תמצית הציונות? סתם עוד יישוב יקר, חלש ומיותר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר אתמול את החלטת הממשלה על הקמת ישוב חדש בעוטף עזה כ"תמצית הציונות". כינוי הולם יותר להחלטה יהיה תמצית הציניות של הפוליטיקאים. תנו לעם פתרונות שנראים מצוין, מענקים ויישובים ביד נדיבה, ורק אל תגלו להם שהפתרונות הנפלאים הללו עולים הון עתק. במקום לעבות ולחזק את 59 הישובים הסובלים בגבורה בעוטף עזה - עוד מיגון, עוד עזרה סוציאלית ונפשית, עוד תמריצים שימשכו תושבים חזקים, חקלאות ותעסוקה - מקימים ישוב חדש יש מאין, כאילו דבר לא השתנה מאז ימי חומה ומגדל.

קיבוץ כרמיה בעוטף עזה | צילום: גדי קבלו

ועוד לפני הבזבוז בשטחים בפתוחים, מדובר בבזבוז כסף. המון כסף. בישראל יש 1,300 ישובים מדן ועד אילת. במאה ה־21 כל היישובים מוכרחים לקבל תשתיות ראויות, כמו תחבורה, ביוב, מים, חשמל ותקשורת. כבר לפני עשור הציגו במשרד לאיכות הסביבה דו"ח מקיף שהראה כי עלות הקמת יחידת דיור ביישוב כפרי חדש עולה למדינה ולרשויות המקומיות 360 אלף שקל, לעומת 170 אלף שקל על יישוב כפרי קיים, 112 אלף שקל על צמוד קרקע בעיר ו־88 אלף שקל על דירה חדשה. גם בעלות השוטפת, שנה אחרי שנה, ישנם פערים של עשרות אחוזים, כי מישהו צריך לתחזק את כל התשתיות הללו: 83 אלף שקל ליחידת דיור ביישוב לעומת 20 אלף שקל לצמוד קרקע או דירה בעיר גדולה. אבל המספרים הללו לא מפריעים לפוליטיקאים שלנו לנופף פעם אחר פעם בחזון בן גוריון ולהקים עוד יישובים בארץ ישראל. מישהו אמר רמת טראמפ? כל יישוב כזה נוגס עוד פרוסה מהעוגה הציבורית המצומקת ממילא.

כאשר ראשי רשויות חזקים מאיימים על הממשלה, בוודאי שזו תרצה עוד ועוד יישובים קטנים וחלשים, שזקוקים לפטרונים פוליטיים כדי להתקיים. ואם היישובים האלה פתאום יתחזקו וחלילה יהיו פחות תלויים בחסדי הפוליטיקאים שבירושלים, תמיד אפשר להקים עוד ישוב חדש לידם, ולהחליש אותם עוד טיפה.