אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה מקצצת את זכויות הקיבוצים בחלקות המגורים צילום: עמית שעל

בלעדי

המדינה מקצצת את זכויות הקיבוצים בחלקות המגורים

צוות שהקים שר האוצר לשעבר משה כחלון ב-2017 הגיש את המלצותיו, שעל פיהן הקיבוץ יוכל לרכוש קרקעות בהיקף של 10%-15% בלבד מעבר למכסת החברים. מחברי הדוח: "ההצעה מעניקה לקיבוצים אופק צמיחה ארוך, ודאות ויציבות"

02.11.2020, 15:17 | דרור מרמור

רשות מקרקעי ישראל החליטה להפחית משמעותית את זכויות הקיבוצים בקרקעות המיועדות לבנייה עתידית למגורים.

קראו עוד בכלכליסט

לכלכליסט נודע כי הצוות המקצועי שבחן בשנים האחרונות את זכויות אגודות הקיבוצים בקרקעות, בראשות המנכ"ל היוצא של רמ"י עדיאל שמרון, ממליץ כעת להפחית דרסטית את זכויות המגורים העתידיות שיוכלו האגודות לרכוש מהמדינה. מועצת מקרקעי ישראל, הגוף האחראי על מדיניות הקרקע של המדינה, קיבלה היום (ב') את הדוח הסופי מחברי הצוות, שמונה על ידי שר האוצר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל לשעבר משה כחלון בנובמבר 2017.

לפי ההמלצות בדוח, אגודת הקיבוץ תוכל לרכוש קרקעות במסלול המוטב של "חלופת האגודה" לכל היותר בהיקף של 10%-15% בלבד מעבר למכסת החברים. בעבר קבעה החלטה 979 כי הקיבוצים יוכלו לרכוש את חלקות המגורים (תמורת 33% מערך הקרקע) לפי נוסחה שהכפילה את מספר החברים הקיימים ב-2.3.

עד כה ניתן לקיבוצים לקנות בהנחה את כל שטח הקיבוץ שמיועד למגורים. כעת יתנו להם לקנות כמספר החברים פלוס 10%-15%.

לפי מחברי הדוח, "בהתאם לנתונים שבידי הצוות, משקפת מכסת המגרשים הנוספת גידול ממוצע באוכלוסיית הקיבוץ במשך כעשור, כך שהיא מעניקה לו אופק צמיחה ארוך המספק לו ודאות ויציבות במינון אחראי, המותיר בידי המדינה את השליטה בשטחים שאינם ניתנים למימוש וגם בשטחים שאינם נצרכים לקיבוץ בשלב זה".

קיבוץ בית אלפא  בעמק יזרעאל , צילום: אתר הקיבוץ קיבוץ בית אלפא בעמק יזרעאל | צילום: אתר הקיבוץ קיבוץ בית אלפא  בעמק יזרעאל , צילום: אתר הקיבוץ

לפי הצוות, חלופת האגודה שהיתה נהוגה עד כה היתה בלתי מידתית ונתנה הנחות לא סבירות (בהפחתות שונות על רכישה בכמות גדולה, בשיעור ההיוון, בשמאות של אותן קרקעות לא מתוכננות ועוד) שאינן עומדות בקנה אחד עם עיקרון הצדק החלוקתי.

"יותר מדי קרקעות וכוח יעכבו את צמיחתם"

נכון להיום בישראל ישנם למעלה מ-200 קיבוצים ומושבים שיתופיים, מתוכם כ-60 הגישו בקשות לרכוש קרקעות במסלול "חלופת האגודה". גורמים בכירים במועצת מקרקעי ישראל הדגישו אתמול כי ההערכה היא שכל הקיבוצים והמושבים השיתופיים (שנכללים בהחלטה) יהפכו בעשורים הקרובים ליישובים קהילתיים, "כך שלתת לאגודות הקיבוצים יותר מדי קרקעות וכוח רק תעכב את צמיחתם, מה גם שלא פעם נקלעים חברי קיבוצים וועדי האגודה המתחלפים לסכסוכים פנימיים, שמערימים קשיים משפטיים על הזכויות באותן קרקעות שנקנו על ידי האגודה. לאור זאת, המדינה החליטה לשמור לעצמה את השליטה במגרשים שלא צפויים להתאכלס ב-10-20 השנים הקרובות".

יחד עם זאת, לפי ההמלצות בדוח, עם השלמת אכלוס של 75% ממכסת היחידות הנוספת, הקיבוץ רשאי להגיש לרשות בקשה לרכישת מנת מגרשים נוספת, שהיקפה יהיה זהה למספר המגרשים הנוספים שכבר נרכשו על ידה.

"המפורטות מתקנות עיוותים מהותיים"

באוגוסט 2014 החליטה מועצת מקרקעי ישראל לאשר את מתווה "חלופת האגודה", שקבע כי האגודות השיתופיות בקיבוצים יוכלו לרכוש מרמ"י את כלל זכויות המגורים בקיבוץ בהנחות שיכלו להגיע למאות מיליוני שקלים לקיבוצים שיושבים במרכז הארץ, והמדינה כבר לא תחזיק בקרקע. בעקבות ההחלטה ההיא, העריכו בתנועה הקיבוצית כי בשנים הקרובות תתבצע בנייה על 65 אלף מגרשים מתוך 120 אלף מגרשים בקיבוצים ברחבי הארץ.

בפועל, בין השאר בגלל החששות ברמ"י שהקרקעות שירכשו ימתינו עשרות שנים עד למימוש, הכוח העובר כאמור לידי האגודות (ההופכות לבעלות בקרקע והחברים החדשים שילמו רק על הבנייה וזכויותיהם המשפטיות לא היו ברורות) והקושי להגיע להסדרים מול הקיבוצים בנוגע לשימושים החורגים (שהיו תנאי לאותן עסקאות), הוחלט כאמור בשנת 2017 להקים צוות שיבחן חלופות חדשות.

הקיבוצים ניסו בכל דרך להכשיל את עבודת הצוות, בין השאר באמצעות פנייה ליועץ המשפטי לממשלה ולבתי משפט והתעלמות מעבודת הצוות עד 2019. בתחילת 2019 הבטיח להם כחלון במפורש שעבודת הצוות הוקפאה "עד להודעה חדשה", אולם בשנה האחרונה, בעיקר על רקע חולשת הדרג הפוליטי ומאוחר יותר מעבר רמ"י למשרד השיכון הנמצא בידיים חרדיות (שאינן מקורבות לקיבוצים), החליטו ברמ"י להאיץ את עבודת הצוות שהגיש כעת את המסקנות. בכל מקרה, לפי הערכות, עד לאישורן במועצת מקרקעי ישראל צפויים הקיבוצים לנסות לשנות את רוע הגזירה.

חברי הצוות מדגישים בדוח, כי "הצוות מכיר ברצונו של הקיבוץ להחזיק בזכות לרכישת זכויות בעתודות קרקע לצמיחתו ובטענתו כי היא מקנה לו ודאות ויציבות ותורמת לצמיחה והתפתחות בריאה של החברה בו". עם זאת, הם מציינים, "הענקת כוח רב מדי בידי הקיבוץ בהקשרים הנזכרים או הענקת זכויות בחטיבות קרקע גדולות מדי לשליטתו עלולות להביא לפגיעה באוכלוסיות מסוימות מחוץ לקיבוץ ובתוכו, ולחוסר שוויון בהקצאת קרקע ציבורית לשימוש פרטי. חובתה של הרשות לנהל את קרקעות המדינה ביעילות ולטובת כלל תושביה".

בשורה התחתונה, הם קובעים, "הצוות סבור כי ההמלצות המפורטות לעיל מתקנות עיוותים מהותיים שהתגלו עם תחילת יישום ההחלטה שהתקבלה ב-2014 על ידי הרשות, אך היקפם ועמקם התבהר ביתר שאת במסגרת עבודת הצוות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות