הגירעון ממשיך להחריף: עמד באוקטובר על 10.1%

הגירעון במשק ממשיך להחריף על רקע משבר הקורונה, ועמד בחודש אוקטובר על 10.1% - זאת לעומת 9.1% בחודש ספטמבר. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (ינואר-אוקטובר) עומד על 137.1 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 37.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

על פי החשב הכללי, באוקטובר נמדד גירעון בסך 20.3 מיליארד שקל, לעומת אוקטובר אשתקד אז נמדד גירעון תקציבי של 6.7 מיליארד שקל.

למעשה, עיקר הזינוק בגירעון מוסבר על ידי עלייה של 20.1% במצטבר בהוצאות הממשלה, שעמדו על 336.7 מיליארד שקל. כמעט כל העלייה מקורה בכספים שהוקצו לטיפול במשבר הקורונה, בין היתר בשל העובדה שלא אושר תקציב לשנה זו.

רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ | צילום: רויטרס

בצד ההכנסות נרשמה ירידה של 10% בין ינואר לאוקטובר בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, והן הסתכמו ב-258.4 מיליארד שקל. עיקר הירידה היא בתשלומי הביטוח הלאומי. סך גביית המסים מתחילת השנה ירד ב-2.8% בלבד, ועמד על 254.4 מיליארד שקל. לפי הערכות של משרד האוצר הגבייה השנה צפויה להיות נמוכה בלפחות 30 מיליארד שקל מההערכות המקוריות.

מניתוח מעמיק יותר של הנתונים עולה כי בעוד ששיעור הירידה מהכנסות ממסים ישירים (כמו מס חברות ומס הכנסה) עמד על 0.8%, שיעור ההכנסות ממסים עקיפים ירד ב-5.4%. נתון זה תואם להערכות לפיהן עיקר העובדים שהוצאו לחל"ת בשל המשבר הם דווקא אלו שמרווחים שכר נמוך יחסית, כך שההשפעה שלהם על תשלומי המסים נמוכה.

למעשה, אם מסתכלים רק על חודש אוקטובר השנה בהשוואה לשנה שעברה ניתן לראות עלייה בהכנסות מחברות (של 13%) ומעצמאים (5%), אולם בסכימה שנתית מדובר על ירידה של 1% בהכנסות מחברות ועצמאים יחד. בכל הנוגע להכנסות משכירים נרשמה באוקטובר עלייה של 1%, כאשר מתחילת השנה נרשמה עלייה של 4% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה (בעיקר בגלל הרבעון הראשון, לפני פרוץ משבר הקורונה).

מאידך, הסגרים בדרגות החומרה השונות עד כה הביאו לצניחה במכירות - שמובילה בתורה לירידה גם בהכנסות ממע"מ. יש לציין כי גם ירידה מצומצמת בהכנסות מעידה על בעיה, שכן בשנה "רגילה" הציפייה היא לעלייה מסוימת בהכנסות ממסים כחלק מהצמיחה של המשק.

בחינת קצב הביצוע של חלוקת חבילות הסיוע לנפגעים ממשבר הקורונה מעלה, כי אם משקללים את הביצוע בפועל יחד עם התחייבויות תשלום על פעילות שנעשית בימים אלו, 64% מהתקציב שהוקצה לשנת 2020 מומש עד כה - כלומר, 89 מיליארד מתוך 138 מיליארד שקל.

עם זאת, כמובן שישנם סעיפים בהם הביצוע כמעט אפסי או אפסי, כמו למשל 700 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון לנזקקים, שתקועים מאחר ושר הפנים דרעי מתעקש לחלק אותם על פי קריטריונים המתעדפים משפחות מרובות ילדים ומדירות אוכלוסיות נזקקות אחרות. בנוסף, מתוכנית ההכשרות המקצועיות שהייתה תקועה לחלוטין השתמשה הממשלה ב-63 מיליון שקל בחודש שעבר, מתוך תקציב של 375 מיליון שקל (כלומר, ביצוע של 17% בלבד).

מתוך מענק עידוד התעסוקה חולקו 1.2 מיליארד שקל בלבד - מדובר ב-36% מתקציב של 3.9 מיליארד שקל, אם כי התקציב המקורי בכלל עמד על 6 מיליארד שקל. המענק הזה - בהיקף של אלפי שקלים למעסיק - אמור להיות מחולק עבור כל עובד שהחזיר אותו מעסיק מחל"ת (המענקים אף זכו לכינוי 'המענקים של הראל ויזל', לאחר ששר האוצר כץ אימץ את המתווה הבעייתי אליו דחף הבעלים של פוקס במקום לקבל את המלצות בנק ישראל וכלכלנים רבים אחרים, ע.מ).

פרויקט שיפור הדיגיטציה של משרדי הממשלה, לו הוקצו 300 מיליון שקל, מתקדם בקושי, ועד כה נוצלו רק 17% מתקציבו; כך גם בכל הנוגע לתקציב להאצת פרויקטי תשתית בתחומים שונים כמו בינוי, תקשורת ועוד, ממנו וצלו 18% בלבד (231 מיליון שקל מתוך 1.2 מיליארד שקל).