צילום: באדיבות amazon prime
סשה ברון כהן מסיר את המסכה מעל אמריקה
ב"סרט המשך בוראט", הלהיט שעלה עכשיו באמזון פריים, מצליח שוב סשה ברון כהן לחשוף את זרמי העומק הכי אפלים בארה"ב של טראמפ, בדרך המצחיקה ביותר האפשרית. זהו הישג נדיר לקומיקאי טוטאלי שהמראה שהוא מציב מול צופיו היא גם מעווותת אך גם משקפת את המציאות במדויק
כדי לדבר על "סרט המשך בוראט", שעלה בשישי שעבר בשירות הסטרימינג של אמזון פריים וידיאו, ועשה כותרות בינלאומיות במהדורות החדשות יממה לפני כן, צריך ליישר קו ולהסכים ש”בוראט” מ־2006 הוא אחד הסרטים הכי מצחיקים של כל הזמנים. “בוראט” היה הרחבה ופיתוח לדמות שהמציא סשה ברון כהן בתוכנית המערכונים הבריטית שלו “המופע של עלי ג’י” שש שנים לפני כן. כל שלוש הדמויות הבולטות מאותה תוכנית — הראפר עלי ג’י, העיתונאי בוראט סדגייב והפשניסטה ברונו גרהרד — זכו לסרטי קולנוע משל עצמם, אבל רק בוראט נהפך לתופעה עולמית.
קראו עוד בכלכליסט
ב”בוראט” ברון כהן מגלם את דמותו של עיתונאי קזחי עם דעות פרימיטיביות, מחסור חמור בטקט ובורות גמורה בקוד ההתנהגות האמריקאי, ומי שנוכחותו נטולת המודעות קורעת את מסכת הצביעות והשמרנות של האמריקאים.
13 שנה אחר כך, בתחילת יולי, פורסמה ידיעה שעל פיה רודי ג’וליאני, ראש עיריית ניו יורק בעבר ויועצו הקרוב של הנשיא טראמפ, הזעיק משטרה אחרי שתפס את סשה ברון כהן מנסה להפיל אותו בפח בעת צילומים לסרט חדש. הידיעה חשפה את העובדה שברון כהן הקים לתחייה את בוראט סגדייב, ויצא לצלם סרט המשך. כשם ש”בוראט” ב־2006 חשף את הגזענות האמריקאית ואולי השפיע על הציבור להתעורר ולהכניס לבית הלבן את ברק אובמה שנתיים אחר כך, כך “סרט המשך בוראט” מנסה להפליל את תושבי טראמפלנד בתקווה שיביא להעפתו מהבית הלבן. “ב־2005 הייתי צריך דמות מיזוגנית, גזענית ואנטישמית כדי לגרום לאנשים לחשוף את הגזענות החבויה בתוכם”, אמר ברון כהן ל”ניו יורק טיימס”, “כיום הגזענות כבר מוחצנת. הגזענים גאים להיות גזענים”.
הבעיה הכי גדולה של “סרט המשך בוראט” היא שהוא עומד בצלו של הסרט הקודם והמפתיע. הפעם מנגנוני ההצחקה של ברון כהן ובוראט כבר מוכרים. אבל למרות החשש ממיחזור “סרט המשך בוראט” מצליח להצחיק, להגעיל ולהבהיל, בכך שהוא מציג את העולם המערבי כנבער ושטוף שנאה. זה אולי סרט מתיחות, אבל זו לא מצלמה נסתרת, כל האנשים האמיתיים בסרט אומרים ועושים הכל מול מצלמה, רק שהם סבורים שהיא פועלת בשירות הטלוויזיה הקזחית.
השיטה של ברון כהן היא לומר בתור בוראט את הדברים הכי איומים על נשים, יהודים ומיעוטים ולראות את הקהל שלו מהנהן בהסכמה או מוחא כפיים. יכולת העמדת הפנים וההפקה המרשימה של ברון כהן כעיתונאי קזחי בעל עמדות גזעניות מאפשרת לו להסתנן למוקדי כוח שרואים בו בן ברית, ולבצע בהם אקט סמלי של התנקשות סאטירית.
