אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעקבות דו"ח המבקר: האם ישראל התמכרה לכלי האיכון של השב"כ? צילום: עמית שאבי

דו"ח טכנולוגי

בעקבות דו"ח המבקר: האם ישראל התמכרה לכלי האיכון של השב"כ?

הבעיה הגדולה ביותר בדו"ח המבקר על איכוני השב"כ היא לא בממצאים שלו, אלא בתפיסה שיושבת בבסיסו. השב"כ הוא כלי עזר בלבד ולא יכול להיות האמצעי המרכזי לאיתור נשאי קורונה

27.10.2020, 10:45 | עומר כביר
איך גורמים לשב"כ, מגופי הביון החשאיים היעילים והחזקים בעולם, למסור לגוף ממשלתי מידע אישי פרטי על אזרחים ישראלים? אפשר לצאת למהלך חקיקה נרחב ומתוקשר שמגדיר מחדש את סמכויות הארגון ואת תפקידיו המבצעיים, להילחם בתקשורת, בוועדות ובבתי המשפט עם מתנגדים ומומחים ולריב על כל קול במליאת הכנסת. אפשר לקבל החלטת ממשלה במסגרת סמכויות שעת חירום, אחרי שהנושא עבר בחינה מעמיקה של היועץ המשפטי לממשלה ואופן הפעילות החדש הוגדר בברור. ואפשר, פשוט, לשלוח מייל ולבקש מהשירות את המידע המבוקש.

זה אולי נשמע מופרך שהשב"כ יזרים מידע רגיש על אזרחים חפים מפשע רק כי איזה פקיד במשרד הבריאות שלח לו מייל, אבל כפי שחשף אתמול מבקר המדינה, זה בדיוק מה שקרה בימים הראשונים של התפרצות הקורונה בישראל. כשהתגלה נשא קורונה שמקור הדבקתו לא ידוע, אנשי משרד הבריאות מצאו עצמם אובדי עצות, וקיבלו על דעת עצמם החלטה שתעצב את המאבק של ישראל במגפה.

לפי דו"ח המבקר, השימוש בכלי השב"כ לצורך מעקב אחר ישראלים החל כשראש מטה מנכ"ל משרד הבריאות, נעם ויצנר, שלח מייל לשב"כ ובו בקשה דחופה לנטר נשא קורונה, יומיים לפני שכינסה המדינה דיון רשמי ראשון בנושא, ושישה ימים לפני שמעקב השב"כ אושר בהחלטת ממשלה. המידע שהעביר השב"כ כנראה היה מוצלח, כי למחרת התבקש השירות לסייע באיתור מגעים של נשא שני, וכעבור שלושה ימים כבר החל השב"כ להפעיל את המערך שלו לצורך ניטור עשרות עד מאות אזרחים. החלטת הממשלה שהסמיכה את הארגון לעשות זאת התקבלה רק יומיים לאחר מכן.

הדבר המפחיד ביותר כאן הוא לא עצם הפנייה נטולת הסמכויות לשב"כ, או העובדה שהארגון נענה לה אחרי דיון פנימי בלבד (אם כי אלו מפחידים מאוד בפני עצמם), אלא מה שאפשר להסיק מהדבר על הממשק בין השב"כ למשרדי ממשלה. "זה אומר שהפרקטיקה לפנות לשב"כ מקובלת, ומתרחשת גם בהקשרים אחרים", אמרה לדו"ח טכנולוגי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "זה אומר שמישהו יודע איך פונים לשב"כ, איך המערך הזה נבנה, ושזה דבר שקורה גם בשגרה. איך בשב"כ מאשרים דבר כזה כשברור שזו לא המטרה על בסיסה חוקק חוק השב"כ?"

ניטור חולי קורונה, צילום: שאטרסטוק ניטור חולי קורונה | צילום: שאטרסטוק ניטור חולי קורונה, צילום: שאטרסטוק

בעיה אחרת שנחשפה בדו"ח אמש (ב') היא שבעקבות מה שהוגדר בשירות כ"כשלים טכניים" מידע שנאסף על אזרחים ולפי הוראות החוק אמור היה להימחק לא נמחק, אלא נשמר כחלק מהליך גיבוי כללי, ונמחק רק לאחר שהתקלה התגלתה. "מדובר ברמת הרשלנות שהיינו מצפים ממכולת שכונית", אמר היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר. "האם זה מסוג העניינים שצריכים להתגלות בדו"ח המבקר? עניין זה, ביחד עם אירועי האבטחה אחרים, מעיד על כך שלא רק שאיכוני השב"כ לא נחוצים, אלא שהאמון של הציבור בכלי התדרדר. האם אנחנו יכולים לסמוך על המדינה עם מידע שאנחנו מספקים לה כאשר משתמשים בו בניגוד לחוק?"

עיסוק מהותי יותר בדו"ח הוא מסגור מחדש של המדדים לבחינת הצלחת השימוש בכלי השב"כ. עד עתה, שלטו בשיח נתונים שהציג משרד הבריאות על מספר הנשאים שאותרו בעקבות השימוש בכלי (17.72 אלף איש נכון לתחילת ספטמבר), והשיעור שלהם מכלל הנשאים המאומתים (30% בסך הכל, כאשר בשב"כ מעריכים שיעור זיהוי גבוה יותר של 40% עד 60% מכלל הנשאים שאינם בני משפחה).

