שאנן סטריט: "אני משתמש רק במגבות ורודות"

שאנן סטריט (49)

• מגורים: עוטף ירושלים

• נשוי + 3

• מוזיקאי, זמר, סולן להקת "הדג נחש". בשבוע שעבר יצא הסינגל "לא נדבק" מתוך אלבום סולו חדש

איפה אנחנו תופסים אותך?

“בבית. מאז תחילת הקורונה אני המון בבית. הרבה אנשים מכל הענפים גילו פתאום שהם צריכים להיות בבית, ולהרבה מהם, כולל לי, נדרש זמן הסתגלות לזה. גיליתי שעמדתי במבחן. פתאום גם בלטו היתרונות של לגור מחוץ לעיר, שיש לנו יותר מארבעה קירות — ואת כל החוץ מסביב”.

איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?

“בבוקר אני מבשל לעצמי קפה שחור מזרח־ירושלמי (בדרך כלל של איזחימאן) בפינג׳אן של שתי כוסות. במהלך היום אני שותה תה עם צמחים מהגינה”.

שאנן סטריט | צילום: רונן פדידה

עם מי היית רוצה לשבת על בירה?

“הייתי רוצה לשבת על בירה עם כל האנשים שאני בדרך כלל יושב איתם על בירה. הבעיה היא שאסור ולך תדע מתי יהיה מותר”.

על מה אתה עובד עכשיו?

“כמו רבים מחבריי היוצרים אני עסוק בעבודה על פרויקטים שהיו במשך שנים במגירה: הקמתי אתר חדש (shaananstreett.com) והתחלתי פודקאסט עם שני חברים, אלרן דקל ובריאן שטיינר, שנקרא ‘Dream A Dream’ (‘חלום חלום!’) שבו אנחנו (בעיקר אני) פותרים חלומות של אנשים וגם של אורח מוזיקלי באולפן. היו כבר עוזי רמירז וקרולינה ויהיו עוד רבים. גיליתי שהרבה פעמים כשאני אומר לאנשים את דעתי על חלומות שלהם, הם נרגעים ויותר סבבה להם, אז אמרנו, ‘יאללה, נעשה את זה בפודקאסט’. אני גם עסוק בפוסט פרודקשן של האלבום השלישי שלי שייקרא ‘אידיאלים’ וצפוי לצאת עד סוף השנה. שלושה סינגלים כבר יצאו ואני מת להוציא את האלבום כולו. שיתפתי פעולה עם דודו טסה, ריף כהן, קרולינה, קותימן ועוד”.

מה השריטה שלך?

“יש המון. בגדול, אני אוהב להרגיש שאני יכול להשליט סדר בכאוס, וזה יוצר מכלול של התנהגויות שמובנות רק לי. למשל, אני אוהב להתנגב רק במגבות ורודות”.

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

“באלבום הראשון של הדג נחש ‘לזוז’, שיוסי פיין הפיק לנו והוקלט אי שם בראשית שנות ה־2000, הוא אמר לנו: ’נעשה את האלבום הכי טוב שאנחנו יכולים ובמקרה הכי גרוע זה יצליח’. אז עשינו הכי טוב שלנו, וזה הצליח, ואני שמרתי את המשפט הזה כלקח”.

איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?

“לפני הקורונה שישי בצהריים היה מוקדש לנסיעה למשחקים של בית״ר נורדיה, בית או חוץ, אנחנו שם. מאז הקורונה אין משחקים בליגה א' ולכן בימי שישי אני בדרך כלל בבית ומדי פעם מתייצב בבלפור. אני מצטרף לציבור אדיר בישראל שרוצה לראות שלטון אחר וקודים אחרים בהנהגה”.

איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?

“הייתי רוצה כוח־על שיאפשר לי לא לשלם שום מחיר בריאותי על מגוון מהרגליי התזונתיים הקלוקלים”.

למי או למה אתה מתגעגע?

“לאחותי טובה שנפטרה מסרטן לפני 15 שנה (לה הקדיש את האלבום ‘הכל לטובה’ מ־2014) ולאחיי שגרים בחו״ל ובתוך יום המרחק מהם גדל בהרבה”.

איפה הכי היית רוצה לגור?

“ברצלונה, פריז, ניו יורק, סן פרנסיסקו, מונטריאול, רקיאויק, חיפה, באר שבע, אל.איי, סיאטל, לונדון, מדריד, סידני. ועכשיו בקורונה אז גם בניו זילנד, בגלל שנראה שהכל הולך שם כמו שצריך. אשתי צוחקת עליי שכשאני מבקר איפשהו, אני תמיד רוצה לגור שם”.

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

“בעולם מושלם הייתי גבוה יותר וכרסתן וקירח פחות. אבל העולם רחוק מלהיות מושלם ואלה רחוקים מלהיות הדברים שמטרידים אותי באמת”.

על מה יש לך רגשות אשם?

“ההורות הביאה איתה הרבה מזה. הילדים לא אשמים בכלום אבל בכל זאת משלמים מחיר והמחשבה על כך מכבידה. כשאתה רווק, הטעויות חלות רק עליך או על בני זוג שהם פחות או יותר בני גילך וביכולת שלך. אבל כשזה מול ילדים, זה כל כך חד־סטרי שאי אפשר לצפות מהם להבין ולהחזיר ולכן זה מבאס הרבה יותר. הטעויות איתם גם יותר חמורות ונפוצות, זה טנגו שמסובך לרקוד אותו”.

מה ההישג הכי גדול שלך?

“הקמת המשפחה שלי והבחירה בקריירה אמנותית הן ההישגים של חיי”.

מה מפחיד אותך?

“אני מפחד בעיקר מענייני בריאות. מיום שנוכחתי כי דברים רעים קורים לאנשים טובים, אני נושא בלבי מעט חשש שאיאלץ להיווכח בכך שוב”.

מה עושה אותך הכי מאושר?

“יש רגעים נקיים כאלה, רגעים שיש בהם שלמות. הם קיימים בזוגיות, עם הילדים, ביצירה, על במה וגם כשאני מול קהל אני מרגיש אותם לפעמים”.

מה הכי חסר לך בחיים?

“כרגע הכי חסר לי להופיע. להופיע בשבילי זה איזון. זה מאזן לי את החיים, זה סימן שהכל שפוי. אז בעצם חסר לי סוג של איזון”.

מי האמן שהכי השפיע על יצירתך?

“בוב דילן, מוס דף, נוטוריוס ביג, מאיר אריאל, נינה סימון, ‘הברירה הטבעית’, ‘The Roots’, ה’צ׳ילי פפרז’, אהובה עוזרי, ברי סחרוף, סטיבי וונדר, פראנק זאפה, ה’ביטלס’, ה’סטונז’, ‘The Doors’, ‘החברים של נטשה’, ‘צלילי העוד’, הרב קרליבך, אמינם, ג׳ניס ג׳ופלין, ‘גרייטפול דד’, ‘היארד בירדז’, לו ריד ובטח עוד עשרות”.

אם לא היית מוזיקאי מה היית עושה?

“הייתי מבשל בירה או מזקק אלכוהול. זה תחום שמעניין אותי הרבה שנים וגם עכשיו. היה לי פאב ‘קזינו דה פריז’ בשוק מחנה יהודה שנסגר בקורונה כי אי אפשר היה להחזיק אותו יותר”.