התוכנית למגזר הערבי הוארכה, אך כמעט בלי תוספת תקציב

הממשלה החליטה היום להאריך בשנה את תוקף תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, בשל הקושי להעביר תוכנית חדשה בתקופת משבר הקורונה. עם זאת, בשל המשבר התקציבי, לא יתווספו כמעט תקציבים חדשים. ואולם, במקום זה, יעשה שימוש ב־3 מיליארד שקל שלא נוצלו עד כה במסגרת תוכנית החומש 922, וכן יאוגמו תקציבים קיימים בהיקף של 1.7 מיליארד שקל, תוך המשך ההעדפה המתקנת למגזר הערבי בתקציבי תשתיות.

את תוכנית 922 לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, יזם אגף התקציבים באוצר, בהיקף של 10 מיליארד שקלים לחמש שנים. התוכנית פעלה בשנים 2016–2020 והיא נחשבת לתוכנית המקיפה ביותר להשוואת תקציבים למגזר זה מאז ומעולם.

הרקע לתוכנית הוא ההערכה שהמגזר הערבי הוא מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי. הכספים הוקצו בתחומי דיור, רשויות מקומיות, תחבורה, מים וביוב, תעסוקה, ביטחון פנים, השכלה גבוהה ועוד.

בשנה האחרונה התנהלו דיונים רבים על גיבוש תוכנית חומש חדשה, אך בשל המשבר התקציבי והכללי, העברתה היתה בלתי אפשרית. לכן הגישה השרה לשיוויון חברתי מירב כהן הצעת החלטה להאריך את התוכנית הקיימת בשנה נוספת, ולדבריה, תוכנית החומש לשנים 2022–2026 תגובש במהלך השנה הבאה.

השרה כהן התחייבה שתדרוש מהממשלה תוספת של מאות מיליוני שקלים למגזר הערבי במסגרת תקציב 2021, בייחוד למטרת חברתיות שלא נכללו בתוכנית 922. ואולם, סביר להניח ששנת 2021 תהיה שנת בחירות, לכן העברת תקציב 2021 אינה נראית באופק וספק אם יהיו בו תוספות שאינן קשורות למשבר הקורונה.

להחלטה שתי משמעויות: האחת היא שניתן יהיה להשתמש בשנה הבאה ב־3 מיליארד שקל שטרם נוצלו בגלל חסמים שונים. הכוונה היא לנסות להפחית חלק מהחסמים, אך סביר להניח שרוב הסכום לא ינוצל גם בשנה הבאה. כמו כן, הוארך תוקפם של סעיפים בהחלטה 922 שקובעים אחוזים מינימליים של הקצאת משאבים למגזר הערבי בתחומים שונים, כגון תחבורה ציבורית, תשתיות והקמת מעונות יום. המשמעות היא הבטחה של תקציב בהיקף של 1.7 מיליארד שקל למגזר הערבי. רוב תקציב זה היה ניתן בכל מקרה, וחלקו הוא למעשה העדפה מתקנת למגזר.

הארכת התוכנית תתרום מעט מאוד בתחום החינוך. כשהוצגה התוכנית ב־2015, היא היתה אמורה לכלול תוספת של 5 מיליארד שקלים לחינוך. שר החינוך באותה עת, נפתלי בנט, סירב לשתף פעולה. הוא הסכים רק להמשיך לקדם את התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי של קודמו שי פירון, שהגדילה את התקציבים לבתי ספר באזורי מצוקה. שווי התוספות במסגרת זו שניתנו בשנים מאז, עומד על כ־2 מיליארד שקל, אבל רק חלק מהסכום הגיע למגזר הערבי. תוספות אלו ממשיכות, אבל אין תוכנית משמעותית חדשה להשוואת תקציבים. הדבר בעייתי בייחוד בתיכונים, שם הפערים לרעת המגזר הערבי עצומים.

במגזר זה ובארגונים האזרחיים רואים בהחלטה הישג, למרות היעדר תקציבים נוספים משמעותיים. זאת בשל ההערכה ככל הנראה שמדובר במירב שאפשר להשיג מהממשלה בתנאי המשבר התקציבי.

יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה, בירך על ההחלטה. עופר דגן, מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי לשוויון זכויות אזרחי, הסביר שבלי ההארכה, "יכול להיווצר מצב מאוד מסוכן שכל שר מקצה למגזר הערבי לפי שיקול דעתו".

אום אל פאחם | צילום: אביגיל עוזי

לעומתם, מנכ"ל מרכז מוסאוא לזכויות האזרח הערבי ג'עפר פרח, פחות מרוצה. לדבריו, ללא אישור תקציב ל־2021, לא ניתן יהיה לנצל חלק גדול מהכספים גם בשנה הבאה. בין פרח למשרד לשוויון חברתי יש גם חילוקי דעות האם תוכנית 922 היא הצלחה או כישלון. המשרד אומר ש־7 מיליארד שקל מתוך ה־10 מיליארד שקל שהוקצו, נוצלו, כלומר 70%. פרח אומר שרק 3.5 מיליארד שקל נוצלו, כשליש. הסיבה לפער היא שהמשרד מתייחס להרשאות תקציביות שניתנו, חלקן לטווח ארוך. פרח מתייחס לכספים שהוצאו בפועל.

להחלטה קדמו שורת סערות פוליטיות. אחת היתה ירידה זמנית של התוכנית מסדר היום של הממשלה אתמול. בסוף הוחזרה התוכנית, אך סוכם שהיא תוגש לא רק בשם השרה לשוויון חברתי מירב כהן מכחול לבן, אלא גם בשם שר האוצר ישראל כץ (ליכוד).

הסערה השנייה פרצה סביב הודעה של סגן יו"ר הכנסת ח"כ מנסור עבאס מסיעת רע"מ, אחד ממרכיבי הרשימה הערבית המשותפת. ח"כ עבאס טען שהוא קידם את התוכנית והעלה אותה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר. עבאס ישב ביום רביעי שעבר בראש הישיבה שבה אושרה ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, החלטה שבוטלה על ידי יו"ר הכנסת יריב לוין. בתגובה להודעת עבאס, פרצו האשמות לדיל בינו לבין הליכוד. על פי הטענות, עבאס הסכים לביטול החלטת הצוללות תמורת העלאת הצעה 922 לדיון בממשלה. עבאס מכחיש וטוען ש"זה לא מה שאמרתי".

במשרד לשוויון חברתי טוענים שההצעה נדונה היום כיוון שהסתיימה העבודה המקצועית עליה.

השרה כהן אמרה בתגובה כי "מדובר בהחלטה בעלת חשיבות לאומית, בעיקר על רקע משבר הקורונה והפגיעה הקשה במגזר הערבי. ההשקעה הכלכלית בחברה הערבית טומנת בחובה פוטנציאל כלכלי אדיר למשק ובעיניי זה אינטרס מובהק של ממשלת ישראל".