קבינט הקורונה אישר: חנויות הרחוב ייפתחו ביום ראשון

קבינט הקורונה אישר כי חנויות הרחוב ישובו לפעול ביום ראשון הקרוב. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר ישראל כץ, שרת התחבורה מירי רגב והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה הביעו תמיכה במהלך, בעוד שר הבריאות יולי אדלשטיין התנגד לפתיחת החנויות ביום ראשון מחשש לעלייה בתחלואה.

 

ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי הוא בעד פתיחת חנויות הרחוב בערים הירוקות ובתנאי שהדבר יכלול הכנסה של ארבעה לקוחות בלבד בזמן נתון. מנגד, נתניהו לא תומך בשלב זה בפתיחת השווקים והקניונים.

 

לדבריו, "אם אנחנו נרגיל את עצמנו שאסור לנו לפתוח ולסגור כי כך אמרנו וזה כישלון, זה לא נכון. כל העולם בורח מהכישלון הזה. אין לנו ברירה. אנחנו מנהלים את הגלים בצורה סבירה. עכשיו החלטנו לפני שבוע שנפתח בידיעה ברורה. זה לא דבר רצוי ואנחנו לא עומדים בדיוק בקריטריונים. יש לנו אילוץ שאנחנו יודעים שהאנשים האלה קורסים ובניגוד לאחרים נתח השוק שלהם הולך".

עם זאת, נתניהו הוסיף: "שוחחתי עם ארבעה מנהיגים בשתי היממות האחרונות. הגעתי למסקנה הבאה -בהיעדר קיטוע מסיבי ובדיקות מהירות מסיביות ובהיעדר עטיית מסכות מסיבית אין דרך למנוע את העלייה הגאומטרית של המחלה. ברגע שאתה פותח, אלא אם אנשים יושבים בבית, זה רק שאלה של זמן. בכל המדינות זה קרה. השאלה היא רק באיזה קצב נתחיל לעלות בחזרה. נגיף פוגש אדם פוגש נגיף פוגש אדם".

נתניהו ציין כי הממשלה אולי תצטרך להטיל מגבלות אחרות כגון סגר על כל הערים האדומות. הוא אמר עוד שיש לבחון הטלת עוצר לילה.  

 

שרי כחול לבן דרשו בדיון לפתוח את חנויות הרחוב ביום ראשון בערים הירוקות ולהמשיך בסגירתן בערים האדומות. יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ אמר: "מדובר בדילמה קשה. אני בעד לפתוח את חנויות הרחוב ביישובים הירוקים בלבד, ולהטיל סגר על כל היישובים האדומים. המספרים עדיין גבוהים ולכן זו הצעה שהיא פשרה מושכלת כשיהיו עד ארבעה אנשים בחנות. צריך לדאוג גם להגבלת כמות הנכנסים לסופרמרקטים ולחנויות הגדולות שפתוחות היום".

  

 

שר הכלכלה ויו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ אמר: "עלינו לעמוד בהבטחה לפתוח את חנויות הרחוב ביום ראשון הקרוב, לצד פתיחה מיידית של מרכזי הקניות הפתוחים, שרובם בפריפריה ומעסיקים אוכלוסיות מוחלשות".

לנוכח העלייה בתחלואה ובמקדם ההדבקה בימים האחרונים, משרד הבריאות הודיע כי הוא מתנגד למהלך. שר הבריאות יולי אדלשטיין הזהיר: "אני מעריך שכל פתיחה תביא לעלייה בתחלואה. הגיע רגע הכרעה, האם עומדים במדדים שהגדרנו. אנחנו נצמדים למדדים ולא לשום דבר אחר. איננו יכולים להבטיח איך הנגיף יתנהג, כל צעד לא זהיר יוביל אותנו לעלייה מחודשת בתחלואה".

שר האוצר כץ הגיב: "אם היינו מאשרים בקבינט הקודם לא היה דיון. חייבים להתקדם ולממש את פתיחת חנויות הרחוב. המטרה היא לאפשר למשק לפעול, העסקים הקטנים הגיעו לקצה גבול היכולת. ההצעה שלנו הייתה פתיחת חנויות הרחוב עד חמישה לקוחות, אני מוכן גם ארבעה לקוחות. נאמר בדיונים שמשטרת ישראל יודעת לפקח על זה". 

 

שר הפנים אריה דרעי התייחס גם הוא לנושא. לדבריו, "אני שומע אנשים שמספרים לי שברשתות הסופר הגדולות יש עומס גדול של אנשים. החנויות מלאות ועמוסות באופן בעייתי, אז מה ההיגיון? בחנויות האלה הממשלה מאפשרת צפיפות ובחנויות הקטנות אנחנו לא מתירים פתיחה. אם נאשר פתיחה בכל הארץ, תושבים מערים ירוקות עלולים להסתובב בערים אדומות ואת זה אנחנו לא רוצים".

 

ראש שירותי הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, נשמעה כעוסה מאוד מהכוונה לאפשר את פתיחת החנויות ביום ראשון. "אי אפשר להגיד שמשרד הבריאות יממש את תפקידו אבל אם אנחנו מבקשים ולא מקבלים אז אי אפשר לעשות את זה. פותחים דברים במדדי תחלואה, תכף יהיה זינוק בתחלואה. לא רואים את האפקט הקודם וממשיכים לפתוח", אמרה בכירת משרד הבריאות.

 

 

 

היא הוסיפה: "לא רואים עדיין את האפקט של פתיחת כיתות א'-ד'. ביקשנו לא לערבב צהרונים ומערבבים צהרונים. מאוד קל שמשרד הבריאות יממש את תפקידו, אבל אם ממליצים המלצות - זה מנדט של הקבינט. אל תגידו שמשרד הבריאות צריך לממש את תפקידו. מה שאנחנו רואים זה זינוק בתחלואה".

שרת התחבורה רגב אמרה שצריך לפתוח חנויות רחוב כדי למנוע נדידה של אנשים בין ערים ירוקות לערים אדומות, ועל כך השיבה ד"ר אלרעי-פרייס: "כל דבר שאנחנו פותחים זה פוטנציאל להתקהלות. אחד הדברים שאמרנו ונשחק כאן הוא המתנה בין שלב לשלב. מה שאנחנו אומרים כרגע זו שחיקה".

גמזו הציע מצלמות מעקב ללא אכיפה

 

עם תחילת הדיון, הציע הפרויקטור היוצא פרופ' רוני גמזו לבחון מעקב של מצלמות רחוב אחר אזרחים שלא עוטים מסכות. גמזו אף הציג עמדה נחרצת נגד יציאת ישראלים לשטחי הרשות הפלסטינית.

גמזו אמר: "יש לנו ירידה בעטיית המסכות. האם ניתן לדעת את שיעור עטיית המסכות לא בסקר? כן. מבחינה טכנולוגית, בלי כל קשר לבן אדם, אלא לפי נתון סטטיסטי במצלמת הרחוב. אם יהיה 'אוקיי', נוכל להתקדם עם זה טכנולוגית".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "המדע היום מאוד מוגבל ולא מדויק. כולם חובשים מסכות לפי הדיווח הזה. השימוש במצלמות הרחוב, איך עושים את זה?", ופרופ' גמזו השיב: "ב'פייס רקוגנישן' ניתן לדעת אם יש על הפנים מסכה. ניתן לעשות זאת מגובה רב". נתניהו: "תבדוק את האפשרות ותחזור אלינו". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, ציין כי יש לבחון את הנושא מבחינה משפטית. אחר כך ביקש גמזו להבהיר כי הצעתו נועדה לסקר ולא למטרת אכיפה.

"נגביר אכיפה על אי כניסה לשטחי A"

 

גמזו והמטה לביטחון לאומי הביאו לקבינט שורת המלצות ובכללן לאסור על ישראלים להיכנס לשטחי A ו-B ולממש הגבלות קיימות גם בשטח C. סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, אמר בהקשר זה: "נגביר אכיפה על אי כניסה לשטחי A. אני מעריך שיש ברשות הפלסטינית תחלואה קבועה ולא מדווחת". בקבינט סוכם שיתקיים דיון בנושא.

שאר ההמלצות שהובאו לפתחם של השרים כוללות לבצע 5,000 בדיקות סקר ביום לפועלים פלסטינים שנכנסים לשטח ישראל, לחייב בידוד על ישראלים שחוזרים מאזורים אדומים בשטחי הרשות, להמשיך את השיח בנושא מול הרשות הפלסטינית ולתגבר את פעילות ההסברה בחברה הערבית. בנוסף מבקש פרופ' גמזו להחזיר את מודל הרמזור לכל הרשויות בישראל מ-15 בנובמבר.

ברקע היציאה המדורגת מהסגר הכללי של החגים, ב-ynet פורסם תיעוד מהנהירה של אלפי ישראלים שמשתייכים לחברה הערבית בישראל ומנצלים את המעבר הקל לשטחי הרשות הפלסטינית כדי "להשתחרר" מהגבלות הקורונה. חלקם תועדו בחתונות, בקניות ובבילויים אחרים. מדיווחים רבים עלה כי רבים מהמבקרים הישראלים לא שמרו בביקוריהם בשטחי הרשות על ריחוק חברתי ולא עטו מסכות.