שליש מהשופטים בישראל שהו בבידוד מפרוץ הקורונה

כשליש משופטי ישראל הושפעו מהקורונה ונאלצו לשהות בבידוד. ל”כלכליסט” נודע כי מתוך 802 שופטים ורשמים בישראל, 275 שהו בבידוד או חלו בקורונה, מאמצע מרץ ועד סוף אוקטובר. מנתונים של הנהלת בתי המשפט שהגיעו ל”כלכליסט” העוסקים בהשפעת הקורונה על מערכת המשפט עולה כי בתקופה שמתחילת המשבר במרץ ועד 29 באוקטובר, התקיימו 441,874 דיונים, 60% ממספר הדיונים בעת שגרה.

דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כל הנוכחים חייבים בעטיית מסכות | צילום: שאול גולן

בשל המשבר גם נפתחו ונסגרו פחות תיקים: באותה תקופה נפתחו 503,828 תיקים והליכים משפטיים, 81% לעומת תקופת שגרה מקבילה; ונסגרו 479,108 תיקים, 73% לעומת תקופת שגרה. למרות הסגרים הממושכים ופגרת סוכות שהתארכה, הרשות השופטת לא פסקה מלפעול ואף בית משפט ובית דין לא נסגרו. וגם בתקופות הסגר נשמעו דיונים בענייניים דחופים ולעתים גם דיונים לא דחופים.

מבין 725 שופטים ו־77 רשמים בישראל 19 שופטים חלו בקורונה, 242 שהו בבידוד ו־14 נכנסו לבידוד מניעתי, לבל יחלו. בבית המשפט העליון לא חלה אף שופט בקורונה בתקופה המדוברת ורק שלושה משופטי העליון היו בבידוד. בבתי משפט השלום בתל אביב ומרכז שהו הכי הרבה שופטים בבידוד (50 ו־35 בהתאמה); ומספר השופטים שחלו בקורונה היה הכי גבוה בבתי משפט אלו (12 שופטים מבין 19 שחלו). ההסבר האפשרי הוא כי אלה בתי המשפט שבהם תנועת האנשים היא הגדולה ביותר.

לזכות מערכת המשפט, בניהול השופט יגאל מרזל, יצויין כי היא נוקטת באמצעי מיגון רבים כמו מוצרי פרספקס, קפסולות בדיונים ועטיית מסכות. כמו כן כל חשיפה לחולה מתוחקרת במערכת.

לדברי עו”ד יוליה שנקר, בעלת משרד המתמחה בדיני נזיקין, “הקורונה הביאה לדחיית דיונים שתובעים רבים חיכו להם. היו שופטים בבידוד והיה מחסור בשופטים שיכולים לדון בתיקים אלה”. לעומתה עו”ד דקלה סומך קרם, המתמחה בדיני משפחה, אמרה כי “בסגר הקורונה הראשון הורגשה בביהמ”ש לענייני משפחה הטבה משמעותית, בקשר עם יעילות וזריזות השופטים במתן החלטות. אך היו גם בעלי דין רבים ששילמו מחיר כבד על כך שהדיון בעניינם בוטל, ובקשות שאמורות היו להיות מוכרעות במהלך הדיון נותרו תלויות ועומדות, ללא הכרעה”.