץ לעולם".

ובכל זאת, זו ההשקעה היחידה שלכם עד כה. עושה רושם שיש יותר קרנות מסטרטאפים.

"לא נתקלתי במחסור בחברות ורעיונות. לא רק שאנחנו לא מגרדים את התחתית, אנחנו עדיין למעלה בקצפת. נושא המימון, החלק של גיוס הכסף, הוא מאתגר וקשה, ואנחנו עובדים אינטנסיבית על מנת להגדיל אותו. כשאין כנסים, כשלא מגיעים משקיעים – יש לזה אפקט. בהשקעות חשוב מאוד הקשר הבלתי אמצעי".

אתה מתגעגע לניהול היומיומי של בית החולים?

"זו היתה תקופה מרתקת, אין יום, אין לילה, אין שישי ואין שבת. אבל יש לך משימה בחיים. סיימת? תעביר את זה הלאה. אולי בגיל 90, אם אחיה עד אז, אתגעגע לעבר".

מתי תפסיק לצנתר?

"כשהחולים כבר לא ירצו אותי. אין דבר שיותר משמח אותי מלראות עורק סתום שהצלחתי לפתוח אותו. אם ארגיש שהמיומנות שלי יורדת לא ארצה להמשיך. אני בן 68, אני עדיין צעיר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות