אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

שבוע קלינטק

"בעבר חשבון החשמל של כולם סבסד מתקני חשמל ירוק. היום זה אמצעי הייצור הכי זול"

כך אמר יקי נוימן, מנכ"ל קבוצת דוראל אנרגיה מתחדשת, בפאנל בוועידת "100% אנרגיות מתחדשות עד 2050" של כלכליסט. לדבריו, "שילוב של מחיר נמוך עם יכולת אגירה, ושניהם במחיר הכי נמוך שיש היום במשק, זה שילוב מנצח. תוסיף את השיקול הסביבתי ותגלה שמדינת ישראל יכולה לעמוד ביעדים שנקבעו ולכוון יותר גבוה"

08.11.2020, 15:52 | ליאור גוטמן
בתחילת החודש אישרה ממשלת ישראל יעד ייצור חשמל חדש מאנרגיות מתחדשות, עם חזון להגיע לכ-30% מסך הייצור עד שנת 2030. היזמים בשטח קיבלו את הבשורות ברגשות מעורבים: מצד אחד הרף הישן עלה מרמה של 17% ל-30%, מצד שני מדובר ביעד נמוך יחסית למדינות מערביות, גם אם מדובר רק בייצור משמש וללא שימוש במים או בגרעין.

יצוין שעד היום המדינה החמיצה את כל היעדים שהיא הציבה לעצמה, אבל בפאנל "100% אנרגיות מתחדשות עד 2050", שנערך במסגרת "שבוע קלינטק ואנרגיה מתחדשת", בשיתוף אילת איילות, ישנה תמימות דעים בין הממשלה ליזמות שהפעם נשיג את היעד.

מימין: יקי נוימן, רם עמר, דורית הוכנר, שחר בן מויאל מימין: יקי נוימן, רם עמר, דורית הוכנר, שחר בן מויאל מימין: יקי נוימן, רם עמר, דורית הוכנר, שחר בן מויאל

"אנחנו מאוד קרובים לעמוד ביעד הממשלתי של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשיעור של 10% עד לסוף העשור. אבל מעבר לרף זיהינו המון מקומות שאפשר להקים שם מערכות חדשות לייצור חשמל "ירוק", כולל עידוד ומיצוי בשטחים מבונים כגון ערים גגות ומתקני תעשיה. אנחנו רוצים לייצר דו שימוש בקרקע גם באזורים גדולים שם יש מחצבות, מטמנות אשפה ומאגרי מים. ככל שננצל את אותם שטחים נתקרב ליעד הממשלתי החדש והוא ייצור חשמל "ירוק" בשיעור של 30% עד שנת 2030". כך טוענת דורית הוכנר, מנהלת אגף בכירה לתכנון פיזי במשרד האנרגיה. לדבריה יש חסם גדול של הולכה ברשת, והמשרד עובד עם חברת החשמל כדי לחבר את כל המתקנים לרשת הארצית.

יקי נוימן, מנכ"ל קבוצת דוראל אנרגיה מתחדשת, מסביר שהזינוק האחרון בפיתוח הוא פועל יוצא של תמחור עולמי זול עבור הקמת מתקנים סולארים לייצור חשמל. "שילוב של מחיר נמוך עם יכולת אגירה, ושניהם במחיר הכי נמוך שיש היום במשק, זה שילוב מנצח. תוסיף את השיקול הסביבתי ותגלה שמדינת ישראל יכולה לעמוד ביעדים שנקבעו ולכוון יותר גבוה. אפשר להשתמש בקווים הקיימים גם כדי לדחוף מאסה של ייצור חשמל סולארי לאורך כל שעות היום. בעבר חשבון החשמל של כולנו סבסד את המתקנים, היום זה לא קיים", אמר.

שחר בן מויאל, משנה למנכ"ל, משק אנרגיה, מסביר שהכלכלה החלה לנצח את המציאות, אבל הליכה למקומות יצירתיים מדי של מקומות בנויים עלול לעכב פיתוח. "אם רוצים להגיע למכסת ייצור יפה שתעמוד ביעדים צריך להמשיך עם מה שמכירים, וזה אומר שדות סולארים קרקעיים גדולים. אני לא אומר שצריך לפתוח עכשיו שמורות טבע, אבל אפשר לעמוד ביעדים בצורה מהירה. לגבי האגירה רואים ירידת מחירים עם תחזית להוזלות להמשך. לפני עשר שנים עלה 20 מיליון שקל להקים מגה וואט של ייצור חשמל, היום באותו כסף אתה עושה שדה של שישה מגה וואט. אנחנו בעולם אחר וזהו אמצעי הייצור הכי זול. זו מהפכה".

רמי עמר, מפרויקט NZO, ניסה כחלק מקבוצת פעילים לנתח אפשרויות כיצד להגיע לרף של 50% אנרגיות מתחדשות עד 2030, במקום הרף הנוכחי שעומד על 30%, שנקבע על ידי הממשלה. "הפרויקט נולד במרכז השל לקיימות, והגישה שלנו היא מה צריך לעשות ואיך מגיעים שם. המסקנות שלנו היא שזה אפשרי, והשניה היא שצריך כמה צעדים להגיע לשם, כולל הכרזת יעד, פתיחת אזורי הקמה, לתמרץ אגירה של חשמל בסוללות, והאחרון הוא לסדר את מבנה התעריפים כך שייצור חשמל יהיה זול בצהרים ויקר בלילה".

תגיות