אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צילום תקריב: מיטל דור מתעדת סיפורים דרך עין העדשה צילום: ירדן ביידר

צילום תקריב: מיטל דור מתעדת סיפורים דרך עין העדשה

הצלמת מיטל דור תיעדה את ימיו האחרונים של ילד פלסטיני חולה סרטן. בתמונות, שיוצגו בפסטיבל הצילום הבינלאומי השמיני, היא מנסה להעביר “דרך הסיפור הקטן, סיפור גדול בהרבה"

03.11.2020, 08:12 | רעות ברנע
"היו רגעים שאני מצלמת אותו ופתאום הוא צועק וכואב לו ואני מתחילה לבכות", מספרת הצלמת מיטל דור על הסדרה שבה תיעדה את ימיו האחרונים של סהמאן אלחוש, ילד פלסטיני חולה סרטן בן שלוש שהגיע לקבל טיפול בבית חולים ישראלי. "אבל אז אני שוב אוספת את עצמי ומתבוננת באינטראקציות עם המשפחה ובפקיחת העיניים שלו מדי פעם, ובצוות הרפואי. היה גם קטע שבו הוא היה משחק עם העפעפיים של ההורים שלו וזה היה מרגיע אותו, מעביר לו את הכאב".

במשך תקופה יחסית קצרה אבל משמעותית תיעדה דור את אלחוש ובני משפחתו, מחלחול שבנפת חברון, שהגיעו לקבל טיפול רפואי בבית החולים תל השומר. אלחוש סבל מסרטן מסוג נוירובלסטומה. בשהייה ובתיעוד של אלחוש בימיו האחרונים ניסתה דור להעביר מסר רחב יותר, מעבר לסיפור האישי קורע הלב. "הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא סיפור מאוד גדול לספר", היא אומרת. "והבנתי שאני יכולה לספר את הסיפור הגדול הזה דווקא כשאני באה דרך סיפור קטן. כך אני מוצאת את עצמי בתוך הדבר הזה דרך התחושות והרגשות הכי אישיים שלי, כשאני יוצרת את החיבור, ואז, תוך כדי שאני מתמודדת עם זה — אני יכולה גם לתאר את זה כלפי חוץ".

סהמאן אלחוש ואמו בדרך ל בית חולים, צילום:  מיטל דור סהמאן אלחוש ואמו בדרך ל בית חולים | צילום: מיטל דור סהמאן אלחוש ואמו בדרך ל בית חולים, צילום:  מיטל דור

את הסדרה תציג דור במסגרת התערוכה המרכזית בפסטיבל הצילום הבינלאומי השמיני "Photo Is:Rael“ שיתקיים ב־21-9 בנובמבר. למרות הקורונה החליט צוות הפסטיבל, ובראשו המייסד והמנהל האמנותי אייל לנדסמן והאוצרת הראשית מיה ענר, כן לקיים אותו באופן פיזי — רק באוויר הפתוח. כמה עשרות תערוכות צילום של אמנים מישראל ומחו"ל יוצגו על פני הקירות שמקיפים את אתר הבנייה בכיכר המדינה בתל אביב שביניהם יוכלו המבקרים לעבור, באופן חופשי וחינם. במקביל תתקיים תוכנית מקוונת שתכלול הרצאות ומפגשים עם אנשי מקצוע מהארץ ומהעולם. נושא הפסטיבל והתערוכה המרכזית, שבו תציג דור את הפרויקט שלה, הוא "טרנספורמציה/שינוי".

אל עולם הצילום הגיעה דור (44) בשלב מאוחר יחסית. היא בוגרת לימודי אדריכלות פנים ובמשך שנים עבדה בתחום המחשבים והתקשורת. לצילום הגיעה דרך עיסוק בסטיילינג למזון. אל משפחת אלחוש הגיעה דרך עמותת "בדרך להחלמה", המפעילה מערך מתנדבים להסעה של חולים פלסטינים (בעיקר ילדים) משטחי הרשות הפלסטינית ביו”ש ובעזה — מהמחסומים אל בתי החולים בישראל והחזרתם. "התחלתי להתכתב עם אבא של סהמאן, ג'אפר, בווטסאפ. קבענו שניפגש בפעם הבאה שהם מגיעים לתל השומר, שם הוא טופל בהוספיס. ב־4:30 לפנות בוקר כבר חיכיתי להם במסוף תרקומיא עם מתנות קטנות ובטן מתהפכת. לא ידענו אבל זו בעצם היתה הפעם האחרונה שסהמאן יצא מהבית. הוא כבר לא שב אליו יותר. ליוויתי אותם באוטו לבית החולים וצילמתי תוך כדי. הוא היה בהלם ממה שקורה וכאב לו מאוד. בשבוע שאחרי נסעתי לבית החולים. סהמאן כבר היה רזה מאוד, שברירי, בלי שיער. זה היה הרגע שבו הבנתי שהוא לא יחלים".

מיטל דור, צילום:  ירדן ביידר מיטל דור | צילום: ירדן ביידר מיטל דור, צילום:  ירדן ביידר

זו היתה הפעם האחרונה שבה פגשה דור את סהמאן ותיעדה אותו ואת משפחתו. את משפחתו היא פגשה עוד פעם אחת, כשהגיעה אליהם הביתה לניחום אבלים. מהצילומים היא הרכיבה את הסדרה שתוצג בפסטיבל. "הבטחתי להורים שלו ולעצמי שהוא לא יישכח. זה הסיפור, זו נקודת המבט שלי, זו הדרך שלי לספר את הסיפור הזה לעולם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות