אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נשים, שחורים, צעירים – וקצת מזל: כך ניצח ביידן צילום: גטי

ניתוח התוצאות

נשים, שחורים, צעירים – וקצת מזל: כך ניצח ביידן

56% מהנשים בחרו במועמד הדמוקרטים, אצל השחורים היתרון שלו היה אפילו גדול יותר והצעירים נהרו אף הם אל ביידן, בן 78 החודש. גם הבחירה באמצעות הדואר ושיעור ההצבעה הכי גבוה מאז 1900 סייעו לו, אבל הכול היה יכול להתהפך במקרה של שינוי קטן במדינות המפתח. ניתוח התוצאות

08.11.2020, 10:11 | סער הס, ynet

ב-2016 הדהים דונלד טראמפ את העולם כשניצח בבחירות את הילרי קלינטון, 232:306 במניין האלקטורים. 75 מאותם אלקטורים הגיעו מארבע מדינות – פלורידה, מישיגן, ויסקונסין ופנסילבניה – שבהן ניצח בפער של פחות מאחוז וחצי.

ארבע שנים של כאוס חלפו, והפעם טראמפ הפסיד בארבע מדינות - אותן ויסקונסין ופנסילבניה, ביחד עם אריזונה וג'ורג'יה (כמעט בוודאות) - בפער של פחות מאחוז וחצי. התוצאה המסתמנת: גם כן 232:306. הפעם לג'ו ביידן.

קראו עוד בכלכליסט

 

השינוי הקטן הזה במדינות המפתח, שהוביל לשינוי אדיר בזהות העומד בראש מעצמת העל, הוא למעשה כל ההבדל. אבל מה בדיוק הביא לתהפוכות בארצות הברית כולה, ובמדינות החשובות בפרט? ניתוח התוצאות שיובא כאן יעשה קצת סדר.

 

ג ג'ו ביידן בליל הזכייה | צילום: אי פי איי ג

 

פי התוצאות המעודכנות, מועמד המפלגה הדמוקרטית זכה בשיא של 74 מיליון קולות, יותר מ-4 מיליון מטראמפ. בסך הכול בחרו בו 50.5% מהמצביעים האמריקנים, לעומת 47.7% בטראמפ. גם ב-2016 צבר טראמפ פחות קולות, אבל הפער (כ-3 מיליון) היה קטן יותר.

על פי המדגמים עם היציאה מהקלפיות שפורסמו ב-"NBC ניוז", ההבדל הגדול ביותר בהצבעה היה בקרב הגברים. בזמן שלפני ארבע שנים 52% מהגברים האמריקנים הצביעו לטראמפ ורק 41% בחרו במועמדת הראשונה לנשיאות, הפעם היתרון של טראמפ היה זעום – 49% מהגברים בחרו בו לעומת 48% לביידן.

בקרב הנשים, היתרון של ביידן היה ברור – 56% מהן בחרו בו, רק 43% בטראמפ. ב-2016 הפער היה כמעט זהה (41-54), והקלף הנשי לא סייע לקלינטון יתר על המידה.

 

בזמן שאצל הלבנים היה לטראמפ יתרון ברור של 42-57 (אך קטן יותר בהשוואה ל-2016) השחורים הצביעו ביידן – ובפער עצום. 87% מהמצביעים השחורים בחרו במועמד הדמוקרטים בשנה שהתאפיינה במחאות תנועת Black Lives Matter, רק 12% מהם הצביעו לנשיא המכהן. אגב, לפני ארבע שנים הפער אפילו היה גדול יותר – 8-89 לקלינטון.  

סגנית הנשיא קמלה האריס, צילום: אם סי טי סגנית הנשיא קמלה האריס | צילום: אם סי טי סגנית הנשיא קמלה האריס, צילום: אם סי טי

קמלה האריס הפכה לאישה השחורה הראשונה שנבחרה לסגנית נשיא ארצות הברית, וזה קרה לא מעט בגלל הנשים השחורות. בקרב קבוצה זו היתרון של הדמוקרטים היה הגדול ביותר – 91% בחרו ביידן-האריס, 8% הצביעו טראמפ-פנס.

דווקא ההיספנים והלטיניים לא נהרו לביידן. אמנם טראמפ פיגר בקרב קבוצה זו 66-32 (שיפור קל עבורו ביחס ל-2016), אבל הצבעת הקובנים-אמריקנים הייתה אחת הסיבות המרכזיות לניצחונו בפלורידה, ניצחון שלא עזר לו בסופו של דבר. במדינה כולה גרף טראמפ 12% אצל הלטינים בהשווואה ללפני ארבע שנים ובמיאמי-דייד - המחוז המאוכלס בפלורידה - הוא כמעט השתווה לביידן, לאחר שב-2016 הובס שם מול קלינטון.