בקטע המדובר ביותר בסרט הוא גורם לרודי ג’וליאני לשלוח ידיים לכיוונה של עיתונאית צעירה ונרגשת שבאה לראיין אותו, ותנועה שיכולה להתפרש כהתפשטות, כשבוראט, שלבוש בחזייה ותחתונים ורודים, פורץ לחדר ועוצר אותה מלנסות לפתות אותו (בסרט, העיתונאית היא לכאורה בתו בת ה־15 של בוראט). כשהקטע מופיע בסרט, פתאום הידיעה מיולי על כך שג’וליאני הזעיק את המשטרה מקבלת קונטקסט אחר: ברון כהן הוא זה שתפס את ג’וליאני, ולא להפך. האם הסצנה הזאת תעזור לג’ו ביידן להביס את טראמפ?
סשה ברון כהן (49) נולד באנגליה במשפחה יהודית, אמו ישראלית ואביו וולשי. לאחיו קוראים ערן ואמנון. סבתו, שנפטרה לא מזמן בגיל 99, גרה בחיפה.
היהדות שלו היא זו שהפכה אותו לפעיל משמעותי במלחמה נגד אנטישמיות. כשבוראט ובתו נכנסים לקונדיטוריה כדי לקנות עוגה לשלוח לנשיא קזחסטן, בוראט מבקש מהמוכרת להוסיף כיתוב בקרם על העוגה: “יהודים לא יחליפו אותנו”, המשפט ששאגו אנשי האלט־רייט והקו־קלוקס־קלן במצעדים שלהם בשארלטוסוויל ב־2017. המוכרת מאחורי הדלפק מוסיפה את המשפט לעוגה בלי למצמץ.
מבחינתי, ברון כהן הוא הקומיקאי הגדול ביותר של דורנו, והוא לחלוטין בליגה של פיטר סלרס. כמו סלרס גם ברון כהן במשך שנים היה אבוד בתוך הדמויות שגילם, כאילו שאין לו קיום בזכות עצמו כשהוא ללא איפור, תחפושת ומבטא. נדמה היה שהפרסונה של השחקן וזו של הדמות הותכו לישות אחת, באקט של משחק טוטאלי. רק בשנים האחרונות נראה שברון כהן השתחרר קצת והתחיל לדבר יותר ויותר בתור עצמו.
העובדה שבתוך שבוע עלו שני סרטים בהשתתפותו: “המשפט של השבעה משיקגו” בנטפליקס ו”בוראט 2” באמזון היא לא רק עדות לוורסטיליות שלו כשחקן, אלא גם לכך שבשני הסרטים האלה הוא חש מחויב לחשוף לעולם את הצד המכוער והנקמני של אמריקה, לפוצץ את בועת העמדת הפנים והנימוסים הטובים שמסתירים שנים של עוינות כלפי אנשי שמאל, יהודים ושחורים.
מעבר לעיסוק של “בוראט 2” בקמפיין הבחירות של טראמפ ושותפיו, זה למעשה סרט הקורונה הראשון שיוצא מהוליווד. הסרט לא רק צולם בימי הסגר מפני הקורונה, הוא גם מתעד את היחס של חלקים מהחברה האמריקאית לווירוס כמזימה ליברלית להצרת זכויות האזרח שלהם.
הסצינות בסרט לא רק מציגות איך אמריקה נראית כרגע, אלא גם אמורות לגרום לנו לתהות איך לעזאזל הם הצליחו להפיק ולצלם את זה. שבוע ויום לפני הבחירות לנשיאות ארה”ב, בוראט סגדייב הוא גיבור־העל שמגיע משום מקום ונראה שאולי הוא יצליח להציל את המצב.