ואולם, כנגד נתון זה מציב המבקר את השיעור הנמוך של הנשאים מכלל המגעים שאיתר השב"כ, מדד שהוא מכנה "יחס אות רעש" (ושמומחים כינו בעבר False Positive). כלומר, לא רק שיעור הנשאים שזיהה השירות, אלא מתוך כלל האנשים ששב"כ מצא שהיו במגע עם נשא מאומת וחייבים להיכנס לבידוד, כמה התגלו בסופו של דבר כנשאים. כאן המספרים מטרידים מאוד. קרוב לחצי מיליון איש אותרו על ידי השב"כ כמי שבאו במגע עם נשא קורונה כשרק 3.5% התבררו בסופו של דבר כנשאים.

עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת אינטרנט וסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת אינטרנט וסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת אינטרנט וסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ

הנתון הזה חשוב לא פחות משיעור הנשאים שאיתר הארגון. בתרחיש דמיוני בו השב"כ יקבע שכל אזרחי ישראל היו במגע עם נשא קורונה והם חייבים בבידוד, יוכל הארגון להתהדר בנתון הצלחה מדהים שלפיו איתר 100% מנשאי הנגיף, אבל הנתון הזה לא מציג את הצד השני של המשוואה - מיליוני אנשים שנכנסו לבידוד מיותר וסבלו מקשיים כספיים, נפשיים ואחרים שלא צורך, רק מכיוון שנפלו ברשת של כלי המעקב.

התרחיש הדמיוני הזה הוא פחות או יותר מה שקרה בפועל, רק במספרים קטנים יותר. "דו"ח מבקר המדינה חשף את המחיר הכלכלי הכבד שישראל משלמת על ההתמכרות הממשלתית לסיוע השב"כ במאבק בקורונה", אמר עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר ברץ. "רק אחד מכל כ-30 אנשים שהשירות איתר חלה לבסוף, לעומת אחד מכל ארבעה שאיתרה חקירה אפדימיולוגית אנושית. הדו"ח חושף שסיוע השב"כ לא רק מסב פגיעה חמורה לפרטיות ולחירויות האזרחיות בישראל, אלא שהוא מסב נזק של ממש לכלכלה. נדרשת ועדת חקירה כדי לבדוק כיצד הגיע משרד הבריאות למצב בו הוא תלוי בסיוע של שירות הביון הישראלי, מצד אחד, ולא מצליח לנצל אותו כהלכה, מצד שני".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

שוורץ אלטשולר הוסיפה: "כשהעלנו את חשיבות המדד בדיונים שונים, משרד הבריאות, משרד היועמ"ש ובוועדת חוץ וביטחון סרבו להתייחס. זו פגיעה אדירה במשק, המון אנשים היו בבידוד שלא לצורך. איך אפשר להכניס ככה חצי מיליון איש למאסר? באיזה מדינה זה יכול להתקבל? על זה סירבו לדבר כל הזמן בממשלה. המבקר אומר שהכלי לא אפקטיבי - פעם ראשונה שמישהו מעז לומר זאת. משרד הבריאות הקפיד לומר כמה חולים אותרו באמצעות השב"כ, ולא הסכים להגיד כמה היו מאותרים בכל מקרה. סירבו לדבר על אות רעש. כל השאלה של האפקטיביות היתה מאוד מניפולטיבית".

ואולם, הבעיה הגדולה ביותר בדו"ח המבקר על איכוני השב"כ היא לא בממצאים שלו, אלא בתפיסה שיושבת בבסיסו, ושמשליכה על המסקנות וההמלצות. "המבקר נכנס לקונספציה של המערכת, והיא שמשתמשים בשב"כ ומסדרים הכל סביב זה", הסבירה שוורץ אלטשולר. "אין שאלה למה פנו לשימוש בשב"כ, האם זה הכרחי ומה המשמעות הנורמטיבית שישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שעושה שימוש בשירות ביון חשאי. כשנכתב, הדו"ח, בסוף ספטמבר, היתה כבר מספיק פרספקטיבה על המצב. אבל המבקר לא מתעסק בשאלה הנורמטיבית, רק בשאלת האפקטיביות. זה בעייתי, כי זה משליך על ההמלצות. אין עיסוק בשאלה האם היה מוצדק להפעיל את השב"כ.

"המבקר סבור שחקירות אנושיות הרבה יותר יעילות מאיכוני השב"כ. כך שכל התפעול היה הפוך, החקירה האנושית צריכה להיות במרכז וסביבה הכלים האחרים. אבל אין קשר בין הממצא של המבקר להמלצה שלו. הוא ממליץ לבחון דרכים למיצוי יכולות השב"כ. ההפך, הוא היה צריך לצאת עם אמירה ברורה שלפיה השב"כ הוא כלי עזר בלבד, שהוא לא יכול להיות הכלי המרכזי. יש קונספציה שהשב"כ במרכז וסביבו מעצבים את הכל. זה היה צריך להיות ההפך", סיכמה שוורץ אלטשולר.

מדינת ישראל על מוסדותיה לכודה בקונספציה, לכודה בה כל כך חזק שגם מספרים שמצביעים על הנזקים שנגרמים ממנה לא גורמים למי שמציף מספרים אלו להשתחרר ממנה. קונספציה שמעוורת את עיני הלכודים בה למה שמתרחש בפועל במדינה (כלי השב"כ, שהשימוש בו חודש בתחילת יולי, לא הצליח לבלום את הגל השני ולמנוע סגר נוסף) ובשאר העולם (שום דמוקרטיה מערבית לא הפעילה את שירותי הביון החשאיים שלה לצורך המאבק במגיפה). וזה קונספציה שביסודה, היא ישראלית מאוד כי התחילה בעקבות מייל שמישהו במשרד הבריאות שלח לשב"כ וביקש ג'סטה קטנה. מרגע שזה קרה, כדור השלג התחיל להתגלגל ועכשיו נראה שאין שום דבר שיכול לעצור אותו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות