סדר עולמי ישן: מארי קונדו משיקה קורס מקוון חדש

מארי קונדו רוצה להעמיד דברים על דיוקם: "הרבה אנשים מגדירים אותי כמינימליסטית - כמישהי שתבוא אליכם הביתה ותזרוק הכל, אבל זה רחוק מלהיות נכון". אולם, קונדו הרי בנתה לעצמה קריירה מכך שהורתה לאנשים להיפטר מהבלגן, לא? הדגש נמצא במקום הלא נכון, היא מתעקשת בשיחת הווידיאו שאנחנו מקיימות. המטרה של האנשים שעוקבים אחר שיטת הסדר והארגון "קון־מארי" (KonMari) היא לא בהכרח לזרוק דברים, אלא דווקא למצוא את החפצים שגורמים לנו אושר, או אם להשתמש בביטוי הנפוץ שלה: גורמים לנו "שמחה בלב" (spark joy).

בימים אלו, כשבתים ברחבי העולם הפכו להיות גם משרדים, בתי ספר וגני ילדים, קשה להאמין שרבים ימצאו את השמחה בקרב המחשבים הניידים, הכבלים המלופפים והמדפסות החדשות, שהשתלטו על שולחנות המטבחים. עבור לא מעטים, הרעיון של שלווה בסגנון של קונדו נשמע כמו משימה בלתי אפשרית. בכל זאת, קונדו מתעקשת כי זה חשוב יותר עכשיו מאי פעם. "יותר ויותר אנשים מתחילים לסדר", היא אומרת. אולם, היא חושבת שההנחה שלי, שזה עונה על הצורך להשיג שליטה כשהעולם החיצוני משתגע, מעט גסה מדי. "שמחה, רוגע ושלווה", היא מתעקשת. "כולנו נמצאים בתוך החרדה העמומה והלא ברורה הזו כרגע", היא מוסיפה. "והסידור מספק לנו בסיס חזק כדי לשאול את עצמנו שאלות: מה חשוב לי כרגע? כיצד אני רוצה לחיות?".

קונדו. ניקיון לא משווק כמטלה אלא כעזרה עצמית מעצימה | צילום: איי פי

כדי לעזור לנו להתגבר על התקופה, קונדו השיקה לאחרונה קורס מקוון של עשרה שיעורים בעלות של 39.99 דולר. הקורס מסביר לצופים את שיטת הסידור שלה, שלב אחר שלב, ומלמד הכל, החל משיטות קיפול ועד לפתרונות אחסון. שיטת קון־מארי מעודדת אנשים לסדר לפי קטגוריות ולא בהתאם לחדרים, לעבור על ספרים, דברי קוסמטיקה, מזכרות סנטימנטליות, ולהחזיק כל פריט בידיים כדי לראות אם הוא מייצר שביב של שמחה. ספרה מ־2011, "סוד הקסם היפני" שהפך אותה לכוכבת בינלאומית לאחר שתורגם לאנגלית ב־2014, תורגם כבר ל־40 שפות ומכר מעל 10 מיליון עותקים. ספרה הבא היה “שמחה בלב: אמנות סידור הבית - המדריך המעשי”. השנה פורסם גם “Joy at Work”. במקביל, היא השיקה את קון־מארי מדיה, ואת הסדרה בנטפליקס "עושים סדר עם מארי קונדו", שעזרה להפוך אותה גם לכוכבת טלוויזיה.

איך קונדו מתמודדת עם הסגר? 

קונדו מקווה שהקורסים המקוונים שלה יסייעו לאנשים שנתקלו בבעיות בסביבה הביתית שלהם. המגפה דורשת מאיתנו לחשוב מחדש על השימוש בבית שלנו. "זה באמת מתחיל בדיון כן עם המשפחה וצריך לקיים גם שיחה כנה על הפיכת חלל לפינת עבודה", היא אומרת.

אבל יש הבדל בין לגור בבית מואר כמו שלה, ובין לחלוק את חלל המגורים עם שותפים שכולם עובדים כל הזמן. היא מפגינה אמפתיות, הרי אחרי הכל "הבתים ביפן לא גדולים במיוחד". עבור כל מי שמתקשים להתמודד עם טשטוש הגבולות הזה בין הבית והעבודה, היא מציעה לשים בסוף כל יום את כל החפצים הקשורים לעבודה בקופסה ולאפסן אותה בצורה מסודרת הרחק מהעין. היא מעריצה את האופן חסר הרחמים שבו בעלה, טאקומי קאוואהארה, שמכהן כמנכ"ל קון־מארי מדיה, מתעדף ומארגן את לוח הזמנים שלו. "הוא מסוגל להגדיר מועדים מאוד ברורים להפסקות", היא אומרת. "ואף פעם לא נראה עמוס מדי".