"קואליציית המצביעים" של ביידן כללה פרט לנשים ולשחורים גם את הצעירים. התמיכה בביידן, בן 78 בעוד שבועיים, עלתה ככל שגיל המצביעים ירד. לפי המדגמים, בני 18 עד 29 תמכו בסגן הנשיא לשעבר של ברק אובמה בשיעור של 62% (לעומת 35% לטראמפ), ואילו אצל בני ה-65+ דווקא הנשיא הרפובליקני הוביל (48-51).

על פי המדגם, בקרב חסרי תואר אקדמי היה שוויון בין השניים, לאחר שב-2016 ניצח טראמפ 44-51. בעלי תואר אקדמי תמכו בביידן בשיעור של 42-55. גם אצל הרווקים הוא הוביל בגדול, 40-57. הנשואים דווקא העדיפו את טראמפ (44-54). חברי הקהילה הגאה הצביעו גם הם לדמוקרטים – 28-61. נתונים על הצבעת היהודים והמוסלמים לא פורסמו עקב מיעוט בנתונים, אבל מהסקרים ערב ההצבעה ברור שגם אלו תמכו בגדול במועמד שניצח.

 

 

צעיר שחור חוגג את הניצחון, צילום: אם סי טי צעיר שחור חוגג את הניצחון | צילום: אם סי טי צעיר שחור חוגג את הניצחון, צילום: אם סי טי

כל אלו חשובים, אבל ייתכן שלא היו מספיקים לביידן להפוך לנשיא ה-45 אלמלא שיעור ההצבעה הגבוה - וגם קצת מזל. אחוזי ההצבעה בבחירות 2020 היו 66.5%, הגבוהים ביותר מאז שנת 1900, וגבוהים בהרבה מב-2016, אז 60.1% מבעלי זכות הבחירה אכן הצביעו.

ארצות הברית היא המדינה שבה מספר הנדבקים בקורונה והמתים הגדול ביותר בעולם, והמגפה הייתה עלולה להוביל לירידה דרמטית באחוזי ההצבעה – אבל אפשרות ההצבעה בדואר הייתה מהגורמים לשינוי. הנשיא טראמפ טען פעם אחר פעם כי הצבעה בדואר היא פתח להונאה, וייתכן שחלק מתומכיו נשמעו לאזהרותיו וויתרו על אופציית הצבעה זו.

אבל הדמוקרטים לא ויתרו עליה, ונתוני ההצבעה בדואר הראו רוב מוחלט לביידן. ספירתם באיחור של מעטפות אלו, רבות מהן מהאזורים העירוניים שבהם לדמוקרטים יש רוב מוחלט, הייתה הסיבה לאיטיות בקבלת התוצאות – וגם לשינוי האיטי אך הדרגתי במדינות המפתח. טראמפ הוביל בכל המדינות שנחשבו בעבר ל"חומה הכחולה", אבל בסיכומו של דבר ויסקונסין, מישיגן ובסוף גם פנסילבניה – עברו לעמודה של ביידן, לאחר ספירת המעטפות שנשלחו בחלקן מהערים הגדולות מילווקי, דטרויט ופילדלפיה.

 

ובכל זאת, הפער בין ניצחון להפסד לא כל כך גדול כמו זה שייראה במספר האלקטורים הסופי. בוויסקונסין, שמחלקת 10 אלקטורים, ביידן ניצח ב-0.6% בלבד (כ-20 אלף קולות) - וצפויה שם ספירה חוזרת. בג'ורג'יה – שמעניקה 16 אלקטורים ושבה לא ניצח מועמד דמוקרטי מאז 1992, ביידן מוביל בפער עוד יותר זעום (0.1%, 7,000 קולות). גם שם תתקיים ספירה חוזרת.

 

באריזונה (11 אלקטורים), עוד מדינה שבה ביידן ביצע מהפך (הדמוקרטים ניצחו שם לאחרונה ב-1996), הפער עומד על 0.6% שהם 20 אלף קולות. גם בפנסילבניה (20 אלקטורים), זאת שהעבירה את ביידן אל מעבר ל-270 אלקטורים, טראמפ הפסיד בפער זעום. כרגע הוא 0.5% שהם 33 אלף קולות.

בנוסף, ייתכן שלביידן סייע גם היעדרו של מועמד שלישי בולט. ב-2016 הליברטריאנים והירוקים זכו ביותר מ-4% במדינות החשובות - ויש שאמרו כי זו הייתה אחת הסיבות להפסד של קלינטון. הפעם מועמדת הליברטריאנים ג'ו ג'ורגנסן קיבלה פחות מ-1.5%, והירוקים כלל לא רצו. בכל מקרה, שינוי קטן היה יכול להעביר את 57 האלקטורים של המדינות הללו לטראמפ, ובמקום פרישה מוקדמת לגולף הוא היה מקבל עוד ארבע שנים בבית הלבן. זה לא קרה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות