אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקופקסון סיבך את מכון ויצמן עם רשות המסים צילום: מכון ויצמן

הקופקסון סיבך את מכון ויצמן עם רשות המסים

המכון מוביל בהיקף ההכנסות מתמלוגים בקרב מוסדות אקדמיים, בזכות ההכנסות מהקופקסון של טבע. דרישת הרשות לתשלום של 200 מיליון שקל, מפנה זרקור לתחום האפור של סיווג ההכנסות במוסדות האקדמיים

04.11.2020, 06:28 | עמרי מילמן ותומר גנון

אוניברסיטאות בארץ ובעולם הצליחו למנף בעשורים האחרונים את המחקר הנרחב שנעשה בין כותליהם, לטובת הפקת הכנסות מהתוצרים שניתן לתרגם אותם למכירות מסחריות.

הבולט שבין המוסדות האקדמיים בארץ בכל הנוגע לרווחים מתמלוגים הוא מכון ויצמן, שנהנה מפירות תרופת הקופקסון של טבע, המבוססת על גילוי שנעשה במכון. מאחר וטבע התבססה על פטנט השייך למכון ויצמן, היא מחויבת בתשלום נתח למכון על כל מכירה שלה.  

קראו עוד בכלכליסט

לשם השוואה, היקף התמלוגים של המכון ב־2019 עמד על 379 מיליון שקל, לעומת 14.5 מיליון שקל שהטכניון הכניס, או 7.7 מיליון שקל שהכניסה אוניברסיטת תל אביב. למעשה, לפי גורמים המעורים בנושא, מספר הפטנטים של המכון הוא נמוך מאד, אך כאמור - די רווחי בהשוואה לאחרים.

מכון וייצמן, צילום: ITA מכון וייצמן | צילום: ITA מכון וייצמן, צילום: ITA

 

מחקר שניתן לפתח ממנו מוצר, בטח ובטח שתרופה, יכול להיות הבדל של שמיים וארץ. כך למשל אם במסגרת המירוץ לחיסון עבור נגיף הקורונה, ייעשה שימוש בגילוי המוגן עדיין כקניין של אחד מהמוסדות האקדמיים בארץ, הרווח בוודאי יהיה חסר תקדים.

השאלה: האם ההכנסות למטרה ציבורית

מחלוקת המס שנחשפה אתמול ב"כלכליסט" בין מכון ויצמן לרשות המסים, מעלה על פני השטח את הסדר המס הנוח של אותם גופים, שאולי הגיע הזמן לבחון אותו מחדש. בשנת 2004 נחתם הסכם בין רשות המסים למכון ויצמן המסדיר מתי ההכנסות שלה מתמלוגים פטורות ממס. לפי אותו הסכם, כדי להנות מפטור ממס על ההכנסות של המכון מתמלוגים וממחקר מסחרי, הן צריכות להיות נמוכות מ־50% מכלל ההוצאות של המוסד, בתוספת הכספים המועברים לקרנות הפיתוח.

על פי פקודת מס הכנסה, הכנסות של מוסד ציבורי כמו למשל אוניברסיטה או מכון מחקר, פטורה ממס כל עוד היא מיועדת למימוש המטרה הציבורית של המוסד, וכל עוד לא הגיע מפעילות עסקית שאינה קשורה למוסד, למשל הכנסה מהקמת דוכן פלאפל בקמפוס האוניברסיטה, כן תחויב במס.

אלא שכמו תמיד בעולם המס, יש תחום אפור רחב מאד, הפעם סביב ההגדרה של מטרת המוסד ומה דינו של כסף שנצבר על ידי המוסד.

חלק אדיר מהכנסות מכון ויצמן מגיע מתמלוגים חלק אדיר מהכנסות מכון ויצמן מגיע מתמלוגים חלק אדיר מהכנסות מכון ויצמן מגיע מתמלוגים

למעשה, קרן ההשקעות של מכון ויצמן עומדת היום (נכון לדו"חות הכספיים של שנת 2019 - ע"מ ות"ג) על 13.5 מיליארד שקל, סכום לא מבוטל בכלל עבור מכון המחקר של מכון ויצמן.