הסגר בלוס אנג'לס, שם היא מתגוררת עם בעלה ושתי בנותיהן, בנות 3 ו־5, היה "מעט כאוטי", היא מודה. האם היא איבדה את הסבלנות והרוגע? "זו היתה תשישות פיזית טהורה". הפרסונה הטלוויזיונית השלווה שלה לא נשמרת כל יום כל היום. "אני לא תמיד רגועה ומאופקת, בכלל לא, במיוחד לא כשאני מותשת לאחר יום עבודה מלא. אני פשוט מודיעה שאני הולכת לישון, זה הכל". לטענת קונדו, הפרסום שלה מפתיע במיוחד. "כשאני מסתכלת בחזרה על הילדות שלי, מעולם לא הייתי במרכז העניינים בקרב החברים שלי או משהו כזה. אבל כשהיה מדובר במילה הכתובה, בכתיבת ספרים, תמיד הצלחתי להביע את הרגשות שלי בצורה ישירה. זה עדיין מפתיע אותי שכתיבת ספרים היא שהעניקה לי כל כך הרבה הזדמנויות לדבר בפומבי". עם זאת, לפי טענות אחרות, הפיכתה לסלבריטאית היתה חלק מאסטרטגיה מחושבת. בעודה מנהלת סוכנות ייעוץ לסדר וארגון, היא הצליחה למכור את הרעיון לכתיבת ספר בנושא לעורך שזיהה את הפוטנציאל שלה כאישיות תקשורתית, שתתבסס בחלקה על שיווק באינטרנט.

אם מודדים סלבריטאות לפי ממים, אז אין ספק שקונדו היא כוכבת־על. המדיה החברתית מלאה בבדיחות המתבססות על המתיקות שלה. מבחינת המעריצים קונדו היא מלאכית מרתקת: קטנטונת, עדינה ומדברת בשקט. מבחינת המבקרים, היא סמל לקפיטליזם, האחרונה בשורה של גורואים לעזרה עצמית שמבטיחים אושר באמצעות שיעורים לחיים לאנשים שאמידים מספיק להיפטר מהחפצים שלהם. קייל צייקה, מחבר הספר "הכמיהה לפחות: לחיות עם מינימליזם" (The Longing for Less: Living with Minimalism), אומר שקונדו מעניקה לאנשים פתרון קל למשהו שמטריד אותם. "אנחנו מגלים שהחפצים שצברנו לא מספקים אותנו ולא גורמים לנו אושר, לא משנה כמה חפצים יש לנו. הם הולכים ומצטברים כי אנחנו עדיין לא מרוצים. הבעיה היא קפיטליזם וצריכה". קונדו מפגינה סימפטיה כלפי הגישה הזו. לדבריה, הפופולריות שלה טמונה ב"חוסר הסיפוק שחשים אנשים בלב שלהם", שאותו הם מנסים למלא על ידי "קניית דברים". היא אומרת שהיא "הצליחה להבין ולהתגבר על התחושה המזיקה הזו... ולהציע סוג של שחרור". עם זאת, קשה לחבר בין החירות הזו והחנות המקוונת שלה, שמוכרת סלי תה קלועים ב־25 דולר או מחזיקי ספרים ב־190 דולר.

שורשיה של הקריירה של קונדו נטועים בילדות שלה בטוקיו. "הושפעתי מאוד מאמא שלי, שתמיד נראתה כאילו היא נהנית להיות אמא במשרה מלאה", היא מספרת. "היא תמיד אמרה לי שטיפול בבית הוא תרומה משמעותית לחברה, ולכן התחלתי להתעניין בכל הקשור לבית, כולל בישול, הגשה, ניקיון וכן הלאה, וקראתי מגזינים בנושא". היא אמנם תתנגד להצהרה הזו, אבל קונדו (3.8 מיליון עוקבים באינסטגרם) ככל הנראה מוכרת ביותר בזכות ה־cleanfluencers. מדובר על צבא של משפיעניות במדיה החברתית שעוסקות בענייני סדר וניקיון, בהן מיסיס הינץ' (Mrs Hinch) הבריטית עם 3.8 מיליון עוקבים, וקלי שרר וג'והנה טפלין, חברות ושותפות עסקיות מטנסי שעומדות מאחורי המותג The Home Edit עם 4.1 מיליון עוקבים ותוכנית חדשה בנטפליקס. בעולם שמאופיין בכאוס, הן כולן מבטיחות ריפוי ביתי לנפשות החולות שלנו.

ג'ינה דרנטן, מרצה לשיווק בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת לויולה שיקגו, אומרת שה־cleanfluencers משתמשות ב"מטלות הנשיות המסורתיות ואורזות אותן מחדש במעטה של העצמה". הטרנד התפתח במקביל לתנועת העזרה העצמית, כך "שניקיון משווק פחות כמטלה ויותר כצורה של עזרה עצמית מעצימה". במהלך הסגרים שהוטלו ברחבי העולם, נשים מצאו עצמן מתמרנות בין העבודה ומטלות רבות נוספות. בבריטניה, המכון למחקרים פיסקאליים מצא שאמהות שילבו בין עבודה בתשלום וטיפול בילדים במשך 47% משעות העבודה שלהן, זאת בהשוואה ל־30% משעות העבודה של האבות שהוקדשו לילדים. האם קונדו דואגת מכך שבהיותה פרסומת מהלכת לניקיון וסדר, היא בעצם מאששת את התפקידים המגדריים? היא משבחת את בעלה ומכחישה ש"עבודות הבית שייכות לנשים". "הגיע הזמן לשינוי", היא מדגישה. "ניקיון צריך לבוא בטבעיות כמו צחצוח שיניים".