מקור הכספים שנצברו בקרן הוא לא רק תמלוגים מהשימוש בקניין הרוחני של המכון, אלא כמובן גם מתרומות רבות, חלקן מיועדות להשאר בקרן, כאשר המכון אמור להשתמש בתשואה עליהן. מאחר ועיקר התמלוגים של מכון ויצמן מגיעים מתרופת הקופקסון, הצניחה החופשית של טבע לאחר שפג התוקף על הפטנט, השפיעה גם על ההכנסות של המכון. אם בשנת 2015 התמלוגים עמדו 780 מיליון שקל, ב־2019 התמלוגים כבר צנחו אל פחות ממחצית הסכום - כ־379 מיליון שקל בלבד.

הגילוי המדעי שהניב למכון ויצמן מיליונים

מי שגילו את החלבון הרלוונטי עליו בנויה התרופה שפיתחה טבע הם פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון וד"ר דבורה טייטלבאום. בראיון עבור המכון שערך סלע ב־2018, סיפר כי "בסוף שנות ה־60 אחד החוקרים במכון ויצמן הזריק לחיות חלבון, הגורם להפחתת המיאלין במערכת העצבים שלהם, כדי לבדוק את התוצאות. התוצאות הראו שהחלבון אכן הזיק למערכת העצבים. בעקבות זאת החלטנו, פרופ' רות ארנון, ד"ר דבורה טייטלבאום ואני, לסנתז פולימר דומה לחלבון זה. הזרקנו פולימר זה לחיות, ואף חיה לא חלתה. אז הבנו שמה שהזרקנו, מרפא טרשת נפוצה, שהיא מחלה מתחום הנוירולוגיה והאימונולוגיה".

כאמור, הגילוי הזה הניב למכון ויצמן סכומים אדירים. ברשות המסים טענו כי למכון פעילות קבועה ונמשכת בעלת סממנים עסקים. עוד טענו ברשות כי "קיימת מחזוריות של פיתוח פטנטים, ידע ונכסים בלתי מוחשיים. למכון הידע, הבקיאות והמיומנות, כך שהמכון פיתח טכנולוגיות וידע מהמתקדמים בעולם, ומעסיק אנשי מקצוע מהטובים בעולם... עוד מצאתי כי סכום הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לא משמש למטרה הציבורית של המכון". טענות אלו הספיקו לרשות המסים להוציא שומה של 205 מיליון שקל עבור הכנסות בגובה של 660 מיליון שקל, לאחר שקוזזו הפסדים ישנים. השומה הוצאה רק עבור 2015, רגע לפני שחלה עליה התיישנות, אולם אם הרשות תנצח בקרב הזה, היא תוכל לגבות עוד מאות מיליונים ממכון ויצמן עבור השנים הבאות. למכון ויצמן הדבר עשוי להוות פגיעה כלכלית משמעותית.

מכון ויצמן נגד השומה שהוציאה רשות המסים

מנגד, במכון ויצמן סבורים כי מדובר בטעות חמורה של רשות המסים. בבקשת ההמרצה שהוגשה על ידי עו"ד ליאור נוימן, מנהל מחלקת המיסוי במשרד ש. הורוביץ, ועו"ד גיא ורטהים, הביע המכון

תרעומת על הפרטיקה בה נהג פקיד שומה פתח תקווה כנגד המכון. לטענתם, פקיד השומה הוציא את השומה רגע לפני ההתיישנות מבלי שנעשה דיון ונשמעו טענות המכון, לטענתם, שלא בתום לב.

ברמה המהותית, טוענים במכון ויצמן כי רשות המסים התעלמה מהכספים שהועברו לקרן לשימוש עתידי. אם היו מכירים באותו חסכון באמצעות הקרן, היחס בין ההכנסות להוצאות המכון היה יורד מ־50%, כפי שדורש ההסכם. ובכל מקרה, גם אם בסופו של דבר, בית המשפט יקבל את עמדת רשות המסים, מדובר בשומה גבוהה בהרבה מהסביר, שכן היא אינה לוקחת בחשבון את הוצאות המחקר שהוצאו לאורך השנים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות